פלוג: "אם השותפויות לא יעמדו באבני הדרך - הממשלה משוחררת מהמתווה"

נגידת בנק ישראל בדיון הוועדת הכלכלה: "תחרות? לא חזות הכל; על הממשלה לפעול להנחת צינור נוסף"

גיא בן סימון | 01/12/2015 09:46 (18)

נושאים בכתבה גז

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, נשאה היום דברים בכנסת במסגרת דיון על מתווה הגז בוועדת הכלכלה, והביעה תמיכה במתווה הגז על רקע הנסיבות. פלוג עקצה בנוסף את התנהלות הממשלה וציינה כי הממשלה תהיה משוחררת מהמחוייבות של המתווה במקרה והשותפויות לא יעמדו באבני הדרך.

פלוג: "נכון להיום, כחצי מייצור החשמל בישראל מבוסס על גז טבעי המסופק באופן כמעט בלעדי ממאגר גז טבעי אחד - מאגר תמר. תקלה מתמשכת באחת מהמערכות האחראיות להזרמת הגז ממאגר תמר למערכת ההולכה בישראל תעמיד את המשק בפני בעיה חמורה. כבר היום, המערכת המזרימה את הגז ממאגר תמר אינה יכולה לספק את מלוא הביקוש לגז טבעי בשעות השיא".

בשורה התחתונה, פלוג סיכמה: "בנסיבות הקיימות, ולאור הצורך להתקדם בפיתוח מאגרי הגז, בנק ישראל תומך באימוץ המתווה שאישרה הממשלה. חשוב להכיר בכך שכדרכם של הסדרים המושגים במשא ומתן, המתווה הסופי הינו תוצאה של פשרה ועל כן איננו מביא לשני הצדדים את ההישג המרבי האפשרי מבחינתם אך מנקודת המבט של המדינה והציבור הוא מביא לתוצאה טובה יותר מהאלטרנטיבות הקיימות מבחינת ניצול המאגרים, הקדמת השגת היתירות באספקה והמחירים".

"לא פשוט להביא לישראל חברות אנרגיה"

פלוג המשיכה: "כפי שהתבטאנו כבר בעבר, למתווה הנוכחי יש יתרונות כשלצדם גם נקודות חולשה וסיכונים.

יתרונות

"זירוז פיתוח מאגר לוויתן, בהשוואה לאלטרנטיבות, והקדמת יצירת יתירות של היצע גז טבעי למשק; המתווה מסיר את המחלוקת בעניין הכניסה של החברות להסדר כובל; המתווה מסדיר את מיסוי היצוא. היצוא יסייע משמעותית ליכולתם של היזמים לממן את הפיתוח; היצוא שיאפשר את פיתוח לוויתן יצור תנאים לתחרות על מחיר הגז לצרכנים המקומיים הנובעת מגידול ניכר בהיצע".

"אפשרות לחתימת חוזי יצוא לפני החיבור לחוף; אבני הדרך שנקבעו מעודדות את זירוז הפיתוח; הסדרת מספר אופציות לקביעת מחירי הגז, תוך מתן בחירה לצרכנים בשוק המקומי; המתווה מסיר את חוסר הוודאות בעניין המחירים בתקופת המעבר; החברות מוגבלות ביכולתן ליצור אפליית מחירים כנגד צרכנים ספציפיים".

"על החברות להציע את מחיר היצוא גם בשוק המקומי; מימוש חוזי יצוא עם מצרים וירדן משיקולים כלכליים ומדיניים; פתיחת הדרך ליצוא כאפיק למימוש חלק מהפוטנציאל הכלכלי של מאגרי הגז, תוך שמירה על ביטחון אנרגטי".

חולשות

"ודאות? - רק ב-2020"

"המתווה מייצר יתירות באספקה רק בשנת 2020, כאשר יפותח מאגר ליוויתן, אך אינו פותר את בעיית חוסר היתירות והסיכונים הכרוכים בכך ב-4 השנים הקרובות. לפיכך חשוב שהממשלה תפעל לצמצום סיכוני האספקה על ידי בנייה מוקדמת יותר של צינור כניסה נוסף למערכת הגז".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

"הכרזת המדינה על כוונתה לקיים סביבה רגולטורית יציבה ב-10 השנים הקרובות עלולה להקשות על הממשלה לנהל את משק הגז בתנאים משתנים. בנסיבות שנוצרו לא ניתן היה להגיע למתווה מוסכם ללא הכרזה כזו. בעתיד רצוי שהמדינה תתנהל תוך תיאום בין הרגולטורים השונים ותכלול של עמדותיהם. כך יימנע הצורך בהכרזות דומות שעלולות להפוך לתקדים ביחסי הממשלה עם גופים נוספים.

