בתחרויות ריצה ארוכות טווח, הדבר היחיד שבאמת חשוב – חוץ מלהגיע בכושר טוב כמובן – זה איך מפזרים את הכוח לאורך המרוץ כולו. גם הניסיונות למצוא חיסון לווירוס הקורונה, זה שאחראי למגפת ה-Covid-19, זו ריצה ארוכת טווח שבה האנושות צריכה להתמודד בינתיים עם נגיף שעדיין אינו באמת מוכר לה. בפשטות - אנחנו עדיין בעין הסערה.

אבל יש הבדל מהותי בין 2 סוגי התחרויות הללו. הראשון, אורך התחרות. בתחרות ריצה אתה יודע את המרחק – במלחמה בנגיף, למרות הרצון לצייר אופטימיות, התשובה האמיתית והכנה היא שאנחנו לא באמת יודעים מתי יהיה חיסון. כלומר, בהשוואה לריצה, האם אנחנו לפני ריצת 5,000 מטר, חצי מרתון, או מרתון? אף אחד לא באמת יודע. זו בעיה.

ההבדל השני הוא שבסקטור הפארמה בכלל – וגם במקרה של וירוס הקורונה - היכולת להישאר במרוץ תלויה בעיקר בגורם אחד; ההצלחה בניסוי הנוכחי. כישלון? או שאתה מחליט לצאת מהמרוץ, או שאתה חוזר לנקודת ההתחלה. זו מרכולתן של חברות הפארמה ואם אין בהן משום לסייע, היא בטלה ומבוטלת וההשקעה יורדת לטימיון. אכזרי – אבל לא אכזרי כמו מגפה.

גל ראשון או שני ומה והמאמצים הגלובליים למצוא חיסון

בינתיים, בין דימוי לדימוי, עדיין יש מגפה שמשתוללת. המספרים מכים בעוצמה. באקונומיסט למשל, אומרים שבכלל לא מדובר בהתפרצות שנייה. מדובר עדיין בהתפרצות הראשונה. המגפה לטענתם, מעולם לא הלכה לשום מקום. קשה להתווכח עם זה. היכולת שלנו לנטר באמת את המגפה היא טובה רק ביכולת לבדוק את ההמונים ולבודד את אלה שחולים.

• מניות הבריאות - מקלט בטוח או אשליה בעידן המכסים החדשים?
• מינוי קנדי לראש משרד הבריאות: אסון עבור תעשיית התרופות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הניסיונות למצוא את החיסון נערכים כל העת. לפי אתר איגוד פארמה – האיגוד של מחקרי ויצרני הפארמה בארצות הברית, שבו חברות מרבית תרופות הפארמה הגדולות בעולם, בהן טבע הישראלית – כיום ישנם 1,188 ניסויים קליניים הקשורים לקורונה, מתוכם 792 ניסויים הקשורים לתרופות שאושרו בעבר לצרכים אחרים. כיום, ברחבי העולם, ישנם 40 ניסויים קליניים על חיסון למגפה ועוד 128 ניסויים פרה-קליניים.

בשביל מחלה חדשה יחסית, כזו שידועה למדע מעט למעלה מחצי שנה, מדובר במספרים חסרי תקדים. אם אפשר להשוות, אז המרוץ לחיסון לקורונה שווה ערך, פחות או יותר, למרוץ לחלל. כולם רוצים נתח, כדי להרוויח לא מעט דיבידנדים בעתיד. הבעיה היא שאף אחד לא כל כך יודע איזו טכנולוגיה תעבוד בצורה היעילה ביותר.

כי גם אם מחר מישהו ימצא חיסון, שהמחקרים הראו כי יש לו פוטנציאל להצליח – זה עדיין לא אומר דבר. יצטרכו לחסן לפחות מיליון בני אדם כדי לדעת מה טיבו של החיסון ומהן תופעות הלוואי שלו. לעיתים התרופה יכולה להיות גרועה מהמחלה, אם נעשה פרפרזה דבריו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

• נבאן בדרך לוול סטריט. חברת הנסיעות הישראלית-אמריקאית מכוונת לשווי של מעל 9 מיליארד דולר
• טראמפ הופך את ההגירה לאמריקה לעניין של כסף גדול: ויזה ב-100 אלף דולר, תושבות במיליון
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

בינתיים ישנן התקדמויות לא מעטות, אבל גם אכזבות. כי במרוץ כמו במרוץ, לפעמים אתה מקדימה, לפעמים אתה מאחורה ולפעמים אתה מתרסק. בינתיים, ישנן חברות שנחשבו למובילות וכרגע משתרכות ואחרות שתופסות גובה.

מודרנה הולכת לאחור, פייזר מתקדמת יפה

נתחיל לרגע מישראל. המכון הביולוגי בנס ציונה מתקדם יפה וכבר הוכיח שהחיסון שנמצא בפיתוח עבד בניסוי על אוגרים. כמו כן המכון שלח לרישום פטנטים כמה מתגליותיו בנוגע לנגיף. כמו כן, מכון מיגל שבגליל, שכבר מיפה את הגנים של קורונה העופות, נמצא בדרך להשגת חיסון טיפתי.

בעולם, מודרנה (סימול: MRNA) ירדה מהמקום הראשון שבו החזיקה במרוץ, לאחר שהשלב ה-3 בניסוי הקליני שלה נדחה. זה הספיק כדי להוריד את המניה בכמה אחוזים, אבל לא צריך לרחם עליהם, הבעלים של החברה אומנים בלהרוויח כסף ממגפת הקורונה.  החברה עלתה ב-200% מתחילת השנה. גם חברת אינוביו (סימול: INO), שנמצאת במרוץ לפיתוח ירדה אף היא, אבל מתחילת השנה הציגה תשואה של 550%.

מנגד, החברה שכרגע מובילה את השוק. זו אסטרה זנקה (סימול: AZN) הבריטית-שוודית, שתרופה שפיתחה יחד עם אוניברסיטת אוקספורד, נמכרה בהיקף של כ-1 מיליארד דולר לאיחוד האירופי, לברזיל ולמדינות נוספות. אגב, מתחילת השנה החברה עלתה רק בכ-7%, מה שיכול להשאיר לה עוד אפסייד.