האירועים העסקיים שיעשו את השבוע
יום שני 30/10/06
חן אלטשולר, מייסדת "הקרן הירוקה", של בית ההשקעות אלטשולר שחם, תארח עיתונאים ואנשי עסקים בהקרנת סרטו של המועמד לנשיאות ארה"ב לשעבר, אל גור, בנושא סכנת ההתחממות האקלימית בעולם: An Inconvenient Truth. הסרט מתאר את האסון האקולוגי הגדול ביותר בעידן שלנו, שעלול להתרחש לו בעשור הקרוב, לא יחול שינוי באופן בו האדם מנצל את הטבע. אנשי עסקים אינם בדרך כלל הקהל הטבעי של אירועים כאלה, אולם גור התכוון , בין השאר, אליהם - כאשר הפיק את הסרט, לשם גיוס העולם העסקי למטרה זו.
יום שני 30/10/06
היום תיערך במשרד האוצר בירושלים מסיבת עיתונאים לרגל הנחת תקציב המדינה לשנת 2007 בפני הכנסת, בהשתתפות שר האוצר, מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים והנהלת אגף תקציבים. כל נציגי העיתונות הכלכלית יוכלו בפעם הראשונה לעיין בהצעת התקציב המלאה בספרי התקציב שיחולקו בסיום מסיבת העיתונאים. הביקורת בדרך.
יום שני 30/10/06
השר אלי ישי, מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן וראש עיריית בית שמש, דניאל ועקנין יקיימו היום אירוע בו יחנך מרכז תלפיות בבית שמש. חברת מטריקס הקימה לפני למעלה משנתיים את מרכז הפיתוח "תלפיות", המבסס את עיקר כוחו על נשים חרדיות, המועסקות בתפקיד של נשות פיתוח ובדיקות תוכנה. מרכז הפיתוח זוכה להצלחה ומשמש כמודל מצליח התורם הן למדינה, הן לחברה והן לחברות הפעילות בישראל.
הנשים החרדיות מועסקות בסביבה קרובה לבית ובסביבה חרדית הומוגנית, המתאימה לדרישות הרבנים והדת. מטריקס מספקת באמצעות מרכז הפיתוח, המעסיק כיום כ- 300 נשים חרדיות, שירותי פיתוח ובדיקות תוכנה לחברות ישראליות וחברות מחו"ל ברמה גבוהה ובעלות תחרותית. באמצעות מרכז הפיתוח הייחודי יכולה מטריקס לספק ללקוחותיה שירותי Local Off Shore Outsorcing בעלויות אטרקטיביות במיוחד.
יום שלישי 31/10/06
משרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' (GKH) עורך היום יום עיון בנושא "חקירות פנים בחברה ציבורית – כמכשיר מניעתי וכבסיס לשיתוף פעולה עם רשויות האכיפה בארה"ב". במשרד הסבירו לקראת יום העיון, כי פרשת אנרון (שנמצאת שוב בכותרות, בימים אלה), כמו גם הפרשות האחרונות סביב נושא ה-back dating של חברות היי-טק מובילות, העלו על סדר היום את נושא המשטר התאגידי בחברות ציבוריות הנסחרות בארה"ב ואת התנהלותן למול רשויות האכיפה בארה"ב ולכן מוצאים שם טעם בעיסוק רחב בו.
יום העיון, המיועד לנושאי המשרה הבכירים בחברות ציבוריות – מנכ"לים, סמנכ"לי כספים, דירקטורים (במיוחד חברי וועדת ביקורת), יועצים משפטיים פנימיים, רו"ח ומבקרי פנים יעסוק בניהול חקירה פנימית כתוצאה מגילוי אי סדרים בחברה ציבורית וכן בתפקידיהם של נושאי המשרה הבכירים בהליך זה.
במסגרת יום העיון ידונו שאלות כגון: מהן הפעולות שיש לעשות כאשר מתגלים אי סדרים? מתי יש לבצע חקירות פנים? איך לנהל חקירה פנימית ולקבוע את מטרותיה? וכיצד משפיעה החקירה הפנימית על המשטר התאגידי בחברה ולשיפור הליכים בחברה? כמו כן, יום העיון יבחן את המשקל הניתן לחקירת פנים על ידי רשויות האכיפה בשיקוליהם - האם לפתוח בחקירה רשמית ופומבית? ואיזה סנקציות יבקשו להטיל על החברה ונושאי המשרה בה?
לרגל האירוע מגיעים לארץ דמויות מפתח בתחום, ביניהן: עו"ד איירה (אייק) סורקין, לשעבר מנהל משרד ה-SEC בניו יורק ועו"ד לסלי ר. קולדוול, לשעבר ראש צוות חקירה ותביעה בפרשת אנרון, במשרד התובע הראשי בארה"ב.
יום חמישי 02/11/06
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
