מחקר חדש בבנק ישראל: אין קשר בין שכר המנכ"ל לביצועי החברה רק לגודלה
הקשר בין שכר המנכ"ל לביצועי החברה נחלש מאוד בעשור האחרון עד כדי מצב שבשנים האחרונות, 2009-2004, לא נמצא כל קשר כלל. כך עולה ממחקר חדש שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל שעוד מצא כי המנכ"ל אינו מתוגמל על ביצועי החברה בטווח הארוך, אלא רק על ביצועיה בטווח הקצר.
במחקר שנערך ע"י מיטל גראם מחטיבת המחקר נבדק מהם הגורמים שהשפיעו על התפתחות שכר המנכ"לים בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א בחמש עשרה השנים האחרונות. לשם כך נעשה שימוש במדגם הגדול ביותר שנאסף בישראל עד כה על נתוניהם האישיים ושכרם של המנכ"לים בחברות ציבוריות, המייצג את כלל החברות הציבוריות במשק.
בשנים האחרונות, בייחוד בשנות המשבר של 2007-2008 התגברה הביקורת על שכר המנהלים אשר התמקדה לא רק בשכר הגבוה עצמו, אלא גם בהעדר קשר בין גובה השכר לגודל הרווחים - תופעה שבלטה כשחברה עברה מרווח להפסד בלי ששינוי זה משתקף בשכר המנהלים.
במחקר נמצא, כי השכר הממוצע למנכ"ל גדל ריאלית משנת 1995 לשנת 2009 ב-104% והגיע ל-2.5 מיליוני שקלים - גידול שנתי ממוצע של 6%. כצפוי, נמצא שהחברות אשר למנכ"ליהן מוענק השכר הגבוה ביותר הן הבנקים, חברות הביטוח והחברות המספקות שירותים פיננסיים. כן נמצא כי בחברות גדולות יותר המנכ"ל מקבל שכר גבוה יותר.
הענף שבו הייתה העלייה הגבוהה ביותר של שכר המנכ"לים הוא ענף הביטוח - 200%, אחריו ענף הנדל"ן וענף המסחר והשירותים, שבהם הייתה עלייה של כ-150%. לעומתם הענפים שבהם שכר המנכ"לים גדל בשיעור הנמוך ביותר הם התעשייה וההשקעות וההחזקות.
שכר המנכ"ל מושפע חיובית מגודל החברה
הממצא המרכזי של המחקר הוא ששכר המנכ"לים מושפע חיובית מגודל החברה ומביצועיה (הן החשבונאיים והן הבורסאיים). יחד עם זאת מתברר כי רגישות השכר לביצועים פוחתת עם השנים, עד כדי כך שבחמש השנים האחרונות לא היה ניתן להסביר את שכר המנכ"ל על ידי ביצועי החברות.
המנכ"ל מתוגמל על ביצועיה היחסיים של החברה: אם זו מציגה רווחים נמוכים יחסית לחברות אחרות באותו הענף, שכר המנכ"ל יקטן, ולהפך - רווחיה גבוהים יחסית לחברות האחרות בענף, שכרו יועלה. גמישות שכרו של המנכ"ל לביצועי החברה אינה תלויה בגודלה: אין, מבחינת הגמישות, הבדל בין חברות גדולות לקטנות.
בבחינת ההבדלים בהשפעות של גורמים שונים על שכר המנכ"לים על פני מחזורי העסקים נמצא שרגישות השכר לביצועים גבוהה יותר דווקא בשנות שפל. עוד נמצא כי המנכ"ל לא מתוגמל על ביצועי החברה בטווח הארוך, אלא רק על ביצועיה בטווח הקצר (עד שנתיים).
מחקר זה מציג לראשונה את נושא המנכ"לים המשותפים (Co-CEO). נמצאו פערי שכר בין שני מנכ"לים המכהנים באותה חברה ובאותה שנה; אלה מושפעים מהבדלים בהחזקות המנכ"לים, בוותק שלהם, בהשכלתם ובתפקידם בדירקטוריון: מנכ"ל משותף שהחזקותיו גבוהות יותר גם שכרו גבוה יותר; ותק המנכ"ל בתפקידו, תורם, כצפוי, לעליית שכרו; מנכ"ל בעל תואר אקדמי שכרו דווקא נמוך יותר משכרו של מנכ"ל שהוא בעל השכלה תיכונית בלבד; ומנכ"ל המכהן בדירקטוריון - כדירקטור או כיו"ר הדירקטוריון - מרוויח יותר ממנכ"ל שניהול החברה הוא תפקידו היחיד.
במחקר נבדק גם הקשר בין חילוף מנכ"לים לביצועי הפירמה. נמצא כי ירידה בביצועים החשבונאיים של הפירמה מגדילה את ההסתברות להחלפת המנכ"ל. לעומת זאת פועלים הביצועים הבורסאיים בכיוון ההפוך: המנכ"ל יעדיף לפרוש מהחברה "בשיא", כך שהוא יוכל להציג הישגים אישיים בפני החברה הבאה שינהל.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
על העלמות מס, חשבוניות פיקטיביות והכנסות המס של המדינה ביחס לתקציב
לפני שעות אחדות פרסם החשב הכללי את התקציב לחודש אוקטובר ומתחילת השנה. הבשורה הגדולה שם היא גביית מס גבוה משמעותית מהתחזית המוקדמת. זה מה שעוזר לנו לעמוד בגירעון בהחלט סביר - 4.9%. התחזית היא לגירעון שנתי של 5.2%, כנראה שנסגור בפחות מכך - הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי.
חלק גדול מגביית המס הגדולה נובע מאיתור העלמות מס גם ובעיקר דרך חשבוניות פיקטיביות. רשות המסים מדווחת כי היא חוקרת קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל.
רשות המסים, באמצעות יחידת החקירות מכס ומע"מ ת"א והמרכז ברשות המסים, מנהלת חקירה סמויה כנגד מספר חשודים מאזור הדרום המנהלים רשת של חברות שבבעלות מספר אנשי קש הרשומים כבעלי המניות של אותן חברות. היקף העבירות שנחקר עומד על כ-154 מיליון שקל.
מבקשת המעצר עולה כי החשודים, שבמרכזם עומד החשוד רן שושן וחברה בבעלותו, "ע. הירוק עבודות עפר", פעלו בשיתוף פעולה להפצה וקיזוז של חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות על שמות אותן חברות, במטרה לאפשר להן להתחמק מתשלום מס.
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהחקירה, כי החברות הגישו דו"חות כוזבים לרשויות המס ואף ביצעו עבירות הלבנת הון, תוך הצגת מצג שווא לרשויות המס לגבי זהות בעלי החברות בפועל והפעילות הפיקטיבית שנעשית בהן. אחת מהחשודות, חן (שמחה) פרגי, נעצרה ביום שלישי (4.11) וביום למחרת (5.11), עמדה בפני בית המשפט השלום בראשון לציון בחשד כי שלטה והוציאה חשבוניות פיקטיביות לחברות השונות בתוך רשת החברות. בית המשפט החליט לשחרר את החשודה למעצר בית. החקירה נמשכת.
