כן-פייט מרחיבה את פעילותה בתחום מחלות העיניים: תחל בניסוי קליני שלב שני לטיפול בגלאוקומה

היקף השוק הנוכחי של מחלת הגלאוקומה הינו כ- 5.5 מיליארד דולר וצפוי לגדול ל-8.4 מיליארד דולר בשנת 2012
מערכת Bizportal |

חברת כן פייט ביופרמה, העוסקת בפיתוח תרופות למחלות סרטניות ודלקתיות, הודיעה היום (א') כי החלה בהליכים הרגולטורים לביצוע ניסוי קליני שלב II לטיפול במחלת הגלאוקומה.

הניסוי יתבצע ב-4 מרכזים רפואיים בישראל וינוהל ע"י טובי הרופאים והמומחים בתחום מחלות הרשתית. בשלב הראשון של הניסוי ישתתפו 40 חולים אשר יטופלו בתרופת ה-CF101 ובתרופת פלסבו במשך 4 חודשים. הניסוי יורחב ל-2 קבוצות מינון נוספות בשלב השני לאחר ניתוח תוצאות הביניים שיתקבלו בסיום השלב הראשון. בתכנון הניסוי השתתף פרופ' קאופמן מאוניברסיטת וויסקונסין בארה"ב, מומחה בעל שם עולמי בתחום זה.

לדברי פרופ' פנינה פישמן, מנכ"לית כן-פייט, "אנו פונים היום לשוק חדש וענק אשר פותח בפנינו פוטנציאל רב עם היקף שוק של כ ? 5.5 מיליארד דולר ואשר צפוי לצמוח חדות בשנים הבאות . כניסתנו לתחום מחלת הגלאוקומה ותחילת הניסוי שלב II מתאפשרת בזכות פריצת דרך שהתגלתה על ידינו במהלך הניסוי בסינדרום העין היבשה".

"התוצאות הצביעו כי בחולים שטופלו בתרופת ה-CF101 נמצאה ירידה מובהקת סטטיסטית בלחץ התוך עיני. במקביל לתחילת ניסוי זה החברה כולה מתקדמת במרץ לקראת 2010 ? שנה אשר תעמוד בצל אירועים רבים והתפתחויות רבות בחברה" .

גלאוקומה היא אחת הסיבות העיקריות לעיוורון ובעולם ישנם כ-90 מיליון חולים. גלאוקומה היא מחלה הגורמת לפגיעה בעצב הראייה. לרוב קשורה בעליית לחץ תוך עייני כתוצאה מכך קטן באיטיות שדה הראיה ההיקפי עד לעיוורון. הטיפול במחלה הוא בעיקרו טיפות עיניים כאשר החיסרון העיקרי הינו יעילות התרופות הקיימות היום בשוק, הענות החולה לטיפול בזמנים הקצובים והדיוק בהזלפת הטיפות. היקף השוק הנוכחי הינו כ-5.5 מיליארד דולר וצפוי לגדול ל-8.4 מיליארד דולר בשנת 2012.

נזכיר כי חברת איי אופטימה של ביו לייט פיתחה בשנים האחרונות מכשיר שמטפל בחולי גלאוקומה. בחודשים האחרונים החלה החברה במסחור של הטכנולוגיה. החברה דיווחה בשבוע שעבר כי משרד הפטנטים היפני (JPO) אישר את בקשת הפטנט ממשפחת הפטנטים השנייה של איי אופטימה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.