רון חולדאי
צילום: ארז חרוד - עושים צילום

האם המסעדות, בתי הקפה והברים בתל אביב ייפתחו כבר בשבוע הבא?

ראש עיריית תל אביב שלח מכתב לראש הממשלה, בו הציע מתווה עם נהלים קפדניים, כדי שיוכלו לפתוח מחדש את העסקים. "הצלת הענף על מאות אלפי עובדיו נמצאת בידי הממשלה", אמר חולדאי
ארז ליבנה | (2)

בירה מישהו? עיריית תל אביב-יפו הציגה היום מתווה חזרה לפעילות של עסקי המזון וההסעדה בעיר, כבר לקראת סוף השבוע הבא. המשמעות: מסעדות, ברים ובתי קפה ייתפחו מחדש בכפוף לתנאים מחמירים. בעירייה קוראים לממשלה לאשר את המתווה, כדי למנוע את קריסת הענף וכניסת מאות אלפי עובדים למעגל האבטלה.

 

לפי הנתונים של העירייה, בתל-אביב-יפו יש כ-2,500 מסעדות, בתי קפה וברים, המעסיקים כ-70 אלף איש. בניסיון להקל על בעלי העסקים וגם על הצרכנים, בשבוע שעבר כבר הודיעה העירייה כי תתיר לבתי עסק בתחום המזון לפרוס שולחנות וכסאות במרחב הציבורי, כדי לאפשר מרווחים בטוחים בין הסועדים.

 

בתוכנית הממשלתית החזרת המשק לפעילות, שהוצגה בתחילת השבוע, מצוין כי עסקי המזון יחזרו לפעילות לכל המוקדם בסוף חודש מאי, וייתכן אף כי רק באמצע חודש יוני. המתווה שהוצג הבוקר מציע חזרה מלאה לפעילות בעוד שבוע, תוך הקפדה על עקרונות הבריאות ושורה של תנאים וקריטריונים.

 

במכתב ששלח ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, יחד עם איגוד המסעדנות, הוא כתב כי "עיריית תל אביב-יפו רואה בעסקים - בדגש על עסקי ענף המסעדנות - שותפים חשובים בכינון השגרה הכלכלית והחברתית בעיר ובישראל בכלל. אנו עושים כל שביכולתנו על מנת לסייע, באמצעות פטורים מאגרות וכלים נוספים - אך באלו לא די. הצלת הענף על מאות אלפי עובדיו נמצאת בידי הממשלה, אנא - הירתמו להצלתו!"

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עמאדי מחמוד 08/05/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
    עובדים זרים ללא היגיינה ללא משרד הבריאות חולדאי מחפש רק להשאיר זרים בתוך תל הביב ולפרנס אותם הלוואי ולעולם לא תפתח אף מעבדת חיידקים נוראית שנקראת בית קפה ומסעדה אין היגיינה תזכרו עבדתי בעשרות מסעדות נוראי המצב נוראי
  • 1.
    מי צריך בארים ומי צריך מסעדות שיהיה טייק אווי וזהו (ל"ת)
    לא צריך 06/05/2020 14:42
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.