הכל (כמעט) על מדד המוליכים למחצה שזינק ב-63% בשנה החולפת

בתחומים רבים ההתפתחות הטכנולוגית עדיין בחיתוליה או בעיצומה וכל עוד ההייפ סביב התעשיות הללו נמשך ומחיר הכסף הוא זול אין סיבה שמדד ה-SOX לא ימשיך לעלות

רמי רוזן | (8)

שנת 2019 הסתיימה זה מכבר וזהו זמן טוב לסיכומים. זאת היתה שנה מצויינת לכל אפיק השקעות באשר הוא. בתוך סקטור הטכנולוגיה אחד הסגמנטים שבלט לטובה הוא תחום המוליכים למחצה. תחום זה מיוצג על ידי אינדקס מניות שנקרא מדד ה-SOX. המדד הניב תשואה של כ-63% בשנת 2019 27% בשנת 2018 וכ-52% בשנת 2017.

המדד הנ"ל נוצר על ידי בורסת המניות של פילדלפיה בשנת 1993 והוא כולל רשימה של 30 מניות גדולות מתחום המוליכים למחצה שמשקלן במדד הוא בהתאם לשווי השוק היחסי שלהן. בין החברות הכלולות במדד הזה נמצאות חברות ענק כמו אינטל, applied materials ,ASML ,Micron, קוואלקום, Taiwan Semi ו-Nvidia.

אז בואו נכיר מעט יותר את הגורמים המשפיעים על צמיחת תחום המוליכים למחצה ונלמד קצת יותר על החברות הכלולות בו. בעתיד אכתוב באופן יותר ממוקד על מספר חברות מובילות מתוך המדד הזה ואנסה לבחון מי מהן ראויה יותר להשקעה.

תחום המוליכים למחצה והרכיבים האלקטרוניים נחשב לשוק מחזורי כאשר בתעשייה מקובל להניח שמחזור חיים סביר הוא של 4-5 שנות צמיחה שאחריהן מגיעה שנה אחת של ירידה. כמובן שמדובר בהנחה בלבד והיא איננה כוללת בתוכה תקופות של שפל ממושך או – כפי שקורה בשנים האחרונות – של גאות ממושכת שחורגת מכלל האצבע הנ"ל. מוליכים למחצה ורכיבים אלקטרוניים (כולל גם מעגלים מודפסים, זכרונות וכיו"ב) משמשים למעשה כאבני הבניין של תעשיית האלקטרוניקה העולמית וככל שהביקושים למוצרי הקצה גדלים, כך גדלים גם הביקושים לאבני הבניין הללו.

מהם הגורמים העיקריים לצמיחה?

הענף מושפע ממספר מגמות ואנסה לפשט אותן עד כמה שניתן.

1. הצמיחה והדרישה

הצמיחה בכמות מכשירי הסלולר החכמים והדרישה מצד השוק הצרכני לביצועים טובים ועשירים יותר תוך שמירה על גודל פיזי קיים של המכשיר. במלים אחרות נוצר צורך מצד היצרניות לדחוס כמה שיותר "אלקטרוניקה" לתוך גודל פיזי נתון (יש גבול עד כמה ניתן להגדיל את שטח המכשיר הסלולרי, מגודל מסויים השימוש נעשה מסורבל ולא נוח).

דבר זה מצריך מצידן של היצרניות לעבור לציוד מתקדם יותר של יצור רכיבים קטנים יותר מחד, אך עשירים ביכולות מאידך. יצור מוליכים למחצה בטכנולוגיית 7 nm ואף ברזולוציות נמוכות עוד יותר כמו 5 nm היא חלק מהתשובה של היצרניות לביקושים הגדלים ולצורך לייצר ביעילות גוברת למרות העליה בדרישת היצור.

2. אפל ומכירות אייפונים 

אפל, בניגוד לסמסונג, "מפרנסת" שרשרת מזון אדירה של חברות שמייצרות עבורה שבבים, זכרונות, ורכיבים אלקטרונים. כל השקה של דור חדש של אייפון, מגדילה את הביקוש לרכיבים אלקטרונים באופן משמעותי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

3. כמות המסכים והרזולוציה

עליה בכמות המסכים שבשימוש על ידי הצרכנים ובחלק מהמקרים בגודל המסכים (כולם רוצים מסך טלויזיה גדול יותר) וברזולוציית המסכים – המעבר לשימוש בטכנולוגיית OLED שאמורה להיות חדה יותר ובעלת מסכים דקים משמעותית ממה שקיים כיום.

