אזורים - עודנה חיה ונושמת
הקריירה הבורסאית של המשקיע הלא מקצועי, מהולה כמעט תמיד במידה לא מבוטלת של חרדה. בעיקר, כאשר מצליח לו. הוא רוכש מניה ומוצא את עצמו אחרי פרק זמן לא רב ברווח נאה. או אז, מתעורר בו הדחף הבלתי מוסבר להיפטר מהמניה כמה שיותר מהר. מקורו של הדחף בחרדה שמא מחר תתרחש מפולת והוא יאבד באחת את כל אשר צבר בעמל. בדרך כלל, בראייה לאחור, מגלה המשקיע הלא מקצועי שהמכירה שביצע היתה מוקדמת למדי וכי מעט יותר סבלנות היתה יכולה להשתלם לו.
אחת מהאינדקציות הפשוטות שאפשר לקבל מהתנהגותה של מניה היא התשובה לשאלה - האם השיא אליו הגיע המניה הוא האחרון בסדרה, או שמא כל ירידה תהיה לצורך עלייה? ואת השאלה הזאת אפשר לייחס למניית אזורים אותה ניתחתי בחודשים האחרונים. מאז הפריצה שהתרחשה בתחילת השנה, גמעה המניה יותר מ-30%.
שילוב של התנהגות המניה ומחזורי המסחר, יכולים לתת מענה לשאלה מרכזית ומעניינת אודות כיוון המניה ולהגדיר עבורנו את סף הסבלנות. אם נביט על הגרף של מנית אזורים נוכל להיווכח על נקלה שהמגמה הראשית היא מגמת עלייה ברורה. בנוסף, מצויה בעלייה גם המגמה המשנית. שתי אינדקציות אלו, די בהן כדי לאותת שהמניה עדיין לא סיימה את פרק הגאות בחייה.
למבנה המחירים הקיים, נוסיף את היקפי הפעילות, שכפי שאפשר לראות על הגרף, נטו להתרחב מאז הפריצה מעלה. התרחבות מחזורי המסחר היתה משמעותית ומעידה על לחץ מהותי כלפי מעלה. העובדה שהמניה הגיעה לשיא ויחד איתה התרחבו לשיא היקפי הפעילות, מעלה את הסבירות, לפיה הפסגה שנרשמה לפני ימים מספר במחיר של 65.5 שקלים למניה, אינה האחרונה בסדרה.
מפאת קוצר היריעה אגיע לשורה התחתונה. המסקנה המתבקשת מהנהגות המניה ברורה ומוגדרת. סביר להניח שהכיוון הכללי החיובי ישמר. היות ותיקונים טכניים הם עניין נבזי משהו, ונטייתם לצאת לדרך ללא כל התראה, אין טעם לנסות ולחזות אותם.
ההנחה גורסת שכל ירידה, גדולה כקטנה, או ארוכה כקצרה, תהיה ירידה לצורך עלייה. המחפשים בכל זאת איתותי חולשה יוכלו למצוא אותם כאשר המניה תעפיל לשיא חדש, אך היקפי הפעילות יתכווצו לעומת אלו שנרשמו בשיא הקודם.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מאת: אייל גורביץ'
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
