הנפט מוסיף לעלות; באסיה ירידות - במוסקבה יפתח המסחר שנית

הנפט עולה ב-2% ל-126.24 דולר לחבית; ביפן הניקיי ננעל בירידות של 0.3% בעוד הונג קונג יורדת 1.4%; אחרי השבתת הבורסה בבירת רוסיה ביום שישי בצל הסנקציות, הגם שהטלטלות עוד כאן והיציבות טרם שבה, זו תפתח מחדש בניסוי בסנטימנט המשקיעים
איתי פת-יה |

בשוקי אסיה נרשמות הבוקר ירידות, לאחר הנעילה השלילית אמש בוול סטריט וברקע דיווחים על הפסקת אש אפשרית במלחמה בין רוסיה לאוקראינה (על אף שתמונות הלוויין מראות אחרת, אולי כמנוף לחץ). הניקיי ביפן ננעל בירידות של 0.3%, ההאנג סנג בהונג קונג יורד 1.4% ובורסת שנחאי נחלשת ב-1.1%.

הנפט הגולמי מוסיף לעלות, כעת ב-1.7% נוספים, למחיר של 125.85 דולר לחבית. מחיר חבית נפט מסוג ברנט למסירה באפריל עולה 2.1% ל-130.7 דולר. אתמול נשיא ארצות הברית ביידן אמר כי לא ייובא יותר למדינה נפט רוסיה - דבר עליו מסכימות שתי המפלגות ויקודם באמצעות חקיקה. באיחוד האירופי פרסמו תכנית לניתוק התלות בגז הרוסי, המיקוד אצלם יהיה גז ממקורות אחרים, נוזלי בחלקו, ואנרגיות מתחדשות - אך לא מן הנמנע כי בתווך גם הנפט יהיה דרוש, גם אם כ"פלסטר", מה שיעלה את מחירו.

יצויין כי ארצות הברית מייבאת רק 3% מהנפט שלה מרוסיה. ובכל זאת ביידן מגשש אצל ונצואלה העשירה בנפט במטרה להגדיל את התפוקה ממנה - מבלי להסיר את הסנקציות שהוטלו עליה ועל השלטון של ניקולאס מדורו. כמו כן הוא מעוניין כי באיחוד האמירויות ובסעודיה יגדילו את התפוקה, אך שם אינם שבעי רצון מהיוזמה, שכן הדבר יוריד את מחירי הנפט ויפגע בהכנסותיהן. וכמו שאמר בנאום מצב האומה שלו - ארצות הברית לצד שותפות תזרים עוד 60 מיליון חביות נפט לשווקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פאוול
צילום: טוויטר

מה אמר פאוול שמקפיץ את המדדים בוול סטריט?

פאוול מזהיר כי האטה חריגה בקצב יצירת המשרות ובלימת הגידול בכוח העבודה יצרו "איזון חריג" בשוק העבודה, שבו כל שינוי עלול להתפתח במהירות לעלייה חדה באבטלה; במקביל הדגיש כי המכסים מעלים מחירים אך ההשפעה צפויה להיות זמנית, ורמז שהפד עשוי לשנות בקרוב את עמדת המדיניות המוניטרית

תמיר חכמוף |

כמו בכל שנה, גם הפעם מושך נאום יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, ג’רום פאוול, את תשומת הלב של העולם מהאולם הצנוע בג’קסון הול. הכנס השנתי הזה, שמתקיים מאז 1982 ביוזמת סניף קנזס של הפדרל ריזרב, הפך להיכל פוליטי וכלכלי שבו קובעי מדיניות מרכזיים מפרסים את השקפתם.

הנאום של פאוול

כבר בפתח דבריו שידר פאוול פתיחות זהירה לאפשרות של שינוי במדיניות הריבית בחודשים הקרובים. "מאזן הסיכונים מתחיל להשתנות", אמר, כשהוא מתייחס לכך שבזמן שהלחצים האינפלציוניים עדיין ניכרים, הסיכונים לירידה בתעסוקה הולכים ומתרבים.

פאוול התעכב על מצבו של שוק העבודה, שהפך ללב הדיון. הוא ציין כי הדוח האחרון ליולי חשף האטה חדה הרבה יותר מההערכות הקודמות, לאחר שנתוני מאי ויוני עודכנו כלפי מטה בצורה משמעותית. קצב יצירת המשרות בשלושת החודשים האחרונים ירד לכ-35 אלף בלבד בממוצע לחודש, לעומת כ-168 אלף משרות בחודש בשנה הקודמת.