4. התפתחות הטכנולוגיה

פריחתם הצפויה של תחומים כמו רכב אוטונומי, מחשבי על, ואינטליגנציה מלאכותית. כמות האלקטרוניקה הנדרשת לישום מוצלח של הטכנולוגיות הללו היא עצומה וגודלת לעין ערוך לעומת הקיים כיום.

5. המעבר ל-5G

המעבר לרשתות 5G הצפוי בשלוש השנים הקרובות. מעבר זה משפיע על האלקטרוניקה משני כיוונים. ראשית השקעה בתשתיות תקשורת חדשות בטכנולוגיית 5G שיחליפו בהדרגה את התשתיות הקיימות כיום. שנית השקת מודלים חדשים של טלפונים סלולריים התומכים בטכנולוגיית 5G.

6. סין

הסינים משפיעים על יצור רכיבים אלקטרונים בעולם משני כיוונים. סין קיבלה החלטה להעביר כמות אדירה מיכולת היצור העולמית בתחום האלקטרוניקה לתוך גבולותיה במסגרת תוכנית החומש שלה "סין 2020" ודבר זה יוצר ביקושים רבים לציוד יצור של חברות בתחום המוליכים למחצה. השפעה נוספת היא בפאן השלילי מכיוון מלחמת הסחר אשר משפיעה לרעה לפחות ברמת המומנטום, על גובה הביקוש הסיני לציוד יצור של רכיבים אלקטרונים (חברות מובילות רבות בתחום – אפלייד מטריאלס, לם ריסרצ', KLA Tencor, ועוד – הן חברות אמריקאיות).

אלו חברות כלולות במדד ה-SOX?

מדד ה-SOX כולל בתוכו את 30 החברות הגדולות בעולם בתחום כאשר אלה מתחלקות בגדול ל-3 סוגי פעילויות עיקריים:

1. יצרניות ציוד 

יצרניות ציוד ליצור, תכנון, ביקורת איכות ומדידה של רכיבים אלקטרוניים שונים. דוגמאות לכך הן החברות: Applied Materials ,KLA Tencor ,Lam Research ,Teradyne ואחרות.

2. יצרניות צ'יפים

יצרניות של צ'יפים יעודיים לתחומים שונים. דוגמאות לכך הן חברות כמו: Nvidia, Marvell ,Qorvo ,Broadcom ואחרות.

3. מיקרון טכנולוג'יס

יצרנית הזכרונות מסוג DRAM ו-nand שעליה כתבתי כאן בספטמבר. על חלק מהחברות הללו אכתוב בטורים הבאים.

מחזוריות כגורם סיכון מרכזי ואחרי מה כדאי לעקוב?

כאשר חושבים להשקיע בענף הזה חייבים לזכור את נושא המחזוריות שציינתי קודם. כפי שנראה בהמשך הגאות בענף נמשכת מעבר לסייקלים הקודמים ויתכן שחלק מן הגאות הזאת מבטאת יותר הייפ ומומנטום חיובי (וכמובן ריבית נמוכה) מאשר צמיחה בפעילות העסקית. המחזוריות הזאת באה לידי ביטוי בפעמים רבות במחירי המניות שמרכיבות את המדד ובמדד עצמו כפועל יוצא. חשוב לשים לב לנקודה הזאת ולתכנן את החשיפה למדד בהתאם.

למי שרוצה לעקוב באופן יותר מעמיק אני מציע לעקוב אחר הנתונים הבאים:

  1. ההשקעות ההוניות – CAPEX – של סמסונג.
  2. ההשקעות ההוניות של אפל.
  3. כמות הזכוכית שמייצרת חברת קורנינג (GLW) במטרים מרובעים (מאותתים על הביקושים למוצרי אלקטרוניקה מבוססי מסכים).
  4. רמת יצור הזכרונות של מיקרון.ישנם כמובן אינדיקטורים נוספים של חברות מובילות אחרות מי שיציין אותן בתגובות, שיבורך.
 

אז איך ניתן לקנות את המדד?

הדרך הפשוטה, כפי שקורה במקרים רבים, היא באמצעות תעודות סל. ישנן מספר תעודות סל שמאפשרות חשיפה למדד ובינהן – SOXX של iShares שנותנת חשיפה ישירה למדד עצמו, SOXL של חברת Direxion שמאפשרת חשיפת לונג של פי 3 מתשואת מדד ה-SOX ו-SOXS של חברת Direxion שמאפשרת חשיפת שורט על פי 3 מתשואת מדד ה-SOX.

