הלהיט הגדול של תקופת הקורונה - אפליקציית זום; סימבול ZM ולא ZOOM - מיליונים כבר טעו
הפלטפורמה של זום צוברת תאוצה והמניה בתשואה של 110% מתחילת השנה; הנה עוד מניות שצפויות ליהנות מהמגמה
הלהיט העסקי הגדול של תקופת הקורונה היא אפליקציית זום שמאפשרת שיחות ועידה באודיו ובעיקר בווידאו ובכך מאפשרת קיומן של ישיבות, שיחות ועידה, כנסים, בפורמט של "עבודה מרחוק". כאשר נדבך מרכזי מהתקשורת העסקית כיום מתאפשר רק באמצעות הפלטפורמה של זום, לא פלא שהפרש התשואות בין מניית זום (ZM) למדד הנאסד"ק עומד על 110% החל מתחילת 2020 (תחילת עידן הקורונה).
אנחנו מרבים לחשוב על אסטרטגיית השקעה נכונה לעידן הזה, האם למכור את האחזקות שלנו במניות כדי למזער את ההפסדים (התשובה תהיה בדרך כלל, חס וחלילה) או שמא הגיע עכשיו זמן קניות (הרי מחירי המניות זולים באופן מגוחך. ובכן סיכוי גדול ש"מחר יהיה יותר זול"...).
במאמר מוסגר אציין, כי מי שקונה לפי גובה המכפילים, שישים לב שכל המכפילים העתידיים שנגזרים ממחיר המניה הנוכחי לעומת הרווח הצפוי למניה, יעברו "התאמה" לפגעי הקורונה ובסבירות גבוהה מדובר ביותר מהתאמה אחת לחברה. וכך מה שנראה אופטית זול היום, עשוי להיות יקר מאוד לאחר עונת הדו"חות הקרובה.
כמובן שאנחנו מנסים לאתר את הסקטורים והמניות שיפגעו פחות או שירויחו יותר מהנסיבות המוזרות הללו. וכפי שכבר נכתב אין ספור פעמים בשלושת החודשים האחרונים, לעולם לא נדע לתזמן את השוק בצורה מדוייקת, בטח שלא בעידן שבו הדבר הודאי היחיד הוא חוסר הודאות. אין לנו מושג לאן השוק יכול עוד לרדת, כמה זמן תימשך מגפת הקורונה ואיננו יכולים באמת לאמוד את מידת הנזק ולגזור מכל הפרמטרים הללו את העיתוי הנכון לחזור לשוק.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום שאחרי הקורונה
מה שאני מציע במאמר זה הוא הסתכלות על התקופה שלאחר סיום מגיפת הקורונה ובאמצעות השינוי שחוללה זום בהרגלי התקשורת העסקית, לבחון מי הן החברות שיכולות להינות מהשינוי הזה בשנים הקרובות.
הנחת המוצא היא שתחום העבודה מרחוק מקבל בתקופה הנוכחית דחיפה משמעותית בגלל שכולנו מכונסים בתוך בונקר עסקי, אבל גם לאחר חלוף ימי הקורונה סביר מאוד להניח שההרגלים העסקיים הנרכשים כעת יימשכו. כאשר עלות עבודה מרחוק באמצעות שיחות וידאו זולה לאין ערוך מהוצאות טיסה לצורך פגישות או השתתפות בכנסים, הדבר יהווה תמריץ משמעותי דיו עבור המעסיקים וסביר מאוד להניח כי חלקם, אם לא מרביתם יעדיפו את הגישה הזו על פני הגישה של העולם הישן.
לפיכך אני תוחם את העיסוק במאמר זה לחברות טכנולוגיה שקשורות באיזה שהוא אופן לאקוסיסטם של זום ולעולם העבודה מרחוק, אם במודלים עסקיים דומים, ואם בציוד תקשורת המאפשר תקשורת מהירה.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
אך לפני שנעבור לחברות הבאות, הנה מבט על מספר נתונים מעניינים בנוגע לזום.
סיפור צמיחתה של זום
מעבר להייפ סביב פעילות החברה, הגרפים הבאים מתארים את סיפור צמיחתה של זום כאשר הגרף הראשון מציג את הצמיחה הרבעונית בהכנסות לעומת הצמיחה הרבעונית באלפי לקוחות שבהם יש יותר מ-10 משתמשים.
הגרף הבא מציג את הגידול הרבעוני במספר הלקוחות שמכניסים לזום יותר מ-100 אלף דולר לשנה.
