רוכשי דירות: במקום השני אחרי המחיר - קירבה לביה"ס
השיקול המנחה את רוכשי הדירות ברכישת הדירה הוא מחיר הדירה ומיד אחריו הקירבה של הדירה לבית הספר. כך עולה מסקר שביצעה מחלקת המחקר של חברת אלדר המשווקת אלפי יח"ד ברחבי הארץ. הסקר נערך בקרב למעלה מ-600 מלקוחותיה של אלדר באתרי המכירות והפרוייקטים השונים הפזורים ברחבי הארץ במטרה לבחון האם חלו שינויים בסדרי העדיפויות ושיקוליהם של רוכשי הדירות בבחירת מיקום אזור המגורים.
מהבדיקה עולה, כי רוכשי הדירות מתייחסים הן למרחק ההליכה מביה"ס והן לאיכות ולרמת ביה"ס עצמו בהשוואה לבתי הספר האחרים בעיר. מעטים חוששים ממיקום בית ספר בצמוד לפרויקט בשל רעש.
71% מהרוכשים הפוטנציאליים ציינו, כי הם רואים בקרבה של בית הספר לפרויקט את היתרון המשמעותי ביותר בעיקר באם מדובר במרחק הליכה שיאפשר לילדים ללכת לבית הספר ללא מעבר של כביש סואן, זאת לעומת 53% שציינו כי הם רואים יתרון בקרבה של הפרויקט למקום העבודה ו-46% שדיווחו כי רואים יתרון בקרבה של הפרויקט למגורי ההורים. 83% מהרוכשים ציינו כי יעדיפו פרויקטים ושכונות בהם יש בתי ספר הנחשבים לאיכותיים יותר במידה ומדובר באותה רמת מחירים. 11% ציינו כי הם רואים חסרון במיקום הדירה בצמוד לבית הספר בשל מפגע רעש אפשרי.
לדברי סמנכ"ל השיווק של קבוצת חפציבה, אודי הררי: "לשכונות המגורים הגדולות שדואגות לבנות מוסדות חינוך ולספק שירותים קהילתיים כחלק מהבנייה כדי להפוך את השכונות לעצמאיות, יש כיום יתרון בנושא זה. זאת מאחר והן יכולות לספק את הצרכים של תושבי השכונה ואף לספק שירותים נוספים כמו מרכז מסחרי , טיילת, גינה ציבורית ועוד. בשכונת חופים למשל נבנה בי"ס פרטי שישמש את תושבי השכונה והוא נותן מענה על צרכים של התושבים שמרביתם בעלי משפחות ומשדרגי דיור מכל הארץ. מיקום מוסדות החינוך וקירבתם לאזור המגורים הם השיקולים שיכריעו בסופו של דבר אם לרכוש דירה או לא בפרויקטים מסויימים".
סמנכ"ל השיווק של קבוצת צ.מ.ח המרמן רן בן אברהם אומר, כי הורים לילדים חוששים כיום יותר לשלוח את ילדיהם בהסעות למרחקים ארוכים ומעדיפים לצמצם את מרחק המגורים מביה"ס. לדבריו, שני הפרויקטים שהחברה בונה כיום בצפון ת"א ממוקמים בסמיכות לבי"ס יסודי. בן אברהם: "פלח השוק שמתעניין בנושא הקירבה לבתיה"ס הם בעיקר משפחות עם ילדים ופחות זוגות צעירים ובחברה מדגישים את נושא מערכת החינוך והשירותים הקהילתיים בזמן שיווק הפרויקטים בגלל החשיבות שיש לכך עבור רוכשי הדירות".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
