זום היא דווקא המפסידה הגדולה של הקורונה
זה התחיל טוב עבור חברת ZOOM. מגפת הקורונה גרמה לכולם להישאר בבתים והעלתה את מספר המשתמשים בשירותי הוידאו של החברה מ-10 מיליון לכמעט 200 מיליון בתוך מספר שבועות. המניה זינקה בכ-100% בפרק זמן קצר מאוד וכולם מיהרו להכתיר את החברה, ואת מייסדה אריק יואן, כמרוויחה הגדולה ממשבר הקורונה.
אך עם העלייה החדה בכמות המשתמשים והזינוק בפופולאריות של הפלטפורמה צצו גם הבעיות: זה החל בבעיות האבטחה שהתגלו כבר בשבוע הראשון של הסגר העולמי, המשיך לבעיות במודל הכלכלי של החברה שעדיין לא מצאה פתרון לקהל המשתמשים הביתי והתקדם עם כניסתן לשוק של ענקיות הטכנולוגיה שמציעות פתרונות דומים בחינם. בעיות אלו מדאיגות מאוד את הנהלת החברה ומעמידות את עתידה של החברה בסימן שאלה גדול.
הלהיט הגדול של תקופת הקורונה - אפליקציית זום
בעיית אבטחת המידע
הבעיה החמורה מכולן, זו שמדירה שינה מאריק יואן כפי שהודה לאחרונה, הינה בעיות באבטחה. למרות שרמת האבטחה של התוכנה לא נופלת מרמתם של גדולות הטכנולוגיה כמו גוגל ומיקרוסופט, תוך זמן קצר התגלה שניתן להקליד מספרי פגישות רנדומליים ולהצטרף לפגישות ללא הזמנה. זום, שעד לא מזמן הייתה נחלתו של קהל עיסקי בעיקר, נאלצת לפתע להתמודד עם תופעה חדשה שנקראת Zoombombing כאשר צעירים ותלמידי תיכון משועממים מתפרצים ואף משתלטים על שיחות שלא מיועדות להם. וזו הייתה רק ההתחלה בשורת מחדלי אבטחה חמורים, אשר הובילו את השוק להכרזה גורפת על התוכנה כלא אמינה עד לרמה שה-FBI האמריקאי פתח בחקירה לאור תלונות מרובות מצד המשתמשים.
יתרה מכך, זום נתבעת על-ידי בעלי המניות שלה בטענה שהוסתר מהם מידע על כשלים באבטחה. באופן לא מפתיע, שורה ארוכה של מוסדות, מממשלת טייוואן ועד הפנטגון, אסרו על עובדיהם להשתמש בתוכנה. האשמות אלו גררו הכרזה של מנכ"ל החברה שכל משאבי הפיתוח מופנים כעת לשיפור מערך האבטחה ולמרות שהמחדלים תוקנו במהירות הנזק כבר נעשה, אמינות ותדמית החברה נפגעו ולא פחות חמור - מרבית הארגונים טרם ביטלו את האיסור על השימוש בפלטפורמה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה העסקית
מודל התמחור הנוכחי של החברה מציע מסלול חינמי, מסלול למתקדמים, מסלול לעסקים ומסלול לתאגידים. לכאורה תמחור הגיוני כאשר קהל הלקוחות שלך הינו קהל עסקי .המסלול החינמי מאפשר התנסות נוחה עם המוצר וכאשר העסק מזהה את החיוניות בפלטפורמה עבורו, הוא מרחיב את השימוש ורוכש את אחד המסלולים בתשלום. הבעיה היא שהקהל השתנה מעסקי לפרטי ובהתאם לכך השתנה גם אופי השימוש, כאשר משתמש נרשם למסלול החינמי, הוא מקבל שיחות וידאו אחד-על-אחד ללא הגבלה ושיחות קבוצתיות המוגבלות ל-40 דק'.
עבור משתמש פרטי ממוצע, אין שום סיבה או תמריץ לרכוש את אחד המסלולים המורחבים ובקיצור, לשלם לזום. מנגד, כמות העבודה שנוצרת לזום בעקבות הנהירה של המשתמשים הפרטיים דווקא עולה כסף, והרבה.