על אף ההאטה, שיעור האבטלה נותר ברמה נמוכה יחסית של 4.2%, מה שמעיד שאין עודף גדול של עובדים זמינים. אלא שהאיזון הזה, כך לפי פאוול, הוא כזה שנובע מהאטה מקבילה הן בביקוש לעובדים והן בהיצע.

הוא הדגיש כי ההיצע הצטמצם בין היתר בשל ירידה בהגירה והיחלשות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, מה שמוריד משמעותית את "רף האיזון", כלומר מספר המשרות הדרוש כדי לשמור על יציבות בשיעור האבטלה. התוצאה, כך התריע, היא מצב רגיש שבו כל שינוי קטן עשוי להתגלגל במהירות לגל פיטורים חד ולעלייה באבטלה.

ליפ בו טאן אינטלליפ בו טאן אינטל

הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%

כולם מדברים על "גלגל הצלה" לאינטל, אבל ההשקעה הזו יכולה להתברר כ"מקלות בגלגלים"  

רן קידר |

אינטל הודיעה רשמית על עסקה היסטורית: ממשלת ארצות הברית רוכשת 10% ממניותיה תמורת 8.9 מיליארד דולר. ההודעה הגיעה לאחר שבמהלך המסחר בניו יורק הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי אינטל הסכימה למהלך, ובכך הפך הממשל האמריקאי לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. העסקה נעשתה בדיסקאונט של 20% על מחיר השוק. 

העסקה כוללת רכישה של 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה. המימון הגיע משילוב של מענקים שהובטחו לחברה בעבר במסגרת חוק השבבים בתקופת ביידן אך הוקפאו על ידי טראמפ, 5.7 מיליארד דולר, יחד עם 3.2 מיליארד דולר נוספים מתוכנית Secure Enclave שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי. בכך מגיע היקף התמיכה הממשלתית הכולל באינטל ליותר מ-11 מיליארד דולר. בנוסף, הממשל קיבל כתבי אופציה לרכישת עוד 5% ממניות החברה במחיר של 20 דולר למניה במהלך חמש השנים הקרובות, אם אינטל תפסיד שליטה ברוב פעילות הייצור שלה.

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, הביע תודה על האמון והדגיש כי מדובר בהזדמנות לחדש את מעמדה של החברה כגורם מוביל בייצור שבבים בארצות הברית. לדבריו, שיתוף הפעולה עם הממשל ישמש מנוף להחזרת אינטל למרכז הבמה הטכנולוגית. טראמפ מצידו הציג את ההסכם כהזדמנות "להחזיר את אינטל קדימה" לאחר שנות נסיגה מול המתחרות, וציין כי העלה את הרעיון בעצמו בפגישה עם טאן מוקדם יותר החודש.

המהלך נחשב לגלגל הצלה עבור אינטל, שסבלה בעשור האחרון ממשבר מתמשך. החברה איבדה רבים מיתרונותיה הטכנולוגיים, פיגרה מאחורי מתחרות כמו טייוואן סמיקונדקטור וסמסונג, ושוויה נחתך בכשני שלישים מהשיא. היא התמודדה עם כשלים חוזרים בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות, חילופי מנכ"לים תכופים והפסדים מתמשכים. ההסכם עם הממשל האמריקאי מגיע בניסיון לייצב את החברה ולחזק את יכולתה להתחרות מחדש בשוק השבבים העולמי.

מיד לאחר ההכרזה, מניית אינטל זינקה ב-5.5% בוול סטריט ל-24.8 דולר. אבל, למהלך הזה יש גם תוצאות לוואי לא פשוטות ושאלות לגבי עתיד החברה. ראית ובצד החיובי - זה מבטא המשך תמיכה של הממשל האמריקאי ואפילו באופן משמעותי יותר. הממשל אחראי לאינטל. טראמפ גם עשוי לדחוף לקוחות לרכוש ממוצרי אינטל.  הוא יכול "הכריח" לקוחות לקנות את מוצרי אינטל גם אם  הם לא מעוניינים בכך. תהליכים כאלו לא חיוביים לחברה בטווח הארוך. הם אומנם ישפרו את מצבה בזמן הקצר, אבל בסוף הדרך, מי שמנצח הוא זה שמשפר, מייעל, ומוכר את המוצרים הטובים ביותר.