האם אנו לפני בועת שכר?
נתונים שפורסמו בשבוע שעבר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הצביעו על גידול כללי בשכר עובדי ההיי-טק בענף. על פי אותו סקר שנתי, השכר הממוצע במקצועות ההיי-טק המבוקשים, מגיע ל-18,000 שקלים בחודש.
המגמה הזו היא חלק ממציאות כלכלית שמאפיינת את ההיי-טק בישראל ובעולם, והיא חלק מתגובת שלאחר הבועה הקודמת, לאחר כמה שנים של קיפאון בתחום הזה. בעקבות סקר זה וסקרים דומים, החלו להישמע שוב דיבורים על תחילתה של תקופת בועת שכר בענף. זאת, מאחר ויש יותר ויותר עדויות וסיפורים על כך שמעסיקים משלמים מעבר לשכר הממוצע בענף, ברמות של 20-30%.
העובדה שמעסיקים מוכנים לשלם מעבר לשכר הממוצע, אין בה כדי ללמד על תופעה של בועה-או לא. כל הטבות השכר שמקבל העובד הן בשליטה, חלק מפעילות של הארגון ויש להן כיסוי תקציבי בצורה זו או אחרת. הבעיה מתחילה כאשר מעסיקים מסויימים, ואין זה משנה אם זו חברה גדולה או קטנה, פותחים את היד מעבר ליכולת הכלכלית שלהם, ובכך יוצרים שרשרת ארוכה של תביעות שכר דומות במקומות שונים.
אותם מעסיקים נמנים על אותה שכבה בענף שכנראה לא חוותה את הבועה הקודמת, שבה העובדים ראיינו את המעסיקים עוד לפני שהגיעו לראיון עבודה. אז, כזכור, נושא הראיון היה צבע הריפוד באוטו ושמו של יצרן הג'קוזי. זו היתה חלק מתופעה בלתי אפשרית, חסרת בסיס כלכלי, שבה חברות הוקמו ונמכרו מבלי שהיה להם אפילו קצה חוט של מוצר.
כאשר מדברים כיום על בועת שכר, קשה מאוד להאמין שדברים אלו יחזרו לעצמם. יש יותר מדי גוויות באזור וול-סטריט ואחד העם, שמהוות תמרור אזהרה טבעי לכל מי שעוסק בתחום זה. מדיניות שכר, תביעות ותנאים, הן חלק בלתי נפרד מכל הפעילות של החברות שמתנדבות לשלם מעל ומעבר ליכולתן. לכן הפתרון הוא לא רק בדרישה מהעובדים למתן את דרישותיהם, כדי שלא יובילו את החברות שהם עובדים בהם לעבר פי התהום, אלא לדרוש מהחברות - בצורה ישירה וברורה - להיזהר מאוד מלהעניק הטבות חריגות ללא כל כיסוי.
המחסור החמור בבעלי תפקידים מסוימים הוא אמיתי. אסור להקל ראש בכך. המחסור הזה הוא המניע לאותם מעסיקים לשלם מעל ומעבר ליכולתם. המשך המצוקה עלול להגביר את הלחץ על התעשייה ועל הממשלה, להביא לכאן כוח אדם זר, על מנת למתן את לחצי השכר בתעשייה. בחודשים האחרונים נשמעו פה ושם קריאות כאלו, כאשר הבולטת שבהן היתה של שי אגסי, אבל הוא לא היחיד.
ניתן למנוע את ההידרדרות הזו על ידי כך שהתעשייה תגביר את הלחץ על הממשלה ומערכת החינוך להעלות את רמת התלמידים, ולדאוג לכך שיוזרמו לענף יותר ויותר מהנדסים בוגרי מדעי מדעי המחשב ומקצועות טכנולוגיים. נכון הוא שזה לא פתרון למחר בבוקר, בינתיים העסקים צריכים לפעול, בין היתר לשלם שכר גבוה יותר - אבל בכל מקרה, שום פרויקט לא מצדיק פתיחת כיס ללא חשבון. מנהלים חייבים לקחת אחריות ולדעת מתי לעצור.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.
