התמ"ת יחמיר בענישת יבואנים
משרד התמ"ת פרסם לאחרונה טיוטת נוהל אשר נועדה להסדיר את פעילותה של הוועדה המייעצת הדנה בעבירות על חוקיות היבוא, ואת שיעורי כופר הכסף אשר יוטלו בגין עבירות אלו. טיוטת נוהל זו בוחרת לנקוט בגישת ענישה מחמירה ביותר, וזאת אף ביחס לעבירות קלות בתחום היבוא, אשר נובעות מטעויות אדמיניסטרטיביות של הגשת מסמכים.
המלצות משרד התמ"ת להחמיר בענישה בגין עבירות על חוקיות היבוא עלולות לסכן יבואנים רבים, במיוחד יבואנים גדולים, מאחר והן דורשות הטלת עונשים כספים כבדים אשר אינם ביחס ישיר לחומרת העבירה או לתום ליבם של היבואנים.
עו"ד אביגדור דורות, מומחה לדיני סחר חוץ, ממשרד עורכי הדין שדות ושות', ציין כי משרד התמ"ת בחר לנקוט ביד קשה במיוחד כנגד יבואנים החשודים בהפרה של הוראות חוקיות היבוא. כך, נקבע כי בגין הפרה ראשונה של הוראות חוקיות היבוא יוטל על יבואנים כופר בשווי של 5% משווי הסחורה, בגין ההפרה השלישית יוטל כופר בשיעור של 50%, בגין ההפרה השישית יוטל כופר בשיעור של 300%, והחל מההפרה השביעית יוגשו כתבי אישום באופן אוטומטי.
הנוהל המוצע, טוען עו"ד דורות, מתעלם לחלוטין מאופי "העבירות" ומהיקפן. כך, לדוגמא, טיוטת הנוהל אינה מבדילה בין יבואן המייבא סחורה בהיקפים גדולים לבין יבואן המייבא סחורה בהיקפים קטנים ואינה נותנת ביטוי לחומרת העבירה או לנסיבות המקרה, דבר אשר עלול להביא לתשלומי כופר עצומים. לאור מורכבות דיני היבוא, טעויות אדמיניסטרטיביות ביבוא הינן דבר שכיח, וכך יבואנים גדולים צפויים להגיע במהרה למצב בו בגין כל טעות קטנה ותמת לב ככל שתהיה, הם יאלצו לשלם כופר כסף בסכומים עצומים המהווים נגזרת של ערך הסחורה המיובאת, ולאחר מספר "הפרות", אף לעמוד בפני אישום פלילי.
עו"ד דורות ציין כי מאחר והטלת הכופר אינה נעשית במסגרת הליך משפטי, היבואן צריך להסכים לתשלום הכופר המוטל עליו. במקרים אלו עלול להיווצר מצב אבסורדי בו יבואנים יהיו אנוסים לשלם סכומי עתק "בהסכמה", בגין הפרות פשוטות של הוראות חוקיות היבוא, כתנאי לשחרור הסחורה מהמכס. במצב דברים זה, לא תהיה ליבואנים ברירה אלא לפנות לבתי המשפט על מנת שיורה לבתי המכס השונים לשחרר את הסחורה, מבלי לשלם את הכופר "המוצע".
עו"ד דורות הוסיף כי הגישה המחמירה של התמ"ת תמוהה לאור מדיניות הרפורמות המקלה של משרד התמ"ת הבאה לידי ביטוי ברפורמה אשר אפשרה ליבואנים לייבא סוגים מסוימים של סחורה ללא המצאת אישור מכון התקנים בעת שחרור הסחורה, ובמספר הקלות כמו ביטול חובת הרישוי על יבוא ממדינות אשר אינן מקיימות יחסים דיפלומטים עם ישראל, ביטול חובת סימון "סוג א" בחשבון הספק, והוצאת עשרות מוצרים מחובת רישוי.