זום היא חברת צמיחה ובתור חברת צמיחה, המשקיעים מוכנים לשלם מכפילים גבוהים כל עוד הצמיחה הדו ספרתית (והגבוהה מ-25% לשנה) תימשך. בשלב מסויים מגיעה נקודת הפיתול, בה החברה לא יכולה לצמוח יותר בשיעורים כאלה ובמקביל היא נדרשת להציג שיפור ברווחיות.
Slack Technologies
חברה אחרת שמאפשרת תקשורת בין משתמשים בתוך ארגון ומחוצה לו היא Slack (סימול: WORK). החברה פיתחה פלטפורמת תקשורת בין משתמשים בצ'ט, אודיו ווידאו (למרות שעיקר חוזקה של החברה הוא באפליקציית הצ'ט). בנוסף slack מאפשרת תכנון פרויקטים וחלוקת משימות בין צוותי עבודה לפי מתודות ניהול שונות.
המודל העסקי של slack דומה לזה של זום. החברה גובה תשלום פר משתמש ומספר הארגונים שמשלמים לה יותר מ-100 אלף דולר לשנה נמצא במגמת עליה מרבעון לרבעון. שווי החברה נראה גבוה בבדיקת מכפילים והוא היה יותר גבוה במהלך השנה שעברה מאז הנפקתה. כמו במקרה של זום, גם כאן המשקיעים מוכנים לשלם מכפילים גבוהים (מכפילי הכנסות) כל עוד הצמיחה נמשכת ומעלימים עין מרווחיות נמוכה או הפסדים כפי שקיימים במקרה של slack. אבל במהלך התקופה בה המניה נסחרת שיעורי הצמיחה בהכנסות נמצאים במגמה של ירידה (עדיין גבוהים מספיק בשביל שהחברה תוגדר כחברת צמיחה) ולכן מחיר המניה ירד לאחר תקופה של ביצועים עודפים מייד לאחר ההנפקה.
העליה הצפויה בפורמט של עבודה מרחוק עשויה להיות game changer במה שקשור למודל העסקי של הדור הבא של רשתות התקשורת – 5G. כאשר עומס תעבורה גדול יותר של עבודה באינטרנט צפוי להתרחש, מפעילות תקשורת (דוגמת Verizon) יציעו יותר חבילות מותאמות לעבודה מרחוק, ומפעילות תקשורת שעוד טרם פרשו רשתות מדור 5 יאיצו את קצב ההצטיידות. לעבודה מרחוק יש משמעות מבחינת אבטחת נתונים ומבחינת פיתוח תשתיות הענן.
סיסקו - חברת ציוד התקשורת הגדולה בעולם
על תחום הענן אכתוב בהזדמנות אחרת. במה שקשור לציוד תקשורת אכתוב כאן על חברת סיסקו (סימול: CSCO) (חברות מעניינות נוספות הן מלנוקס, אלוט, רדוויר, F5, קלאודרה ועוד). מי שנחשבת לחברת ציוד התקשורת הגדולה והמשמעותית ביותר בעולם ולקוחותיה הם חברות, ארגונים וספקיות שירות טלפוניה, דיווחה במהלך פברואר על תוצאות עסקיות סבירות ותחזית קדימה גם כן סבירה. מעניין לראות שבתקופה ההיא (לפני נצח בן כ-5 שבועות...) גורמי הסיכון שעניינו את מנהלי החברה היו מלחמת הסחר בסין, הברקזיט, המהומות בהונג קונג וחולשה עסקית באמריקה הלטינית...
השקעה בסיסקו נחשבת להשקעת ערך והחברה מבצעת buyback ומחלקת דיבידנד לבעלי המניות על בסיס רבעוני. שימו לב לתשואת הדיבידנד של החברה שמתקרבת ל-4% לשנה. שיעור הצמיחה השנתי בהכנסות היה שלילי בשנה האחרונה וזאת על רקע חולשה במגזר העסקי אבל דווקא מכאן עשוי להגיע השיפור בטווח הבינוני בזכות שינויי הרגל העבודה בעקבות עידן הקורונה. לסיסקו יש כאמור נוכחות משמעותית באבטחת נתונים, תעבורה ברשת, ניהול עומסים וכיו"ב.
בדו"חות הרבעונים שפורסמו בפברואר השנה, לא נמצאה התייחסות להשפעת נגיף הקורונה על הפעילות העסקית, אבל שוב, מדובר בשלב של "רבע לפני הקורונה" וברור שתהיה לקורונה השפעה שלילית על הפעילות העסקית בטווח הקצר.
