צרכנות: מי בכלל זוכר מה סגרנו עם ספק האינטרנט?
האם בכל חודש אתם בודקים את פירוט הפעולות שעשיתם בכרטיס האשראי שלכם? אם התשובה היא "לא", כדאי שתחשבו שוב פעם.
האם אתם רושמים ושומרים את עיקרי הדברים שסיכמתם בשיחות עם נותני שירות? אם גם כאן התשובה היא "לא", כדאי שתחשבו גם על זה שוב פעם.
לא פעם אנו מתעצלים לשמור את הספח שאנו מקבלים כשאנו משלמים בכרטיס האשראי שלנו ואחר כך גם לבדוק ולהשוות אותו לפירוט שאנו מקבלים מחברת כרטיסי האשראי, מסתמכים על הזיכרון שלנו ומסתפקים ברפרוף מהיר על הפעולות. אז הנה עוד סיבה לשמור הספח ולבדוק היטב את ריכוז הפעולות. מסתבר - כי לצד פעולה פשוטה זו יש גם לבדוק, לפחות בחודש-חודשיים הראשונים לאחר שסיכמתם עם חברה הנותנת לכם שירות אם מה שסיכמתם אכן מבוצע.
סיפור המעשה הבא ממחיש זאת מצויין: בחודש אפריל השנה, הצטרפה ב' לשירותי האינטרנט של HOT. לאחר שסוכמו התנאים הגיעו הטכנאים וחיברו אותה. ב' היא אישה מבוגרת המקפידה לבדוק את חשבונותיה והתשלומים שלה מדי חודש בחודשו. את הבדיקה היסודית היא עושה כל כמה חודשים בעזרת ילדיה.
בדיקת חודשית של ריכוז הפעולות בכרטיס האשראי הראתה כי ב' משלמת לברק 013 סכום של כ-33 שקל, דבר שלא העלה תהיות מאחר וזהו ספק התוכן שלה. רק לאחר מספר חודשים, בבדיקת התשלומים ל-HOT עלתה התהייה מדוע ב' משלמת להם סכום גבוה עבור החיבור לאינטרנט.
שיחה קצרה עם שרות לקוחות של HOT העלתה דבר "קטן" - אך חשוב: בשנה הראשונה, מחיר המנוי כולל את התשתית וספק התוכן ורק לאחר שנה תוכל ב' לבחור את ספק התוכן. כעת, עלתה התהייה מדוע אם כן בכרטיס האשראי יש תשלום לברק 013?
בעוד שיחה אנו מבררים עם שרות הלקוחות של ברק 013 את סיבת התשלום.
מסתבר, אליבא ד' ברק , כי אצלם רשום שגברת ב' (להזכירכם בת 70) נרשמה, במעמד ההתחברות לאינטרנט, לאתר גיימר המספק משחקים אינטראקטיביים (בתשלום) ולתכנת קספרסקי המגינה על תיבת המייל מוירוסים.
ההרשמה לא נעשתה דרך המייל - אלא לדברי הנציגה, בשיחת טלפון...
כל ההסברים לנציגה, כי זו אישה בת 70 שכלל אינה מעוניינת באתר גיימר ומשחקים או בתכנת קספרסקי מאחר, וכמעט אינה משתמשת במייל ובנה איש מחשבים היודע כיצד להגן על המחשב - לא הועילה .
עוד ניסיונות הסבר שהיא כלל לא גלשה לאתר גיימר ( ומסתבר שאין אפשרות לבדוק אם מישהו גלש או לא) וכי תכנת קספרסקי לא בהגנה כמו שצריך על תיבת המייל, מאחר ומספר וירוסים כן הצליחו לחמוק - לא הועילו גם הם. "היא נרשמה ולכן חוייבה", קבעה בפסקנות נציגת השרות. גם בדיקה של הנציגה מול גורם בכיר יותר נענתה באותה תשובה.
על הדרישה לדבר אישית עם האחראים ענו לנו, כי אפשר רק לשלוח פקס.
בתה של ב' לא קיבלה התשובה ודרשה, כי נציג "בכיר" יותר ידבר איתה עוד באותו יום. ואכן, לאחר כמה שעות חזרה ליאת, אחראית שרות לקוחות בברק013, אל בתה של ב'. בשיחה נעימה ורגועה יותר שוב סופר הסיפור, אלא שהפעם התשובות היו יותר ענייניות. ליאת הקשיבה, הבינה ואף סיכמה עם בתה של ב' דברי פשרה מתאימים:
• ב' תזוכה על הסכומים ששילמה עבור אפשרות גלישה לאתר גיימר שכלל לא השתמשה בו.
• ב' תשלם רק מחצית הסכום שחויבה עבור תכנת האנטי וירוס לתיבת המייל שלה ותקבל החזר של מחצית הסכום.
לאות רצון טוב, הוסיפה ואמרה ליאת, כי במידה ו-ב' תחליט בתום מועד ההסכם שלה עם HOT לקבל את שירותי התוכן של ברק013 – תקבל ב' חודש גלישה חינם.
אז מי אמר שאין לו זמן לבדוק את התשלומים שלו?
מי אמר שלא כדאי לצלצל ולדרוש החזר?
אנו צלצלנו – ואפילו קיבלנו תשובות מהירות ומספקות. מומלץ בחום.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
