מנהל השקעות ב-HSBC: השווקים האטרקטיביים ביותר כרגע - קוריאה וסין

ביל מלדונדו מ-HSBC טוען שהערכות השווי בקוריאה ובסין נמוכות, ויש מקום רב לצמיחה בשנה הקרובה
ידידיה אפק |

הצניחה העולמית בשווקים המתעוררים מתחילת השנה גבתה עד כה מחיר של 1.5 טריליון דולר שנמוגו מניירות ערך, מה שהוביל את ביל מלדונדו, מנהל השקעות בחטיבה הגלובלית של HSBC, לבחור במניות סיניות וקוריאניות כעדיפות ביותר בשווקים אלו.

"נראה כאילו להיות אופטימי בתנודתיות הרבה כיום זה צעד פוחז, אבל אנחנו אכן אופטימיים", אומר מלדונדו. "השווקים הגדולים האטרקטיביים ביותר, שנראים זולים מאוד וגם רווחיים מאוד, הם סין וקוריאה."

למרות שרווחי חברות מדד הקוספי בסיאול עלו ברבעון האחרון, הדשדוש שנרשם במדד הופך אותו לזול ביותר באסיה, עם שווי נמוך מהשווי המצרפי של נכסי החברות המרכיבות אותו. יחס נכסי החברות למדד בשנחאי עומד על 1.41, לאחר שהמדד ירד לאחרונה לרמתו הנמוכה ביותר מזה 4 שנים.

לאחר שאיבד כ-12% מתחילת השנה, מדד MSCI שווקים מתעוררים נראה מושך מתמיד. למדד מכפיל רווח של 10.6 בלבד, לעומת 14.9 ל-S&P 500, לפי נתוני בלומברג. כלכלנים שנשאלו על ידי סוכנות הידיעות מעריכים כי הצמיחה ב-2013 באסיה תסתכם ב-6.3%, פי 3 יותר משיעור הצמיחה הגלובלי כפי שמוערך על ידי קרן המטבע העולמית.

על פי מלדונדו, השקעות כדאיות הן מניות הבנקים, חברות אנרגיה, וסקטורים נוספים שמרוויחים מכלכלה חזקה. מבין 10 הסקטורים במדד השווקים המתעוררים של MSCI, מניות חברות האנרגיה הן הזולות ביותר לפי מכפיל הרווח העתידי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

פרסום נגד הברקזיט. קרדיט: רשתות חברתיותפרסום נגד הברקזיט. קרדיט: רשתות חברתיות

כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות

מחקרים חדשים מראים כי הפגיעה ארוכת הטווח של הברקזיט בכלכלה הבריטית חמורה מהתחזיות המקוריות כמעט פי שניים, עם יותר מ-200 מיליארד פאונד של אובדן תוצר, האטה בצמיחה ופגיעה קשה בעסקים קטנים; הממצאים מתפרסמים בזמן שמפלגת הלייבור מתחילה לדבר על הברקזיט בפתיחות, לאחר שנים של הימנעות

רן קידר |
נושאים בכתבה בריטניה ברקזיט

שנים לאחר היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, מתחזקת בקרב כלכלנים התחושה כי התחזיות המקוריות דווקא היו אופטימיות מדי. כלכלנים מובילים מציגים כעת תמונה ברורה ומדאיגה: הברקזיט פגע בכלכלה הבריטית הרבה מעבר למה שסברו. מחקר חדש של NBER מעריך כי הפגיעה בתוצר ארוך הטווח אינה 4% כפי שנחזה, אלא כפולה כמעט, יותר מ־8%. במונחים כספיים מדובר באובדן של מעל 200 מיליארד פאונד מהכלכלה.

מחקר נוסף של מרכז הרפורמה האירופית (CER) מצא כי ללא הברקזיט, בריטניה הייתה נהנית מצמיחה הדומה לזו של ארה״ב, ולא עם ביצועים חלשים, כמו בשאר מדינות אירופה. מודלים כלכליים שבחנו נתוני תוצר של "בריטניה חלופית" מצביעים בעקביות על פער משמעותי לרעה שנוצר מאז היציאה מהאיחוד.

אי-ודאות ממושכת הובילה להקפאת השקעות ובלימת העסקים

לדברי החוקרים, הנזק העיקרי נבע מהתמשכות אי-הוודאות. הברקזיט, הם מדגישים, לא היה אירוע חד פעמי אלא תהליך ארוך של חוסר יציבות. עסקים דחו השקעות, צמצמו גיוסים והקדישו שנים להיערכות מורכבת לרגולציה החדשה במקום להשקעה בפיתוח ובחדשנות.

בעוד היצואנים הגדולים הצליחו להתאים את עצמם, העסקים הקטנים נפגעו קשות: מחקרים מצביעים על ירידה של עד 30% ביצוא בקרב החמישון הקטן ביותר. בסך הכול, היצוא הבריטי ירד ב-6.4% והיבוא ב-3.1%. הכלכלנים מזהירים כי חלק מהפגיעה טרם נראית בנתונים, משום שעסקים קטנים פשוט הפסיקו לנסות לייצא לאירופה מלכתחילה.

בתוך כך, מתרחש שינוי הדרגתי בפוליטיקה הבריטית. לראשונה מאז הברקזיט, מנהיגי הלייבור מדברים בגלוי על הנזק הכלכלי. ראש הממשלה קיר סטארמר אמר לאחרונה כי "הסכם הברקזיט הכושל פגע בכלכלה", ושרת האוצר רייצ'ל ריבס קשרה אותו ישירות לירידה בפריון. שר הבריאות ווס סטריטינג הצטרף ואמר כי הוא "שמח שסוף סוף ניתן לומר בגלוי שהברקזיט הוא בעיה".