גם אינטל צפויה ליהנות מהמגמה
חברות נוספות שיהנו מהמעבר לדור 5 ברשתות התקשורת הן יצרניות הצ'יפים למינהן ובמיוחד אינטל (סימול: INTC) וגם AMD (כמובן שיש יצרניות צ'יפים נוספות שיהנו מן המגמה). כאן נתמקד באינטל.
אינטל מייצרת צ'יפים ומעבדים למחשבים אישיים ומחשבים עסקיים ומחשבי על. בנוסף היא יצרנית זכרונות מסוג NAND (בימים אלה היא שוקלת להפסיק את יצור זכרונות ה-NAND ולהסתמך על יצור מצד שלישי). המניה של אינטל מהווה כ-7.2% ממדד ה-SOX – מדד המוליכים למחצה שעליו כתבתי בעבר.
גם מניית אינטל נחשבת להשקעת ערך ותשואת הדיבידנד השנתית עומדת כעת על כמעט 3%. גם אינטל ראויה למאמר משל עצמה, אבל בהקשר של עבודה מרחוק והקשר לרשתות דור 5, הרי שאינטל שמה לעצמה ליעד להיות השחקנית הדומיננטית ביותר בכל מה שקשור לתחום הצ'יפים עבור דור 5. אינטל מאמינה שמדובר בהזדמנות שוק של כ-25 מליארד דולר בשנת 2023 והיא מתכננת באמצעות פורטפוליו המוצרים שהשיקה, לכבוש 40% מהשוק הזה.
הסיפור של רשתות דור 5 הוא מורכב. לאחר ההייפ הראשוני עלתה השאלה, מה ההצדקה העסקית להשקעות עתק בתשתיות הרשתות וגם כיום התשובה לכך לא ברורה. למרות זאת רוב מפעילות התקשורת הבולטות בארה"ב משקיעות בהקמת רשתות מדור 5 והרשתות של ורייזון ו-AT&T הן המתקדמות ביותר. ברור כי ככל שתחום הענן יצמח כך גם תימצא ההצדקה הכלכלית להקמת רשתות דור 5. וכפי הנראה זה מה שעומד לעיני אינטל בהשקעות הגדולות שהיא מבצעת בתחום.
שורה תחתונה
במאמר זה הצעתי לבדוק מספר חברות שקשורות באופן ישיר ועקיף לזום ולהתפתחות תחום הלמידה מרחוק. ברור שקצרה היריעה מלכלול חברות נוספות ויתכן כי אתייחס אליהן במאמרים קרובים.
- מניית זום, בימים האחרונים, מתנתקת משווי כלכלי שניתן להסבר ומסתמנת כאופציית פוט על ביצועי השוק. ואנא שימו לב שהטיקר הוא ZM ולא ZOOM...
- למי שמתעניין קצת יותר בענייני ענן ובפעילות של אינטל בתחום, ניתן לראות אינפוגרפיקה נחמדה כאן.
- הצלחתי לכתוב מאמר שלם בלי קישור לשיר של טונה, כי ברור שזה יעבור. וכדי שזה יקרה, הנה שיר של להקת police.
הכותב הינו רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF.
המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 7.אבי 26/03/2020 15:22הגב לתגובה זוגם מיקרוסופט (עם אפליקצית Team) בתחום דומה ובנוסף עוד חברה פרטית בשם Bold360 או בשמה הנוסף LogMeIn שצפוייה לפרוח
- 6.זום - שווי שוק 36 מיל' $. בחיאת זומ-זום. לכו חפשו. (ל"ת)כלכלן 26/03/2020 09:00הגב לתגובה זו
- 5.דורון 25/03/2020 16:25הגב לתגובה זותודה רבה.מעניין מאוד
- 4.נהדרת עשתה לי הרבה כסף (ל"ת)רוצה להודות לחברה 25/03/2020 10:58הגב לתגובה זו
- 3.מייקרון גם תרוויח עם שבבי הזיכרון שהיא מייצאת DRAM NAND (ל"ת)ציון 25/03/2020 08:54הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 24/03/2020 17:45הגב לתגובה זוזום שוה 40 מיליארד דולר. שזה כמו אפלייד, קצת פחות מ- AMD וכפול מ- eBay. בשביל להצגיק שווי כסה החברה צריכה בסוף היום להרוויח לפחות 1.5 מיליארד. בקיצור, אם עושים זום אין, רואים שהיא זום אאוט. אחד השורטים הכי קלים בעולם. כסף על הרצפה. זום בחברה טובה, כמו ביונד מיט (שבינתיים התרסקה) או טסלה המלכה.
- 1.מבין 24/03/2020 15:34הגב לתגובה זומאפשר חיבוריות של המשתמשים מהבתים לעבודה....רק תסתכל על המניה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