"קושי מימוני"

למתווה הגז יש פן משמעותי וחשוב נוסף והוא ניהול הסיכונים בו, ועליו יש לתת את הדעת. קיים חשש כי גודל השוק המקומי וחוזי היצוא הפוטנציאליים לא יספיקו לבסס השגת מימון לפיתוח מאגרי לוויתן וכריש-תנין. במקרה זה לא תושג יתירות בשוק המקומי ומאגר תמר ישמור על מעמד מונופוליסטי. בהקשר זה אציין כי אבני הדרך שנקבעו לפיתוח ליוויתן מקטינות את הסיכון".

"אי-התקדמות בפיתוח"

"לצד זאת, חשוב לגבש כבר בשלב זה תכנית פעולה חלופית למקרה של אי-התקדמות, כולל בחינת השקעה ממשלתית בתשתית הדרושה. חשוב להבין גם כי בהיעדר יתירות קיים חשש כי מנגנון קביעת המחירים לא יפעל בצורה מיטבית, שכן חלק מהאופציות שהוא מקנה מותנות בזמינות כושר אספקה. לכן יש לקבוע מנגנון מחירים חלופי שיופעל במצב בו כושר האספקה לא יגדל".

"מדוע פיתוח ליוויתן לא מעוגן בחוזה?"

לשאלה מדוע המתווה לא כולל אמירה מפורשת מעוגנת בחוזה, שתחייב את השותפויות לפיתוח ליוויתן, אמרה פלוג: "סעיף 52 פג אם לא מתקיימות אבני הדרך. במקרה זה מוסר סעיף היציבות הרגולטורית. זו האפשרות של הממשלה, וזה תלוי בה".

לשאלה מדוע לאפשר ייצוא ממאגר תמר, אמרה פלוג: "זה חלק מהמתווה המוסכם. בסופו של דבר זו הפשרה שאליה הגיעו והשאלה היא אם היא סבירה והאם היא משאירה אותנו עם פיתוח בסבירות גבוהה ומהירות יחסית - ואני חושבת שכן".

מה חסר במתווה?

