שנת 2019 הסתיימה זה מכבר וזהו זמן טוב לסיכומים. זאת היתה שנה מצויינת לכל אפיק השקעות באשר הוא. בתוך סקטור הטכנולוגיה אחד הסגמנטים שבלט לטובה הוא תחום המוליכים למחצה. תחום זה מיוצג על ידי אינדקס מניות שנקרא מדד ה-SOX. המדד הניב תשואה של כ-63% בשנת 2019 27% בשנת 2018 וכ-52% בשנת 2017.

המדד הנ"ל נוצר על ידי בורסת המניות של פילדלפיה בשנת 1993 והוא כולל רשימה של 30 מניות גדולות מתחום המוליכים למחצה שמשקלן במדד הוא בהתאם לשווי השוק היחסי שלהן. בין החברות הכלולות במדד הזה נמצאות חברות ענק כמו אינטל, applied materials ,ASML ,Micron, קוואלקום, Taiwan Semi ו-Nvidia.

אז בואו נכיר מעט יותר את הגורמים המשפיעים על צמיחת תחום המוליכים למחצה ונלמד קצת יותר על החברות הכלולות בו. בעתיד אכתוב באופן יותר ממוקד על מספר חברות מובילות מתוך המדד הזה ואנסה לבחון מי מהן ראויה יותר להשקעה.

תחום המוליכים למחצה והרכיבים האלקטרוניים נחשב לשוק מחזורי כאשר בתעשייה מקובל להניח שמחזור חיים סביר הוא של 4-5 שנות צמיחה שאחריהן מגיעה שנה אחת של ירידה. כמובן שמדובר בהנחה בלבד והיא איננה כוללת בתוכה תקופות של שפל ממושך או – כפי שקורה בשנים האחרונות – של גאות ממושכת שחורגת מכלל האצבע הנ"ל. מוליכים למחצה ורכיבים אלקטרוניים (כולל גם מעגלים מודפסים, זכרונות וכיו"ב) משמשים למעשה כאבני הבניין של תעשיית האלקטרוניקה העולמית וככל שהביקושים למוצרי הקצה גדלים, כך גדלים גם הביקושים לאבני הבניין הללו.

• "זוטרופוליס 2" של דיסני פותח בענק - 556 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון
• דיסני ויוטיוב חתמו על הסכם חדש: ערוצי ABC ו-ESPN חוזרים לשידור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהם הגורמים העיקריים לצמיחה?

הענף מושפע ממספר מגמות ואנסה לפשט אותן עד כמה שניתן.

1. הצמיחה והדרישה

הצמיחה בכמות מכשירי הסלולר החכמים והדרישה מצד השוק הצרכני לביצועים טובים ועשירים יותר תוך שמירה על גודל פיזי קיים של המכשיר. במלים אחרות נוצר צורך מצד היצרניות לדחוס כמה שיותר "אלקטרוניקה" לתוך גודל פיזי נתון (יש גבול עד כמה ניתן להגדיל את שטח המכשיר הסלולרי, מגודל מסויים השימוש נעשה מסורבל ולא נוח).

דבר זה מצריך מצידן של היצרניות לעבור לציוד מתקדם יותר של יצור רכיבים קטנים יותר מחד, אך עשירים ביכולות מאידך. יצור מוליכים למחצה בטכנולוגיית 7 nm ואף ברזולוציות נמוכות עוד יותר כמו 5 nm היא חלק מהתשובה של היצרניות לביקושים הגדלים ולצורך לייצר ביעילות גוברת למרות העליה בדרישת היצור.

2. אפל ומכירות אייפונים 

אפל, בניגוד לסמסונג, "מפרנסת" שרשרת מזון אדירה של חברות שמייצרות עבורה שבבים, זכרונות, ורכיבים אלקטרונים. כל השקה של דור חדש של אייפון, מגדילה את הביקוש לרכיבים אלקטרונים באופן משמעותי.

• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
• איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

3. כמות המסכים והרזולוציה

עליה בכמות המסכים שבשימוש על ידי הצרכנים ובחלק מהמקרים בגודל המסכים (כולם רוצים מסך טלויזיה גדול יותר) וברזולוציית המסכים – המעבר לשימוש בטכנולוגיית OLED שאמורה להיות חדה יותר ובעלת מסכים דקים משמעותית ממה שקיים כיום.

4. התפתחות הטכנולוגיה

פריחתם הצפויה של תחומים כמו רכב אוטונומי, מחשבי על, ואינטליגנציה מלאכותית. כמות האלקטרוניקה הנדרשת לישום מוצלח של הטכנולוגיות הללו היא עצומה וגודלת לעין ערוך לעומת הקיים כיום.

5. המעבר ל-5G

המעבר לרשתות 5G הצפוי בשלוש השנים הקרובות. מעבר זה משפיע על האלקטרוניקה משני כיוונים. ראשית השקעה בתשתיות תקשורת חדשות בטכנולוגיית 5G שיחליפו בהדרגה את התשתיות הקיימות כיום. שנית השקת מודלים חדשים של טלפונים סלולריים התומכים בטכנולוגיית 5G.

6. סין

הסינים משפיעים על יצור רכיבים אלקטרונים בעולם משני כיוונים. סין קיבלה החלטה להעביר כמות אדירה מיכולת היצור העולמית בתחום האלקטרוניקה לתוך גבולותיה במסגרת תוכנית החומש שלה "סין 2020" ודבר זה יוצר ביקושים רבים לציוד יצור של חברות בתחום המוליכים למחצה. השפעה נוספת היא בפאן השלילי מכיוון מלחמת הסחר אשר משפיעה לרעה לפחות ברמת המומנטום, על גובה הביקוש הסיני לציוד יצור של רכיבים אלקטרונים (חברות מובילות רבות בתחום – אפלייד מטריאלס, לם ריסרצ', KLA Tencor, ועוד – הן חברות אמריקאיות).

אלו חברות כלולות במדד ה-SOX?

מדד ה-SOX כולל בתוכו את 30 החברות הגדולות בעולם בתחום כאשר אלה מתחלקות בגדול ל-3 סוגי פעילויות עיקריים:

1. יצרניות ציוד 

יצרניות ציוד ליצור, תכנון, ביקורת איכות ומדידה של רכיבים אלקטרוניים שונים. דוגמאות לכך הן החברות: Applied Materials ,KLA Tencor ,Lam Research ,Teradyne ואחרות.

2. יצרניות צ'יפים

יצרניות של צ'יפים יעודיים לתחומים שונים. דוגמאות לכך הן חברות כמו: Nvidia, Marvell ,Qorvo ,Broadcom ואחרות.

3. מיקרון טכנולוג'יס

יצרנית הזכרונות מסוג DRAM ו-nand שעליה כתבתי כאן בספטמבר. על חלק מהחברות הללו אכתוב בטורים הבאים.

מחזוריות כגורם סיכון מרכזי ואחרי מה כדאי לעקוב?

כאשר חושבים להשקיע בענף הזה חייבים לזכור את נושא המחזוריות שציינתי קודם. כפי שנראה בהמשך הגאות בענף נמשכת מעבר לסייקלים הקודמים ויתכן שחלק מן הגאות הזאת מבטאת יותר הייפ ומומנטום חיובי (וכמובן ריבית נמוכה) מאשר צמיחה בפעילות העסקית. המחזוריות הזאת באה לידי ביטוי בפעמים רבות במחירי המניות שמרכיבות את המדד ובמדד עצמו כפועל יוצא. חשוב לשים לב לנקודה הזאת ולתכנן את החשיפה למדד בהתאם.

למי שרוצה לעקוב באופן יותר מעמיק אני מציע לעקוב אחר הנתונים הבאים:

1. ההשקעות ההוניות – CAPEX – של סמסונג.
2. ההשקעות ההוניות של אפל.
3. כמות הזכוכית שמייצרת חברת קורנינג (GLW) במטרים מרובעים (מאותתים על הביקושים למוצרי אלקטרוניקה מבוססי מסכים).
4. רמת יצור הזכרונות של מיקרון.ישנם כמובן אינדיקטורים נוספים של חברות מובילות אחרות מי שיציין אותן בתגובות, שיבורך.

אז איך ניתן לקנות את המדד?

הדרך הפשוטה, כפי שקורה במקרים רבים, היא באמצעות תעודות סל. ישנן מספר תעודות סל שמאפשרות חשיפה למדד ובינהן – SOXX של iShares שנותנת חשיפה ישירה למדד עצמו, SOXL של חברת Direxion שמאפשרת חשיפת לונג של פי 3 מתשואת מדד ה-SOX ו-SOXS של חברת Direxion שמאפשרת חשיפת שורט על פי 3 מתשואת מדד ה-SOX.

מה ניתן ללמוד מביצועי מדד ה-SOX לעומת הביצועים הפיננסים של החברות המרכיבות אותו?

בדקתי את התמחור ממספר בחינות, ברור שישנן גם אפשרויות בדיקה נוספות. ראשית השוויתי את תשואת מדד ה-SOX לממוצע הצמיחה בהכנסות וברווח של החברות הכלולות במדד במהלך 3 השנים האחרונות. התוצאות מופיעות בגרף הבא:

התוצאות אינן חד משמעיות כאשר במהלך שנת 2017 ו-2019 מדד ה-SOX צמח משמעותית יותר מהביצועים העסקיים של החברות הכלולות, בעוד שבשנת 2018, תמונת המצב היתה הפוכה.

שנית השוויתי את תשואת מדד ה-SOX לתשואת מניית אפל שכאמור משפיע מאוד על המדד.

הדמיון בביצועים בולט לעין והוסבר כבר למעלה.

הגרף הבא מדגים היטב את הקורלציה בין ביצועי מדד ה-SOX למניית אפל. המתאם בין הביצועים הוא גבוה ואין זה מפתיע כאשר אפל אחראית לחלק משמעותי מאוד מן הביקושים למוצרים של החברות הכלולות במדד ה-SOX.

הבדיקה האחרונה שביצענו היא השוואה בין מכפילי הרווח הנקי העתידיים של מדד ה-SOX לעומת מדד ה-Nasdaq 100.

כפי שניתן לראות, בהשוואה יחסית בין מכפילי מדדים, רמת התמחור של שני המדדים היא פחות או יותר זהה.

בכל ההשוואות שביצענו עולה כי מדד ה-SOX איננו מאוד יקר בוודאי לא בתקופה שבה מחיר הכסף הוא זול כל כך וניתן לבצע השקעות עתק הוניות בעלויות מימון נמוכות. המקטרגים (והיו לא מעט כאלה בתחילת שנת 2019) יגרסו כי רמת מכפילים של מעל 22 על הרווחים הצפויים בשנה הבאה היא גבוהה ביחס לתחזיות הצמיחה של התחום. קיימות תחזיות צמיחה שונות לשנת 2020 ולטווחי זמן רחוקים יותר שנעות בין 4%-6% לשנה (כאשר הצמיחה בשנת 2020 צפויה לעמוד על כ-6%). האם תחזיות אלה כשלעצמן מצדיקות מכפילים של צפונה מ-22? מסופקתני.

יחד עם זאת לדעתי בתחומים רבים ההתפתחות הטכנולוגית עדיין בחיתוליה או בעיצומה (רכב אוטונומי, רובוטיקה, אינטליגנציה מלאכותית, מחשבי על וכיו"ב) וכל עוד ההייפ סביב התעשיות הללו נמשך ומחיר הכסף הוא זול אין סיבה שמדד ה-SOX לא ימשיך לעלות.

רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF.