בנק ישראל קונה דולרים ופוגע בצרכנים

במרץ 2008, ישבתי בבית קפה ליד אוניברסיטת תל-אביב ביחד עם ידיד ממשרד האוצר. הידיד סיפר שבעיתון כתוב שבנק ישראל התחיל לקנות דולרים. שוחחנו על הידיעה הזאת, כשפתאום נכנס המרצה שלי לאקונומטריקה והמשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין. "צביקה," שאל הידיד, "מה פתאום התחלתם לקנות דולרים?"

פרופסור אקשטיין עשה פרצוף סודי ביותר, והסכים להגיד משהו על כך שלבנק ישראל יש אינדיקציות לפעילות של ספקולנטים בשוק המט"ח, ושההתערבות נועדה להרתיע אותם מלהשפיע על שער השקל.

מאז עברו כבר 12 שנים, אף אחד לא מדבר על ספקולנטים, אבל בנק ישראל ממשיך לקנות דולרים, ובכמויות גדולות. בשנים האחרונות, הסיבה שבגללה הבנק עושה את זה היא תמיכה ביצואנים. החשש הוא שאם השקל יתחזק יותר מדי, הייצוא הישראלי יפגע. בינתיים, הייצוא ממשיך לגדול; אבל נכון שאם השקל היה יותר חלש, כנראה שהייצוא היה גדל אפילו יותר מהר.

הבעיה היא שכשבנק ישראל מסייע ליצואנים, הוא עושה, בלי לשים לב, משהו שהוא מתנגד לו בחריפות. כבר שנים שבנק ישראל מייעץ לממשלה להפסיק לתמוך ביצרנים המקומיים ולפתוח את השוק לתחרות מבחוץ. הוא דורש מהממשלה להסיר מכסים, ולהוריד רגולציה על מוצרים מיובאים. לפי החישובים של בנק ישראל, אם יפסיקו להגן על היצרנים המקומיים, הצרכנים הישראלים ירוויחו בגדול. המחירים ירדו, התחרות תגדל, תעשיות לא תחרותיות שמחזיקות מעמד רק בזכות ההגנה שהממשלה נותנת להi ייעלמו, ובמקומן תצמחנה תעשיות שיש להן ערך מוסף אמיתי. מי שקורא את השקפים שבנק ישראל מפרסם, לומד שאם הממשלה תעשה את כל הדברים האלה, התוצר בישראל יצמח משמעותית יותר מהר, ורמת החיים תעלה אפילו יותר מהר, כי גם נרוויח יותר, וגם נשלם פחות.

• סגירה מעורבת במדדים; הבנקים עלו ב-0.3%, נאוויטס ב-4%
• המדדים עלו עד 2.1%, נאוויטס ב-5%, נור ב-18%

האירוניה היא שכשבנק ישראל פועל כדי לחזק את השקל, הוא עושה בדיוק את מה שהוא ממליץ לממשלה לא לעשות. חיזוק של השקל משמעו ייקור של מוצרי ייבוא, כלומר הגנה על יצרנים מקומיים. אם בנק ישראל לא היה מתערב במסחר במט"ח, המחירים של מוצרי הייבוא היו יורדים עוד, יצרנים מקומיים ולא יעילים שמוכרים במחירים גבוהים היו נעלמים, הצרכנים היו מרוויחים, והיצרנים היו צריכים לעבור לתעשיות רווחיות יותר. בדיוק מה שיקרה אם הממשלה תסיר מכסים ותוריד הגנות על יצרנים מקומיים.

מעבר לאירוניה, יש פה משהו שחשוב לשים לב אליו. הממשלה מחליטה להגן על יצרנים מקומיים, מכיוון שהממשלה היא גוף פוליטי שמקבל החלטות פוליטיות. בין השאר, הממשלה מקבלת החלטות לטובת קבוצת לחץ מסוימת – היצרנים המקומיים והעובדים שלהם, על חשבון קבוצות אחרות שמפעילות פחות לחץ – כלל האוכלוסייה. בנק ישראל אמור להיות גוף לא פוליטי, בדיוק כדי שהוא יוכל לקבל החלטות לטובת האוכלוסייה ולהתעלם מקבוצות לחץ. אבל כנראה שגם הוא לא חסין. ואם בארזים נפלה שלהבת, למה שהממשלה תקשיב לעצות שמי שנותן אותן לא מקיים בעצמו?

ד"ר אביחי שניר, האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי