1. הבטחות כלכליות לפני בחירות - המקרה של משה כחלון והזיכרון של אלי כהן.

בסבירות מאוד מאוד גבוהה, ראש הממשלה הבא הוא בנימין נתניהו והליכוד תחזור להיות מפלגת השלטון. המצע הכלכלי של הליכוד שעליו אמון, לצד נתניהו, השר לשעבר אלי כהן שהוא אחד מהמועמדים הבולטים להיות שר אוצר, הוא קצר וקולע, אבל הוא מחייב - הוא מחייב את הליכוד, הוא מחייב את נתניהו וכהן. הם חתומים על זה. הוא גם מחייב כי הכלכלה הפכה לנושא מוביל בשיח בשנים האחרונות, בעיקר על רקע השתוללות המחירים בנדל"ן והעלייה ביוקר המחיה. 

אני לא תמים, הבטחות של פוליטיקאים לפני בחירות, לרוב נשכחות אחרי הבחירות, אבל הבטחות כלכליות חרוטות אצל הציבור. הוא מרגיש בכיס את המשכנתא כל חודש, הוא מקבל את החשבון על קניית מחירי מוצרי המזון בכל ביקור במכולת. הוא מרגיש שיותר קשה לו כלכלית. הוא יידע להגיד לקראת הבחירות הבאות אם הממשלה הצליחה או נכשלה במישור הכלכלי. והוא גם יודע להעניש בקלפי.

פוליטיקאים ששכחו או כשלו בלקיים הבטחות כלכליות, נשכחו ונזרקו בצד הדרך. משה כחלון שר האוצר לשעבר, הוא דוגמה טובה. למרות המתנות שחילק לרבבות משפחות (מחיר למשתכן) ולמרות שעליית מחירי הדירות בתקופתו היתה נמוכה מאוד ביחס להיום, הוא נזרק כי לא עמד ביעד - לעצור את עליית המחירים. אלי כהן זוכר את הסיפור מצוין. הוא היה שם. כחלון הוא זה שהכניס אותו לפוליטיקה. הוא יודע שעם הבטחות כלכליות "לא מתעסקים". 

2. מצע הליכוד - הפתרון לעלייה במחירי הדירות.  

לאלי כהן יש רעיון - לליכוד יש רעיון. אמרו את זה קודם, אבל ניתן לו קרדיט כי הוא כנראה יהיה האחראי ליישום לטוב ולרע. הרעיון הוא הנפקת איגרות חוב צמודות למחירי הדירות. ולמה זה טוב? כי ככה משקיעים שרוצים לקנות דירה עשויים להעדיף רכישה של איגרת חוב - סחירה, נזילה, בסכומים שהקונה רוצה. למה לקום מהכורסא ולחפש דירות להשקעה, להתעסק עם שוכרים וכו'. תשקיעו כמה שאתם רוצים בלחיצת כפתור באג"ח ממשלתית צמודה למחירי הדירות. 

• ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
• שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואז על פי התיאוריה, הביקוש לדירות יקטן. חוץ מזה, ואולי חשוב יותר, לא תהיה פאניקה לרכוש דירה. אנשים רוכשים דירות ואפילו מתנפלים על דירות כי הם חוששים שהמחירים יעלו ואז הם יוצרים השתוללות מחירים. אם יהיו איגרות חוב צמודות למחירי הדירות, לא ירכשו דירות, ירכשו איגרות חוב - המדינה תספק את ההיצע, מעין תבלום את הביקושים, את עליית המחירים. הציבור יירגע. הוא לא יפספס את רכישת הדירה. גם כאלו שיש להם רצון לקנות עוד שנה-שנתיים-שלוש, יוכלו להשקיע באיגרות החוב האלו ולהיות מעין אדישים למה שיקרה בשוק הדירות - יש להם "גידור" מפני עליות בשוק.

