ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 

אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.

אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.

• מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
• וושינגטון מאותתת: הסכמי אברהם מתרחבים - מי המדינות שעשויות להצטרף לנורמלזיציה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

אחרי קיץ של שיאים בשווקים, וול סטריט פותחת את ספטמבר עם תחושה מעורבת – בין אופטימיות על המשך המומנטום לבין החשש הוותיק מהחודש הידוע לשמצה. אוגוסט הסתיים עם שיאים חדשים במדדים המובילים – ה־S&P 500 חצה לראשונה את רף 6,500 נקודות והדאו ג’ונס נגע בשיאים משלו – אך כל סוחר ותיק יודע: היסטורית, ספטמבר הוא החודש הגרוע ביותר למניות.

האזהרה הזו אינה תיאוריה בלבד. הנתונים מראים שבכל פעם מחדש, המדדים הגדולים בארה"ב – ה־S&P 500, הדאו והנאסד"ק – רושמים את הביצועים החלשים ביותר בשנה דווקא בספטמבר. השנה, כשהשווקים נכנסים אליו אחרי ראלי ארוך, הלחץ גדול אף יותר: האם מדובר בתחילתה של נסיגה צפויה, או שמא השווקים יצליחו לשבור את הסטטיסטיקה?

התמונה הכלכלית לא חד־משמעית

מצד אחד, UBS מעריכים שהשווקים נמצאים בעיצומו של שוק שורי מתמשך: נחיתה רכה לכלכלה, ירידה בריביות ורווחיות חזקה של החברות אמורים להמשיך לתדלק את העליות. מצד שני, יש מי שמזהירים כי החוסן של הכלכלה האמריקאית מתעתע. גרגורי דקו מ־EY־Parthenon טוען שהצמיחה ברבעון השני, שעמדה על 3%, נבעה בעיקר מירידה מלאכותית ביבוא, בעקבות הזינוק ברכישות מוקדמות של עסקים שחששו ממכסים.

הנתון שיכריע את הטון בספטמבר יהיה שוק העבודה. אחרי דו"ח התעסוקה החלש של יולי, המשקיעים יעקבו בדריכות אחר נתוני המשרות שיתפרסמו ביום שישי. כל סימן נוסף להאטה בהעסקה יאותת לשוק שהפד כמעט מחויב להוריד ריבית כבר החודש – תרחיש שיכול לשנות את כיוון המסחר בטווח הקצר.

• לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה צופים האנליסטים?
• לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה צופים האנליסטים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ולצד המאקרו, יהיו גם נקודות מבחן מיקרו: דו"חות כספיים של שמות כבדים כמו סיילספורס וברודקום, שיספקו הצצה לביקושים בענפי הטכנולוגיה והענן.