החברה ספגה עלויות רבות ונאלצה להגדיל משמעותית את מספר מרכזי הנתונים והשרתים וזאת על מנת לעמוד בהיקף השיחות והמשתמשים החדשים - אותם משתמשים אשר ברובם לא מכניסים כסף לחברה. סמנכ"ל הכספים של החברה, קלי סטקלברג, כבר הצהיר ואמר שלמרות העלייה החדה בכמות המשתמשים ברבעון הראשון של השנה, אין לכך השפעה על התוצאות הכספיות של החברה. לא בכדי מספר המשתמשים זינק בכ-2000% אך מניית החברה עלתה בכ-100% בלבד.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
הבעיה הניהולית
לרגע לא ניתן לפקפק בכשרונו ויכולותיו של אריק יואן - מנכ"ל החברה. מהגר סיני עם תואר בהנדסה אשר החליט להגר לארה"ב כי ראה שם את עתיד הטכנולוגיה בדמות האינטרנט. אריק עבד כמהנדס ראשי בחברת Webex אשר פיתחה פתרונות בתחום שיחות הועידה והעלה הצעה לפתח מוצר המאפשר לבצע שיחות ועידה באמצעות הטלפון הנייד. הרעיון נדחה ואריק התפטר וביחד עם 40 מהנדסים שעזבו איתוהקים את חברת זום על מנת לממש את חזונו. בתוך 9 שנים החברה שהקים מעסיקה למעלה מ-2,000 עובדים ונחשבת למובילה בתחום שיחות הועידה בוידאו. אריק יואן הוא מנכ"ל מוכשר וערכי, אולי ערכי מדי.
גם לאחר העלייה המטאורית במספר המשתמשים החינמיים לא שינתה החברה את התמחור של מוצריה - אותו תמחור שמתאים יותר לחברות ולא למשתמשים פרטיים. צמצום השירותים הניתנים בחינם או גבייה של סכום כסף נמוך לא רק שהיו מורידים את עלויות האחזקה והשירות עבור אותם משתמשים אשר לא היו מוכנים לשלם על השירות, אלא גם מעלים את הכנסות החברה. .כמו כן, זום הייתה יכולה להימנע מהאפקט התקשורתי השלילי שנוצר והן מהניצול של השירות. גם בהתנהלות מול התקשורת הקפיד יואן על שפה מכבדת אל מול המתחרים, התנצל על התקלות והבטיח לשפר את אבטחת המוצר בעוד מתחריו מנצלים זאת וממהרים להודיע כי הם אוסרים על עובדיהם להשתמש בשירות. בעולם אוטופי היה נהדר אם כל המנהלים היו מתנהלים לפי אמות מידה שכאלו, אך המציאות הינה פחות ערכית בהרבה מכך.
הבעיה השיווקית-תקשורתית
מהבחינה השיווקית קהל המשתמשים של החברה השתנה, אך נראה כי החברה אינה עושה כרגע שינויים בתמהיל המוצר על מנת להגיב לשינוי. ההסבר לכך נובע ככל הנראה מהתפיסה בחברה כי כל לקוח גדול מתחיל ממשתמש חינמי אחד. עד דצמבר 2019, לחברה היו 80,000 לקוחות משלמים בלבד מתוך כ-10 מיליון משתמשים פעילים ועדיין החברה הציגה עלייה מרשימה בהכנסות . זהו כנראה המודל שמוביל אותה גם כעת מבלי לקחת בחשבון נתון אחד חשוב והוא השינוי בפרופיל המשתמש הממוצע. הוא כבר לא עובד בחברה קטנה ובוחן את השימוש במערכת או נעזר בה בעבודתו, אלא בעל משפחה המעוניין להשתמש בפלטפורמה על מנת לתקשר עם קרוביו. שימוש שכזה הוא נהדר כשלעצמו אך ללא מאמץ שיווקי והתאמה של האסטרטגיה לקהל היעד שהתשנה, הנ"ל לא יהפוך לקהל של לקוחות משלמים אלא יעצור את השימוש בפלטפורמה כאשר יחזור לשגרה.