התיאוריה אולי נשמעת נהדר, אבל יש כמה בעיות - אפשר להצמיד את האג"ח למדד מחירי הדירות שמבטא ממוצע ארצי, אבל אנשים לא קונים ממוצע. הם רוצים לקנות באזור מסוים. חוץ מזה, בדירות יש תשואה - שכר הדירה. המדינה תצטרך לספק תשואה כדי שהמכשיר יהיה אטרקטיבי. כלומר, יש עלויות מימון. ובכלל - המדינה מנפיקה איגרות חוב והערך שלהן משתנה ביחס למצב השוק. אם הערך יזנק, המדינה אמורה להחזיר סכום גבוה למחזיקי האג"ח. דמיינו שלמדינה היה חוב כזה בשנה האחרונה, המחירים עלו ב-20%, החוב של המדינה גדל - חוב גדל נופל זה בסופו של דבר על הציבור. אנחנו מממנים את התקציב ואת החובות של המדינה.

אז הנחת העבודה היא שמלכתחילה האפשרות הזו תמתן את המחירים. זה באמת הגיוני, אבל זו התיאוריה, היישום בשטח יהיה מורכב. עם זאת, כשבוחנים את כל מה שנעשה עד היום בשוק הדירות וכשל, נראה שצריך לתת צ'אנס לפתרון הזה - שוק ההון במקרים רבים הוא פתרון לבעיות ריאליות. נראה שגם כאן, כמובן  בשילוב פתרונות במקביל - זה יכול לספק תוצאות. 

• ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
• וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...

3. המצע הכלכלי של הליכוד - סיסמאות, אבל סיסמאות בכיוון הנכון. 

עוד במצע של הליכוד - הפחתת מס הכנסה ומס חברות. יש שתי אסכולות כלכליות לגבי השפעת שיעור המס על הכנסות המדינה ממסים. אסכולה אחת אומרת כמה שיותר מס יותר טוב - ככה הקופה התקציבית תהיה גדולה יותר. אסכולה שנייה אומרת אחרת - הפחתת מסים משאירה נתח גדול יותר אצל הפירמות ואצל האנשים, זה מעודד צריכה וצמיחה, זה גורם להגברת הפעילות שלהם וזה בסה"כ מגדיל את התשלומים של המסים. כן, הקטנה של שיעורי המס מעודדת עבודה והגדלת תפוקה. 

זה נכון תיאורטית ופרקטית, השאלה היא אם הירידה בתשלומי המס כתוצאה מירידת שיעורי המס נמוכה מהעלייה בתשלומי המס בעקבות עידוד תפוקה ועבודה. אין לאף אחד תשובה ברורה, אבל זה בהחלט צעד שיכול להיות חיובי למשק.

חוץ מזה, המצע הכלכלי של הליכוד מלא בסיסמאות - בלימת העלייה במחירי מוצרי היסוד, חשמל, מים, דלק וארנונה. את הארנונה מתכוונים בליכוד להקפיא. הרחבת יבוא מקביל וחינוך חינם עד גיל 3. איך עושים, כמה וכו'? נצטרך לחכות. 

4.  עודף תקציבי של עשרות מיליארדים - זאת דווקא הצרה של הליכוד. 

ככל שהניצחון יהיה גדול יותר, זה יהיה טוב יותר לכלכלה. ליכוד שלא חייבת את כל המפלגות בגוש היא ליכוד חזקה. אבל גם אם זה יהיה ניצחון "גדול", יש התחייבויות, יש תשלומים-מענקים-הטבות שבנימין נתניהו לא יכול להשתחרר מהם. יש לו שותפות גדולות שהוא חייב להן - כשאתה חייב למישהו ואין לך, אז "זה מה שיש". אבל כשאתה חייב ויש לך עודף תקציבי גדול מאוד שמוערך ב-60 מיליארד שקל. אז אתה בבעיה - אתה לא יכול להגיד שאין כסף להגדלת קצבאות לחרדים ושאין כסף לשמירה מאסיבית על ישובים בשטחים. ובלי קשר לפוליטיקה, הכסף הזה צריך לשמש לשני דברים עיקריים: הראשון, ככרית ביטחון. יש משבר בעולם, זה מתגלגל אלינו, העודף התקציבי יכול ברגע להשתנות. 

השני - לצעירים. לדאוג שיהיה להם טוב כאן, לעודד אותם לעבודה-לימודים, לעודד אותם ליזמות ויצירתיות. לדאוג להם לבית. יש לזה כסף, רק צריך להכין תוכנית וליישם אותה.