מערכת ניווט לרכב
בשורה התחתונה ה-Mio C510, שמכונה על ידי היבואנית רונלייט מערכת ניווט לרכב, עושה את העבודה שלו טוב. בזכות אנטנת ה-GPS הפנימית מהדור החדיש ביותר, מאותרים מספיק לוויינים כמעט מיידית עם הכניסה לתוכנת הניווט, הזיהוי של מיקום הרכב מדויק ביותר, עם סטיות של כמה סנטימטרים לכל היותר. בנוסף, בזכות המעבד היחסית מהיר עליו מבוסס המכשיר, התגובה לסטייה מהמסלול המוצע והתאמת מסלול חדש מגיעה מהר מאוד. התוצאות הטובות הללו הושגו בכל מזג אוויר שבדקנו, והבעיות שעלו, אם עלו, היו קשורות בדרך כלל למאגר הנתונים של המפה ולא לתפעול ותפקוד המכשיר עצמו.
במה דברים אמורים? ה-C510, שבנוי מסביב למערכת הפעלה שעברה עברות מלא בידי היבואנית, משתמש בתוכנת הניווט Mio Map (גרסה 3.1) שהיא התאמה מיוחדת של iGo למכשירים של חברת Mio. כמעט כמו כל תוכנת ניווט שקיימת בישראל, מבוססת ה-Mio Map על תכנים של חברת מפה, ולפחות באזורים שאנו בדקנו את המערכת, יש מספר בעיות של אי תאימות ואי עדכון למרות שמדובר בגרסה חדשה של מאגר הנתונים מה שהוביל את המכשיר יותר מפעם אחת לבחור במסלול ארוך יותר, אפילו באופן מוגזם, או לא לזהות רחובות שכבר קיימים מספר שנים. אבל כאמור המכשיר יודע לפצות במהירות על כל סטייה, גם אם הוא חושב שפתאום נוסעים באמצע שום מקום. חבל שאין שירות עדכוני מפה מקוון, הרי בסופו של דבר זה מכשיר לווייני, לא?
ההפעלה של המכשיר קלה ואינטואיטיבית ביותר. מסך המגע בגודל 3.5 אינץ' מגיב בקלות לכל לחיצה, כמעט בכל עוצמה, כך שבהחלט ניתן לתפעל אותו במהירות כשעוצרים לדוגמה ברמזור ורוצים לבצע שינוי מהיר ביעד הסופי או בנקודת דרך. המסך גם מספיק גדול כדי להבחין היטב בפרטים, והציפוי המיוחד נגד סינוור עובד היטב, כך שלא נתקלנו בבעיה בקריאת הנתונים גם כשהשמש הייתה מאחורי גבנו.
המכשיר יכול גם לשמש כנגן MP3, והזיכרון הפנימי שלו בהחלט מספיק לאחסון כמות נכבדה של שירים, ואפילו הרמקול מספיק חזק בכדי לקחת את המכשיר עמכם בכיס לטיול מוזיקלי, אבל בתפקידו כנגן המכשיר לא משביע רצון בגלל התוכנה ששולטת בהיבט הזה. עוד תכונה של המכשיר היא היכולת שלו לשמש כאלבום תמונות נייד, ואת זה הוא עושה לא רע. שוב, אפשר לאחסן בזיכרון שלו תמונות רבות, , אבל כדי למלא את הזיכרון הזה תזדקקו לסבלנות רבה: קצב ההעברה מהמחשב פשוט איטי להחריד, אפילו לעומת התקני USB 1.1 אחרים.
תכונה מעניינת נוספת היא האפשרות לקחת שליטה על טלפון סלולארי התומך בבלוטות', כך שה-C510 הופך למעשה לדיבורית של המכשיר הנייד, ואפילו יותר: אפשר גם לחייג דרכו, מה שאומר שאת הטלפון הנייד אפשר להניח בצד. אפשר אפילו להוריד למכשיר את רשימת הקישורים מ-Outlook ולהשתמש בה כדי לבצע חיוג ליעדי שונים על ידי לחיצה קלה.
חזרנו שוב לשורה התחתונה: עם כל הקישוטים מסביב, ה-C510 אמור להיות קודם כל נווט והוא עושה זאת היטב. הוא אמנם מעט יקר מדי, מה שאולי יכול לגרום לחשוב על חלופה בדמות מכשיר PDA מלא עם אנטנה פנימית/חיצונית- אבל הוא מאוד נוח לתפעול ועושה בדיוק את מה שהוא מתחייב לעשות.
מפרט:
מודול GPS SIRF Star III, 20 ערוצים
מעבד Samsung 2440 במהירות 400 מה"ץ
מערכת הפעלה ליבה של חלונות CE.Net 4.2
מסך 3.5 אינץ' עם ציפוי נגד סנוור
רזולוציה 320x240
זיכרון RAM 64 מ"ב SDRAM
זיכרון ROM 512 מ"ב פלאש מסוג NAND
הרחבה חריץ SD עד 2 ג"ב
חיבור למחשב USB 1.1
תקשורת אלחוטית בלוטות' גרסה 1.2
מידות 110x70x20 מ"מ
משקל 170 גרם
מחיר: 2,850 ש"ח
ספק: רונלייט
www.ronlight.net
ציון תכונות: 8
ציון ביצועים: 9
ציון תמורה: 7
ציון כללי: 8
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
