Dell XPS M1210
לקראת סוף נובמבר, כלומר קצת יותר מחודש, השיקה דל בישראל כמה מחשבים ניידים ממשפחת מחשבי ה-XPS של החברה. מדובר במחשבים שעיקרם מולטימדיה וביצועים, שנוצרו במיוחד לגיימרים. ה-M1210 הוא הקטן בסדרת המחשבים שהוצגו בפני העיתונאים באותה השקה, ומידותיו, בעיקר מסך ה-12.1 אינץ', מקנים לו מקום של כבוד בסקירה הנוכחית, למרות שמבחינת המשקל, שעומד על 1.98 ק"ג, הוא כמעט וחוצה את גבול שני הקילוגרמים.
אבל כשקיבלנו את המחשב לסקירה והדלקנו אותו, התאכזבנו בפעם הראשונה: בפרסומים הרבים שמלווים אותו מציינים שוב ושוב שהוא יכול לבוא עם כרטיס תצוגה מהיר, אחד המתקדמים שקיימים כיום בשוק עבור מחשבים ניידים, אבל אנחנו קיבלנו מחשב בתצורה הרגילה, בה לוקח את הפיקוד על הביצועים הגרפיים שבב ה-950 GMA שהינו חלק ממכלול שבבי לוח האם הסטנדרטי של אינטל.
למרות זאת, גם בלי כרטיס התצוגה שהשתוקקנו לבדוק, מדובר במחשב בעל תצורה חזקה מאוד - מעבד Core 2 Duo במהירות 2 גה"ץ, 1 מ"ב זיכרון DDR2 במהירות 667 מה"ץ וכונן קשיח עם ממשק SATA-II. התוצאות שקיבלנו במבחני החומרה היו, כצפוי, טובות מאוד, אבל בכל זאת, מדובר עדיין בביצועים שמתאימים יותר לכיוון העסקי, ופחות לגיימרים.
מבחינה חיצונית, המחשב של דל נראה מצויין. זה מתחיל עם המעטפת השחורה והמיוחדת של המכסה שמספקת גם הגנה נוספת לצג. אם כבר הזכרנו את הצג, חשוב לציין שהוא משתמש בטכנולוגיה קניינית שדל מכנה TrueLife, כדי לספק מעטה לא רע נגד סינוור, וכן צבעים עשירים וחדים יותר.
עוד כמה הערות בעניין העיצוב: אהבנו את הצבע הכסוף מתכתי של כל משטח העבודה, כולל המקשים וכולל משטח השליטה, כמו גם את כפתורי ההפעלה המיוחדים שנמצאים בחזית המארז.
הכפתורים הללו משתלבים יפה עם הדגש שהמחשב הזה שם על מולטימדיה: מדובר בשבעה כפתורים מוארים בכחול ששלושה מהם שולטים בעוצמת הקול וארבעת האחרים בתוכנת המדיה המוגדרת כברירת מחדל. אי אפשר כמובן גם להתעלם ממצלמת ה-1.3 מגה-פיקסל שמשולבת בחלק העליון של המסך.
גם הרמקולים של ה-M1210 מצדיקים באיכותם את תדמית המולטימדיה של המחשב. עוד התייחסות לנושא אפשר למצוא גם בעובדה שלעומת רוב המחשבים בסבב, שני הכפתורים לצד כפתור ההפעלה אינם מספקים יכולות משרדיות, אלא מפעילים תוכנות מולטימדיה שמותקנות במחשב כברירת מחדל, ובעיקר למרכז המדיה של דל שהוא בעצם תחליף כמעט מדויק למהדורת ה-Center Media של חלונות. אם תרצו להפעיל/לבטל את התכונות האלחוטיות של המחשב (הוא תומך ב-Wi-Fi ובבלוטות'), תצטרכו להשתמש בכפתור שנמצא בצד השמאלי של המחשב שגם מאפשר לבדוק, כמיטב המסורת של דל, האם קיימת נקודה חמה אלחוטית בסביבה מבלי לפתוח את המחשב.
מבחינת תוצאות המבחנים, המחשב של דל נמנה על הטובים ביותר בסבב הנוכחי, אם לא הטוב ביותר. זה התחיל בציון של 3267 נקודות במבחן PCMark, נמשך בתוצאות נהדרות תחת Ultimate Edition Everest, ונגמר בציון של 226 נקודות תחת SysMark 2004.
מצד שני, במבחני הניידות המחשב לא ממש הבריק. אמנם הוא לא השתרך מאחור לעומת רוב המחשבים האחרים, אבל במבחני זמני הסוללה הציע זמנים 'רגילים' למדי. כך למשל, במבחן של BE Pro 06 הוא השיג 1:24 שעות עבודה בלבד.
עוד נקודה שחייבים להתייחס אליה, ובנימה מסוימת של אכזבה, היא הטמפרטורות הגבוהות אליהן המחשב הזה נוטה להגיע. ה-M1210 גדול יותר מרוב המחשבים האחרים בסבב המבחן הזה ותוספת הגודל מנוצלת היטב כדי לספק חורי אוורור - עם זאת, ככל הנראה אין בכך כדי לספק את רמת הקירור הנדרשת.
במדידות תחת Everest הגיעו ליבות המחשב לטמפרטורות של למעלה מ-54 מעלות ואף יותר, גם כשהמחשב לא ממש התאמץ. אם שמים בטעות את היד בצד השמאלי של המחשב, מרגישים בכך היטב.
בשורה התחתונה מדובר במחשב בהחלט לא רע, אבל מכיוון שהוא נטול כרטיס תצוגה מיוחד, אנחנו סבורים שתוכלו למצוא טובים ממנו.
ציון תכונות: 8
ציון ביצועים: 7
ציון תמורה: 7
ציון כללי: 7
מעבד 2 ,Intel Core 2 Duo T7200 גה"ץ
מחיר 9,199 ש"ח
ספק CMS
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