הפוטנציאל הוא עצום ולא ממומש עד כאב .כיצד להפוך את המשתמש הביתי לרוכש של שירותים כאשר הוא חוזר לעבודה? כיצד להתאים את המוצר לשירותי ה- E-learning וניהול ישיבות עבור גופי חינוך וממשל? כיצד להמשיך ולהנחיל לקהל המשתמשים הביתי תרבות פנאי מבוססת שירותי וידאו מהבית וכך למעשה, להוסיף פלח לקוחות נוסף של פרילאנסרים וחברות זעירות כלקוחות משלמים? וכמובן, כיצד לתקן את הנזק התקשורתי העצום עקב מחדלי האבטחה.
האתגרים נשארים ללא מענה; הסביבה העסקית הופכת לתחרותית
המכה הראשונה בכנף הונחתה ע"י פייסבוק שהשיקה את Messenger Rooms לקהל המשתמשים הפרטי - שירות המאפשר שיחת וידאו של עד 50 משתתפים ללא הגבלת זמן וללא עלות. השירות עוד לא פעיל אך כבר שלח את מניית חברת זום לירידות חדות מהשיא אליו הגיעה ושיבש את התוכניות ארוכות הטווח של החברה למוניטיזציה של קהל המשתמשים הביתיים.
פייסבוק נהנית מכמות משתמשים עצומה שכבר הורידו את האפליקציה שלה, כך שהשקת השירות וצבירת המשתמשים החדשים נראית משימה קלה. גם הממשק עצמו שמשלב בין זום ובין המסנג'ר מקל מאוד על התחלת השימוש. גם גוגל ומיקרוסופט מאיצים את התמיכה והפיתוח של פתרונות הוידאו שלהם וכבר אפשרו גישה רחבה יותר לפתרונות שלהם - Teams של מיקרוסופט ו-Hangouts של גוגל.
לזום צפויים אתגרים עם עם קהל המשתמשים העסקי לאחר שתאגיד התקשורת האמריקאי Verison רוכש את חברת BlueJeans, מתחרה ידועה של זום הידועה ביכולות האבטחה הגבוהות שלה - והינו בדרך להטמיע את פתרונות החברה במוצריה.
עם כמה שהדבר מצער, במידה וזום לא תספק פתרונות במהירות - ענקיות אחרות ידרסו אותה ובכך היא תישאר בזכרוננו כחברה המפסידה הגדולה ביותר של משבר הקורונה.
הכותב הוא סמנכ"ל השיווק של החברה הבורסאית Adcore, המפתחת טכנולוגיות פרסום אונליין
- 8.יעקב 06/05/2020 23:40הגב לתגובה זוfreemium = Win
- 7.אלקנה 06/05/2020 01:28הגב לתגובה זולכווווווווולם יש זום, למה כי היא בחינם. וכשמעסיק עם 1000 עובדים צריך שעד עכשיו לא השתמשו בשירות וידאו צריך ביום אחד לגרום לאנשים לעבוד עם תוכנה והוא רוצה שזה יקרה ובקלות הוא יבחר בזום. (לך תגרום ל1000 עובדים שחלקם צריכים לעלות לפגישה אחת לתקופה teams) ואחרי שהחברה התחלה לעבוד עם זום לא כל כך מהר תעבור למתחרות. הלקוחות הפרטיים בעידן הקורונה חיים בזום, ואחרי עידן הקורונה מי יודע?
- 6.תוכנה לא ידידותית ומסובכת לא מומלץ (ל"ת)לי 05/05/2020 20:35הגב לתגובה זו
- 5.לרון 05/05/2020 19:13הגב לתגובה זוהיתה לי,הרווחתי ומכרתי,לא ממליץ
- 4.עמוס 05/05/2020 16:21הגב לתגובה זולמשל LogMeIn יש את GotoMeeting ו- GotoWebinar מוצרים מעולים פי כמה במיוחד למערכת החינוך
- 3.או 05/05/2020 13:11הגב לתגובה זושהבטיחו בקרוב שיהיה חינמי לכולם
- 2.אא 05/05/2020 09:23הגב לתגובה זוכי הם יודעים היטב שהיא מיבילה את השוק. יאם לא ייקנו אותה. אזי פייסהוק גוגל וכל השאר יתעצלו בלטפל בזה
- 1.כתבה מעניינת ומחכימה מאד. תודה! (ל"ת)דניאל 04/05/2020 23:37הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
