הרים ידיים? דנקנר החליט למשוך את הבקשה לעיכוב, "מסיבות אסטרטגיות"

מוקדם יותר היום ביקש נוחי דנקנר עיכוב להעברת השליטה באידיבי על מנת להגיש ערעור לעליון, אך החליט להסיר את הבקשה. משמעות ההחלטה: השליטה באידיבי עוברת לידיו של מוטי בן משה
ידידיה אפק | (5)

אפשר לסתום את הגולל על פרשת אידיבי, לפחות לעת עתה. לאחר החלטת בית המשפט היום בצהריים להעביר את השליטה באידיבי לידי מוטי בן משה, ביקש נוחי דנקנר עיכוב על מנת להגיש ערעור לעליון, אך בשעה האחרונה החליט להסיר את הבקשה, כך לפי מקורבים לדנקנר.

לפי אותם מקורבים, "נוחי החליט למשוך את הבקשה לעיכוב החלטת בית המשפט מסיבות אסטרטגיות לטווח הקצר ומסיבות אסטרטגיות לטווח הארוך". כאמור, פירוש הדבר שדנקנר בחר שלא להגיש ערעור על ההחלטה לעליון ובכך בעצם השליטה בקונצרן הענק עוברת לאיש העסקים מוטי בן משה.

השופט אורנשטיין הודיע היום (א') בבית המשפט בתל אביב כי אין ממצא לפסול את בן משה, ובכך נטל באופן סופי את השליטה מידיו של נוחי דנקנר ושותפיו והעביר אותה לידיהם של בן משה ואלשטיין. השופט הסכים לבקשת עורכי דינו של דנקנר לעכב את ביצוע פסק הדין, בכדי לאפשר הגשת ערעור. החלטת העיכוב הותנתה בהפקדת סכום כספי גבוה ויתכן שבשל קשיי הנזילות של דנקנר זה היה הגורם שהכריע את הכף.

לאחר ההחלטה, נוחי דנקנר אמר בצאתו מבית המשפט: "נשקול את הדברים. אני עצוב על כך שהאמת לא יצאה לאור ושהצדק לא ניצח". בן משה מצידו ברך על החלטת בית המשפט, וטען ללחצים מצידו של דנקנר לאורך כל הדרך - לדבריו של מוטי בן משה לחצו כאן.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ברוך 06/01/2014 07:44
    הגב לתגובה זו
    אדם שפשט רגל רוצה להגיד מה צריך לעשות לכולם ולהמשיך לישלוט
  • 3.
    דימה 05/01/2014 20:53
    הגב לתגובה זו
    לא מעריך אותם בשקל! דנקנר הביא את איינשטיין לעסקה משותפת! ובסוף הוא הכניס לו סכין בגב.
  • גם נוחי תקע כמה סכינים בגב ....לפני שאתה מחלק הערכות .. (ל"ת)
    נוחי 06/01/2014 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נושה אידיבי 05/01/2014 19:24
    הגב לתגובה זו
    כדי להימנע מרדיפה אחרי פושטי רגל כדי שיחזירו את הכספים שהוציאו בהתחזותם לנציגי החברה, יש לקזז את כל ההוצאות האלה מהפיקדון. כסף שיוחזר למתחזים יעלם ולא נצליח לשים עליו את היד.
  • 1.
    כל הכבוד לגרוזיני.שיחק אותה .נראה שאידיבי לכוון מעלהההה (ל"ת)
    מיקי 05/01/2014 19:17
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.