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

16.
המתווה גרוע 01/12/2015 13:05
הגב לתגובה זו
היד הקשה של ביבי ממשיכה על אזרחי ישראל.
15.
מכה למפגינים הצועקים נגד המתווה. המשיכו לצעוק..חחח (ל"ת)
ישראלה וישראל ישראלי 01/12/2015 12:22
הגב לתגובה זו
14.
פלוג התומכת 01/12/2015 12:11
הגב לתגובה זו
הוכיחה שהיא סתם פקידה אפורה וכעת עדיף היה שלא תדבר בכלל. עכשיו אנחנו בטוחים שהיא אפורה חיוורת
13.
ranr 01/12/2015 11:24
הגב לתגובה זו
פלוג מבליעה בקורת על המתווה וגורסת כי הוא הפתרון העדיף בעת הזו. אני קורא מבין השורות את המשפט "הרע במיעוטו". אינני יודע אילו אלטרנטיבות הוצגו לפניה. זה מאד מעניין לאור המכשלות הגדולות שבמתווה הנוכחי, החל מהצמדת מחיר הגז למדד יוקר המחיה האמריקני (מאיפה הביאו את הרעיון ההזוי הזה ?), המשך בשאלה אם המפיקים יחוייבו או רק יוכלו (אם יעלה הרצון מלפניהם) להציע את מחיר היצוא לצרכנים הישראליים, האחריות והבעלות על צנרת הולכת הגז (מדוע אינה בשליטת המדינה) והחשוב מכל, הבטחון האנרגטי של ישראל לאורך זמן. לטענה שהיצוא הכרחי למימון הפיתוח לא הוצגו אלטרנטיבות. למשל בנק ישראל יושב על הררי דולרים. מדוע שלא ילווה אותם לממשלה לצורך הקמת קווי אספקה שני ושלישי או אפילו לצורך פיתוח לווייתן כאשר הערבות להשקעה היא שדה הגז עצמו ?
האחד 01/12/2015 13:54
הגב לתגובה זו
לא באה מהשותפויות אלא מראשות החשמל שלא רצתה להצמיד אותו למחיר הנפט כי באותה תקופה הנפט טס למעלה וכולם דיברו על 200$ לחבית. היום בדיעבד כולם חכמים גדולים, בדיוק כמו השאלה של איך נתנו להם את המאגרים. רק שוכחים שנתנו להם סתם שטח בים ושות לקדוח בו. אף אחד לא האמין שיש משהו שם וכולם צחקו על המשקיעים, קראו להם מהמרים, משחקים בעתיד הילדים. אבל היום כולם פתאום חכמים בלילה, לכולם היה ברור שיש שם גז והמשקיעים הם גזלנים ששיחדו את האחראים לחלוקת משאבים. זה מה שקורה כשאת המאבק מובילים חבורת ליצנים שחושבים שהם ראש שבט בצופים וסתם צועקים קריאות פופוליסטיות.
12.
אזרח 01/12/2015 11:17
הגב לתגובה זו
חחחח.את מצחיקה מפחידה ומנותקת....למי יתנו עונשים??? מתי נתנו עונשים???. לא היה ולא יהיה...הכול קשקוש ודיבורים באוויר....
11.
בני 01/12/2015 10:56
הגב לתגובה זו
כל מי שיוצא על קרנית בגלל שהיא בעד אז שיזכור ששלי יחימוביץ רצתה אותה כנגידה. היא היתה הפיבוריטית על ביבי. אבל אתם עוורים או אנרכיסטים
10.
אני 01/12/2015 10:52
הגב לתגובה זו
למה כל דבר פה חייב לעבור דרך הידיים של מיליון פולטייקאים בשקל בשביל עוד כותרת ועוד ספין? עם כל הכבוד, מה איתן כבל מבין מהחיים שלו בנושא הגז? ולמה דב חנין מתנגד למה שהוא לא מבין בו דבר? כל המקצוענים בעד. קדימה לדרך!
ranr 01/12/2015 11:30
הגב לתגובה זו
לך ברורה לגמרי חשיבות המתווה ? על סמך מה ? אתה חושב שאתה מבין טוב יותר מהפוליטיקאים ? או מאחרים שמוחים נגד המתווה ? אני מכיר כמה וכמה מקצוענים שכלל וכלל לא בעד המתווה ומשיקולים של כלכלת אנרגיה. הדיון הציבורי בנושא חשוב עקב השפעתו על חיינו וחיי ילדינו למשך עשרות השנים הבאות.
9.
לא קשור למתווה 01/12/2015 10:40
הגב לתגובה זו
במקום שיתנו את הכסף לתשובה ב 2.5% ב" שוטף אח"כ " ע"ח הציבור ולאלץ את הציבור לקנות גז ביוקר יש לפעול בשוק הגז כפרויקט לאומי ובאג"ח ייעודי לקרנות הפנסיה . כל ה" מקצוענים " מבינים את שוד הציבור ! מבינים ולא מוחים ...
8.
צודקת לא צריך להתלהם ולהתנגד סתם לכל דבר (ל"ת)
אבי 01/12/2015 10:35
הגב לתגובה זו
7.
פיתוח מידי !!! של ליוותן צורך לאומי ראשון במעלה (ל"ת)
מבין 100 01/12/2015 10:29
הגב לתגובה זו
6.
מבין 100 01/12/2015 10:28
הגב לתגובה זו
בשורה התחתונה, פלוג סיכמה: "בנסיבות הקיימות, ולאור הצורך להתקדם בפיתוח מאגרי הגז, בנק ישראל תומך באימוץ המתווה שאישרה הממשלה. חשוב להכיר בכך שכדרכם של הסדרים המושגים במשא ומתן, המתווה הסופי הינו תוצאה של פשרה ועל כן איננו מביא לשני הצדדים את ההישג המרבי האפשרי מבחינתם אך מנקודת המבט של המדינה והציבור הוא מביא לתוצאה טובה יותר מהאלטרנטיבות הקיימות מבחינת ניצול המאגרים, הקדמת השגת היתירות באספקה והמחירים".
5.
עזור 01/12/2015 10:27
הגב לתגובה זו
לכל המתלהמים למינהם המתווה יעבור ...בעוד כמה שנים יוכיחו לכל המתנגדים שהכל היה פוליטיקה של אנשים קטנים מהשמאל שלא מעונינים לראות את המדינה מצליחה.....אנו ננצח
4.
ניר 01/12/2015 10:19
הגב לתגובה זו
מטענותיה - הבנקים לא מרויחים יותר מידי. אין צורך בעוד צחרות בבנקים והנגחה ברעיון של כחלון להכניס יותר תחרות בבנקים. מחירי הדיור לא גבוהים מידי ועוד... הלוואי ותחיי בעשירון 1-7 לשבוע, רק שבוע, אולי מעט חמלה תמלא את ליבך
3.
למה שתקת עד עכשיו!!! (ל"ת)
סתם אחד 01/12/2015 10:12
הגב לתגובה זו
2.
פלוג התומכת 01/12/2015 10:07
הגב לתגובה זו
הוכיחה שהיא סתם פקידה אפורה וכעת עדיף היה שלא תדבר בכלל. עכשיו אנחנו בטוחים שהיא אפורה חיוורת
1.
שמור לי ואשמור לך 01/12/2015 10:05
הגב לתגובה זו
שהבחירה שלו מוצדקת. המתווה מתאים לה!!!! ואיזה נימוק יש לה שצריך לפתח את הגז. זאת לא סיבה משכנעת אין לה תשובה לגבי מחיר הגז. הגז יקר בגלל שישנסקי זה חל על הצבור. שישנסקי כשלון גדול וביבי לא יודה בכשלון לכן המתנגדים צודקים הגז יקר ושישאר קבור לנצח אמן

