הישראלים בורחים מהחשמליות - וההיברידיות משתלטות על הכביש; מה צפוי בהמשך?

שוק הרכב הישראלי שינה כיוון בשנתיים האחרונות - לפני פחות משנתיים המכוניות החשמליות נראו כמו המנצחות הברורות של השוק: כל מכונית רביעית שעלתה לכביש ב-2024 הייתה חשמלית, היבואנים הרחיבו היצע, המותגים הסיניים התחזקו וחברות הטעינה נערכו לפריסה רחבה יותר. ב-2026 המצב שונה לגמרי. בינואר-מאי ירד נתח החשמליות לכ-11% בלבד מהמסירות, לעומת כ-19.8% בסוף 2025 וכ-25% בשיא של 2024.

במונחי נתח שוק, החשמליות איבדו יותר ממחצית מכוחן בתוך כשנה וחצי. במספרים מוחלטים נמסרו בישראל 16,215 מכוניות חשמליות בחמשת החודשים הראשונים של 2026 - ירידה של כ-30% לעומת התקופה המקבילה. זה כבר מעבר לתיקון זמני. מדובר בשינוי בהעדפות של הצרכן, שמחפש חיסכון, אבל גם ודאות.

באותה תקופה ההיברידיות והפלאג אין צמחו במהירות. לפי נתוני המסירות, ההיברידיות הרגילות הגיעו לכ-31% מהשוק, עם 44,800 מסירות בינואר-מאי, עלייה של כ-15%. רכבי הפלאג אין כבר מחזיקים נתח של כ-23.8% מתחילת השנה, יותר מכפול מהנתח שבו סיימו את 2025. להרחבה: פלאג אין הוכפלו ל-24% מהשוק, חשמליות צנחו - איזה רכב מתאים לכם ומה לקנות?

החשמלית כבר פחות משתלמת למי שחי בלי עמדה בבית

הסיבה הראשונה לירידה היא המחיר. הטבות המס על מכוניות חשמליות נשחקו, יבואנים עדכנו מחירים, והפער מול היברידיות ופלאג אין הצטמצם. בעבר, רכב חשמלי היה יקר יותר בקנייה, אבל חסכוני בהרבה בשימוש. המשוואה הזאת עדיין עובדת מצוין למי שמטעין בבית, בעיקר בשעות הלילה. עבור מי שתלוי בעמדות ציבוריות, החיסכון כבר פחות חד.

טעינה ביתית יכולה לעלות סביב 0.5-0.6 שקל לקוט"ש, בעוד טעינה ציבורית מהירה יכולה להגיע למחירים גבוהים בהרבה. הפער הזה משנה את כל חישוב הכדאיות. נהג עם חניה פרטית ועמדה צמודה מקבל רכב זול לתפעול. נהג בבניין ישן, בלי אפשרות טעינה נוחה, מקבל רכב שדורש תכנון, אפליקציות, עמדות פנויות ולעיתים גם תעריף טעינה גבוה. להרחבה: עמדת טעינה לרכב חשמלי - כמה עולה, איך להתקין; שאלות ותשובות

בבנייה חדשה כבר קיימת חובת הכנה לתשתיות טעינה, אבל רוב הנהגים גרים בבניינים קיימים. שם התהליך מורכב יותר: לוחות חשמל, הסכמות דיירים, תשתית חניון, עלויות חיבור ולעיתים התנגדות שכנים. במקרים רבים נדרשת הסכמה של רוב בעלי הדירות, גם כשהעמדה מחוברת ללוח חשמל פרטי. הצעת חוק שנועדה להקל על ההתקנה תקועה שנים, והצרכן מבין שזה עניין ארוך וחושש מרכישת רכב חשמלי. 

הרשת הציבורית מתפתחת, אך בקצב שמתקשה לסגור את הפער. בישראל יש אלפי שקעי טעינה ציבוריים, אבל הפריסה עדיין דלה ביחס למספר המכוניות החשמליות ולצרכים של נהגים בלי טעינה ביתית. חברות הטעינה מעדיפות להקים עמדות מהירות, משום שהן יקרות יותר להקמה אך גם מניבות תעריף גבוה יותר. מבחינת הנהג, זו תוספת חשובה לנסיעות ארוכות, אך פחות תחליף לחניה קבועה עם טעינה זולה ליד הבית.

המדינה מנסה להסדיר את השימוש בעמדות - התקנות החדשות מחייבות דיווח בזמן אמת למאגר מרכזי, תשלום נוח יותר בכרטיס אשראי ושקיפות גבוהה יותר לגבי זמינות ותעריפים. אלה צעדים חשובים, אבל הם משפרים את חוויית הטעינה הקיימת יותר מאשר פותרים את המחסור בתשתית. להרחבה: ועדת הכלכלה אישרה תקנות לדיווח בזמן אמת על עמדות טעינה לרכב חשמלי

בעולם החשמליות צומחות - אבל יש חריקות

המגמה העולמית מורכבת. בסין החשמליות והפלאג אין ממשיכות לצמוח בזכות היצע רחב, מחירים אגרסיביים ותמיכה ממשלתית עקבית. בצפון אירופה החשמליות כבר הפכו למיינסטרים: בנורווגיה הן שולטות כמעט לגמרי בשוק החדש, ובדנמרק הן מחזיקות נתח גבוה במיוחד. באירופה הרחבה הרגולציה דוחפת יצרנים ויבואנים להפחית פליטות, ולכן הם מוכרים חשמליות במחירים תחרותיים יותר.

בארה"ב נרשמת התקררות מסוימת בביקוש, בעיקר בגלל מחירים גבוהים, פריסה חלקית של עמדות וחשש מטווח בנסיעות ארוכות. שם, כמו בישראל, ההיברידיות מתחזקות. הצרכן רוצה חיסכון בדלק, אבל מעדיף להימנע מהתלות המלאה בסוללה וברשת טעינה.

החשמליות עוד רחוקות מסוף הדרך. זה העתיד, אבל הדרך ארוכה. במקביל להתרחבות הפריסה של תחנות הטעיה, האישורים למקם עמדת הטענה בבניינים ישנים, התחרות והמשך הורדת המחירים - הציבור יחזור לרכבים חשמליים.