מכסת ימי חג המגיעה לעובד זר

בישראל חל משפט העבודה הישראלי. חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הינם בעלי תחולה טריטוריאלית והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד. הם חלים על כל "עובד" בשטח מדינת ישראל ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית.

החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח "עובד" ואינם מבחינים בין עובד זר ועובד אזרח/תושב ישראל. לפיכך, עובד זר או עובד מהשטחים העובדים בישראל ומועסקים על ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים להבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, תוספת יוקר, דמי חג וכיוצא בזה.

לעניין תשלום דמי חגים קובע צו הרחבה לקיצור שבוע עבודה ל-43 שעות שבועיות, הוחל מיום 1 ביולי 2000 על כל העובדים והמעבידים בישראל.

במסגרת צו ההרחבה נקבע לגבי תשלום דמי חגים כי "עובד (הכוונה לעובד בשכר ולא במשכורת -ה.ה) לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות).

יוצא, כי עובד זר בשכר שנשאר לעבוד לאחר תקופת הניסיון, שהיא 3 חודשים מיום קבלתו לעבודה, ייהנה מזכות זו. עובד זר במשכורת ייהנה מתשלום חגים החל מיום עבודתו הראשון.

לסיכום, אף אם לפי חוקי תאילנד עובד מקומי זכאי ל-4 ימי חופשה בשנה, עובד זר תאילנדי המועסק בישראל ייהנה מתשלום עבור 9 ימי חג, בהתמלא התנאים האמורים לעיל.