Lenovo 3000 V100
לא מזמן ביקר בארץ סגן נשיא בכיר בלנובו לענייני מיתוג ושיווק, שעבד שנים רבות עבור יבמ, ועבר לעבוד בענקית הסינית לאחר שזו רכשה את חטיבת המחשוב האישי של החברה. אותו סגן נשיא העיר במהלך ביקורו כי המחשבים בסדרת
ה-Lenovo 3000 לא היו אפשריים בתקופה שחטיבת המחשוב האישי הייתה עדיין בשליטת יבמ.
אז למה הכוונה? קודם כל למראה החיצוני. לעומת הצבע השחור והשמרני של סדרת מחשבי ה-ThinkPad, מחשבי סדרת ה-3000 של לנובו בולטים במעטפת האפורה שלהם. גם הקווים החיצוניים עגולים יותר ומושכים יותר את העין מאלו של המחשבים הנודעים מבית יבמ לשעבר. השינויים בולטים גם כשפותחים את מכסה המחשב, ובשתי דרכים עיקריות: הצבע הכתום שמופיע על חלק מהמקשים, כמו גם סדרה של חמישה כפתורים בחלק הימני העליון של לוח המקשים, שייעודם של ארבעה מהם הוא מולטימדיה טהורה.
ה-V100 הוא הנציג של הסדרה במבחן האולטרא-ניידים שלנו. הוא אמנם שוקל כ-1.86 ק"ג, אבל הוא מציע מקלדת בגודל מלא לחלוטין.
במשקל הזה הוא גם מציע צורב DVD דו-צדדי וכונן קשיח מהיר של היטאצ'י בנפח של לא פחות מ-100 ג"ב, מחזה שעדיין די נדיר לראות במחוזות המחשבים הניידים שיצא לנו לבקר בהם. עוד דברים שישמחו הרוכשים למצוא במחשב הזה הם 1 ג"ב של זיכרון RAM שפועל במהירות של 667 גה"ץ, קורא טביעות אצבע כמו במשפחה הבכירה יותר, מצלמה שטמונה בחלק העליון של מעטפת המסך, וגם עוד תכונה קטנה שאהבנו: לנוריות תצוגת המצב העיקריות, שממוקמות בצד השמאלי התחתון של לוח המקשים, יש אחיות תאומות שניתן להבחין בהן היטב גם כשמכסה המחשב סגור.
עם אורך של 30.5 ס"מ המחשב הזה הוא אחד היותר גדולים בסביבה שלו. ה-V100 מצויד במסך 12.1 אינץ', המסך הסטנדרטי למחשבי אולטרא. תוספת האורך נובעת מהמסגרת העבה יחסית שמסביב למסך עצמו, כשהמטרה של החברה הייתה כנראה לדאוג שאכן יהיה מקום לשים מקלדת בגודל מלא. בכל מקרה, מדובר במסך סביר בהחלט, שלא משקף את הסביבה ומספק שעתוק והפרדת צבעים מספקים בהחלט.
תרשו לנו לשוב רגע לאחור, ולהעיר עוד כמה הערות בנוגע למבנהו של המחשב: להבדיל מהרבה מחשבים אחרים, או כמעט כולם, כל מה שתמצאו בצד האחורי של המחשב זה את יציאת ה-USBהשלישית (שתי האחרות נמצאות אחת מכל צד). בצד הקדמי תמצאו רק את החרירים של הרמקולים, שמספקים עוצמה לא רעה בכלל. זה אומר גם שלמעשה כל החיבורים והיציאות להם באמת תזדקקו נמצאים משני צידי המחשב בלבד.
אנחנו לא יודעים אם זו אכן הייתה המטרה של לנובו, או שמא מדובר בבחירה עיצובית, אבל מה שבטוח הוא שהחלק האחורי של המחשב מעוגל לחלוטין ברגע שהסוללה נמצאת בפנים. הבעיה היא שמדובר בסוללה קטנה מדי לטעמנו. הסוללה בה מצוייד המחשב היא בת שלושה תאים, ומציעה קיבולת של 28080mWh בלבד. לדעתנו, היכולות הללו פשוט לא מספקות. למה? כי הסוללה הזו לא מסוגלת להציע תנאי ניידות מספיק טובים. זה אומר שעתיים ושבע דקות בלבד במבחן הפרודוקטיביות של 2005 MobileMark ומעט יותר משעה וחצי במבחן ה-DVD.זה גם אומר רק שעה ורבע של פעילות תחת המבחן הקלאסי של BE Pro.
וזה חבל, כי בסך הכל המחשב הזה בהחלט מתאים לשוק ה-SMB ואפילו לשוק הביתי. הוא הולך יפה מאוד על קו האמצע ומציע בנוסף כלים רבים, שכוללים גם את Lenovo Care.
בסופו של דבר, אם אתם מעוניינים במחשב שישמש אתכם גם כמחשב האישי במשרד או בבית, ה-V100 יהווה בחירה לא רעה בכלל. בכל המבחנים הוא סיים תמיד בצמרת הגבוהה, והוא נהנה מכונן קשיח מוצלח במיוחד. עם זאת, יכולות הניידות של המחשב נמוכות מדי עבור הרוב המכריע של המשתמשים.
ציונים:
ציון תכונות: 8
ציון ביצועים: 6
ציון תמורה: 7
ציון כללי: 7
מעבד 1.83,Intel Core 2 Duo T5600 גה"ץ
מחיר 7,900 ש"ח
ספק לנובו ישראל
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.