צילום: יחצ

דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות

דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון של ישראל

רן קידר | 23/12/2025 13:29

נושאים בכתבה גז טבעי מתווה הגז

דוח משק הגז הטבעי בישראל לשנת 2025, שנערך על ידי BDO פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל קובע כי עתודות הגז של ישראל יספיקו לפחות עד לשנת 2062, וזאת בהתחשב בהסכמי הייצוא למצרים וירדן.

הדוח התמקד השנה בעשור למתווה הגז, מצביע על מספר הישגים מאז אישור המתווה: ירידה חדה במחירי האנרגיה לצרכן, חיסכון משקי של מאות מיליארדים, התעצמות גאופוליטית והישגים סביבתיים משמעותיים.

לפי הדוח, למרות הגידול החד בצריכה ובהפקה, עתודות הגז הטבעי של ישראל גדלו בכ-40% מאז 2012 ועומדות כיום על 1,044 BCM. המשמעות היא שאספקת הגז מובטחת למשק המקומי לפחות עד שנת 2062, גם בהינתן המשך ייצוא גז למדינות האזור. ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש ובמקום הראשון ב-OECD בשמירת גז לדורות הבאים. בעוד הממוצע של ה-OECD הוא 15 שנה הפקה עתידיות, אצלנו מדובר על 40 שנות הפקדה עתידיות. בנוסף הדו"ח מראה כי 75% מעתודות הגז יישארו בישראל. הדוח מצביע על כך שיצוא גז טבעי מהווה תמריץ לחיפושים ופיתוח עוד גז טבעי לטובת המשק המקומי, מה שמוביל בגידול בביטחון האנרגטי הלאומי.

מחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה

מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז המתווה, בזמן שבעולם הם עלו בממוצע ב-57%. כתוצאה מכך, מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם כיום נמוכים בכ-50% מהממוצע באירופה. התרומה הכלכלית הכוללת למשק נאמדת בלמעלה מחצי טריליון שקלים, המתבטאים בחיסכון בעלויות אנרגיה ובהפחתה דרמטית של עלויות סביבתיות.

בחישוב לפי משק בית עולה כי בעשור החולף כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,190 שקל בחודש, ולמעלה מ-170 אלף שקל במצטבר. במקביל, הכנסות המדינה מתעשיית הגז חצו את רף 31 מיליארד השקלים, והתחזית מדברת על כ-635 מיליארד שקל עד שנת 2062. החל מ-2027 צפויה הכנסה ממוצעת של יותר ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן