אזורים מתרחבת לפינוי בינוי: היכן עתידות להיבנות 5,000 יח"ד?

החברה חתמה על הסכמים לצורך פינוי של כ-1,200 יח"ד באזור המרכז וקיבלה היתר בנייה ראשון ביהוד
לירן סהר | (2)

חברת אזורים הודיעה היום (ב') כי תתרחב לפעילות בתחום הפינוי- בינוי, זאת בהמשך למהלך הרה-ארגון הנרחב אותו ביצעה החברה לפני כשנתיים (עם רכישת החברה על ידי הרשי פרידמן), והחלטתה להתמקד בנדל"ן למגורים.

החברה חתמה על הסכמים במרבית הפרויקטים לצורך פינוי של כ-1,200 יחידות דיור ולבניית כ-5,000 יחידות דיור חדשות במקומות הבאים: בשכונת נווה עופר בתל אביב, בשכונת השקמה וברחוב ידע עם ברמת גן, בשכונת בית הכרם בירושלים, ברחוב השבטים בבת ים ברחוב בן גוריון בגבעת שמואל וברחוב העצמאות ביהוד.

במסגרת הפרויקטים שמקדמת אזורים מוסדרים סוגיות בשיתוף עם הדיירים (בעלי הדירות), לרבות בנושא הבטוחות שיקבלו בעלי הדירות כנגד מסירת דירתם הישנה והריסתה, דמי השכירות שהם יהיו זכאים להם בתקופת הביניים (מהריסת הדירה הישנה ועד למסירת הדירה החדשה), השווי הכלכלי של הפרויקט, אופן חלוקת הדירות החדשות ועוד.

בשבועות הקרובים יוצא לדרך פרויקט הפינוי בינוי הראשון ביהוד, בהמשך להחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז המרכז, שאישרה תכנית לפינוי בינוי במתחם רחוב העצמאות שבעיר. במסגרת הפרויקט המשתרע על שטח של כ- 5 דונם, ייבנו 182 יח"ד ב-2 בניינים בני 16 קומות (91 דירות בכל בניין) כולל פיתוח פארק בין 2 הבניינים החדשים, ויהרסו שלושה בניינים המכילים 36 יח"ד באזור הרחובות העצמאות - סעדיה חתוכה. פרויקט זה משקף מקדם כלכלי של 5.05 דירות חדשות במקומה של כל דירה ישנה.

לדברי דרור נגל, מנכ"ל אזורים: "לפני מספר שנים זיהנו את הפוטנציאל הטמון בתחום הפינוי-בינוי והיינו לאחת מהחברות החלוצות בקידום הפרויקטים והחתמת דיירים במספר ערים שבאזורי הביקוש, כמו תל אביב, רמת גן, ירושלים, בת-ים וכדומה. הדבר קיבל משנה תוקף בהתבסס על האסטרטגיה העסקית שלנו לנדל"ן למגורים. אנו מזהים מגמה של עיור המתבטאת בביקושים גוברים באזורים הללו, שבאה ביחד עם מגמת צמצום הקרקעות הזמינות, וכל זאת תחת רצון לפיתוח ציבורי והתחדשות עירונית, ועל כן אנו שמים דגש מיוחד בפרויקטים הללו. אנו מברכים על תחילת הפרויקט ביהוד ומייחלים לכך שהתהליכים והאישורים לפרויקטים הבאים ייקחו פחות זמן ובהליכים פחות מסורבלים."

כתבות מעניינות נוספות:

באמת שיש דבר כזה: דירות 4 חדרים במרכז (גם בת"א) בפחות ממיליון שקל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בינוי פינוי זה העתיד לא תמ"א שממה ופלקל, רק בינוי פינוי (ל"ת)
    אייל 07/10/2013 18:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמון 07/10/2013 10:05
    הגב לתגובה זו
    העיר מסירות אמיתית לעיר, חבל שבבאר יעקב מתייחסים רק לשטחים ריקים ולא מטפלים כך בשכונות הישנות והעלובות המהוות כתם על היישוב וחממת עוני ופשע.
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?