  

מה ניתן ללמוד מביצועי מדד ה-SOX לעומת הביצועים הפיננסים של החברות המרכיבות אותו?

בדקתי את התמחור ממספר בחינות, ברור שישנן גם אפשרויות בדיקה נוספות. ראשית השוויתי את תשואת מדד ה-SOX לממוצע הצמיחה בהכנסות וברווח של החברות הכלולות במדד במהלך 3 השנים האחרונות. התוצאות מופיעות בגרף הבא:

התוצאות אינן חד משמעיות כאשר במהלך שנת 2017 ו-2019 מדד ה-SOX צמח משמעותית יותר מהביצועים העסקיים של החברות הכלולות, בעוד שבשנת 2018, תמונת המצב היתה הפוכה.

שנית השוויתי את תשואת מדד ה-SOX לתשואת מניית אפל שכאמור משפיע מאוד על המדד.

הדמיון בביצועים בולט לעין והוסבר כבר למעלה.

הגרף הבא מדגים היטב את הקורלציה בין ביצועי מדד ה-SOX למניית אפל. המתאם בין הביצועים הוא גבוה ואין זה מפתיע כאשר אפל אחראית לחלק משמעותי מאוד מן הביקושים למוצרים של החברות הכלולות במדד ה-SOX.

הבדיקה האחרונה שביצענו היא השוואה בין מכפילי הרווח הנקי העתידיים של מדד ה-SOX לעומת מדד ה-Nasdaq 100.

כפי שניתן לראות, בהשוואה יחסית בין מכפילי מדדים, רמת התמחור של שני המדדים היא פחות או יותר זהה.

בכל ההשוואות שביצענו עולה כי מדד ה-SOX איננו מאוד יקר בוודאי לא בתקופה שבה מחיר הכסף הוא זול כל כך וניתן לבצע השקעות עתק הוניות בעלויות מימון נמוכות. המקטרגים (והיו לא מעט כאלה בתחילת שנת 2019) יגרסו כי רמת מכפילים של מעל 22 על הרווחים הצפויים בשנה הבאה היא גבוהה ביחס לתחזיות הצמיחה של התחום. קיימות תחזיות צמיחה שונות לשנת 2020 ולטווחי זמן רחוקים יותר שנעות בין 4%-6% לשנה (כאשר הצמיחה בשנת 2020 צפויה לעמוד על כ-6%). האם תחזיות אלה כשלעצמן מצדיקות מכפילים של צפונה מ-22? מסופקתני.

יחד עם זאת לדעתי בתחומים רבים ההתפתחות הטכנולוגית עדיין בחיתוליה או בעיצומה (רכב אוטונומי, רובוטיקה, אינטליגנציה מלאכותית, מחשבי על וכיו"ב) וכל עוד ההייפ סביב התעשיות הללו נמשך ומחיר הכסף הוא זול אין סיבה שמדד ה-SOX לא ימשיך לעלות.

רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    תודה רבה כתבה טובה (ל"ת)
    נתי 08/01/2020 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אבי 07/01/2020 15:42
    הגב לתגובה זו
    כתבה חשובה ומעניינת. האם תוכל לפרט את הקשר בין ביצועי החברות והמדד ובין מחיר הכסף כלומר הריבית הנמוכה. שהרי באם הריבית תעלה גם אז יהיה ביקוש למוצרים מבוססי טכנולוגיה זו. תודה
  • 5.
    דורון 07/01/2020 14:47
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה על הכתבה המקיפה והעיניינית.מעניין לבדוק מהם מכפילי הרווח של המדד בתקופות גיאות כמו גם בתקופות שפל. אני חושד במדד שעלה פי עשר ב11 שנים למרות העתיד המבטיח
  • 4.
    אירנה 07/01/2020 13:45
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה על הסקירה המקיפה ומעניינת מאוד על הענף
  • 3.
    טל 07/01/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
    דרך איפה אני יכול להשקיע בזה
  • תכלית phlx עוקבת אחרי מדד המוליכים למחצה (ל"ת)
    נתי 08/01/2020 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זבולון 07/01/2020 13:15
    הגב לתגובה זו
    "לעין ערוך", לא מכיר מעיין בשם זה
  • 1.
    אחד שבדק 07/01/2020 12:39
    הגב לתגובה זו
    בכמה ההכנסות של החברות המובילות בענף גדלו מ2017 לה2019 ?,........
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.