מדדי אסיה חתמו במגמה מעורבת; הניקיי סגר ללא שינוי

נתונים מעודדים על יצוא רכבים תמך בעליה של 5 יצרניות הרכב הגדולות ביפן; מדדי אירופה פתחו בעליות קלות כשמגזר הפרמצבטיקה והירידה במחירי הנפט תורמים לפתיחה החיובית
דותן לוי |

מדדי אסיה חתמו את היום הראשון לשבוע המסחר במגמה מעורבת. המגמה בשווקים היום התאפיינה בעיקר בזהירות של המשקיעים שממתינים להתפתחויות בכלכלה האמריקנית בהתאם לנתוני המאקרו הקרובים.

סקטור יצרניות הרכב הגדולות ביפן תפסו כותרות כש-3 מתוך היצרניות דיווחו על עליה ביצוא הרכבים לחודש אוגוסט. מניות חברת טויוטה עלו 0.3%, מניות חברת הונדה חתמו ללא שינוי לאחר שנסחרה בטריטוריה השלילית בתקופה האחרונה, מזדה עלתה ב-1%. מנגד, החברות ניסן ומיצובישי דיווחו כי חלה ירידה בייצוא רכבים בחודש החולף.

בקרב חברות הטכנולוגיה, מניות חברת NEC ירדו 0.3% כשהם משקפות את מגמת החולשה של הייצוא בסקטור הטכנולוגי. מניות חברת סוני ירדו 0.8% לאחר שהחברה הודיעה ביום שישי כי תוריד את מחירה של הקונסולה ל-PLAY STATION 3 ב-20% בשוק המקומי.

מדד ההנג סנג נחלש 0.31%, הניקיי חתם ללא שינוי, מדד בומביי הוסיף 0.26%, הפוטסי ירד 0.24%, הקוספי הדר' קוריאני התחזק 0.51%.

עליות קלות באירופה

מדדי אירופה החלו להיסחר בעליות קלות כשהם נתמכים ע"י מספר דיווחים חיוביים מכיוונן של מניות הפרמצבטיקה, ומהירידה במחירי הנפט.

בין המניות שנהנו מהמשך מגמת הירידות של הנפט, חברת האוניות קרניבל (UK: CCL), וחברת הכימיקלים אימפריאל (UK: ICI), שפתחו את המסחר בעליות שערים.

בקרב חברות הפארמה מניות חברת שוורץ זינקו 16% לאחר שהודיעה ביום שישי כי חברת UCB העבירה לחברה הצעת רכישה במחיר של 4.4 מיליון אירו, הגבוה ממחירה הנוכחי בשוק.

מדד הדקס מתחזק 0.7%, מדד הדאו האירופי מוסיף 0.53, מדד ציריך עולה 0.14%, מדד פריס עולה 0.6%, ומדד אמסטרדם מוסיף 0.59%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.