מגמה שטוחה בוול-סטריט: פורד נופלת ב-5%
בוול-סטריט מתנהל היום המסחר במגמה שטוחה. ללא כל אירועי מאקרו משמעותיים מושפע היום השוק מהלך הרוח הכללי לקראת תחילת עונת דוחות הרבעון הראשון של 2005, כאשר ברקע חששות כבדים, כי אזהרות ההכנסות שפורסמנ בשבעות האחרונים מכיוון תעשיית הרכב בארה"ב עשויים לרמוז על רבעון פושר בשוק כולו.
מדד הנאסד"ק שסיים בשבוע שעבר שבוע של עליות נסחר היום בירידה קלה של 0.1% ל-1,998 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה קלות ב-0.1% ל-10,472 נקודות.
מניות במרכז
מניותה של ענקית הרכב, פורד, נופלות גם היום לאחר שביום שישי האחרון פרסמה החברה אזהרת רווח לתוצאות הרבעון הראשון של השנה. היום מאבדות המניוץ 5.5%.
מניותה של ענקית הסלולר, וריז'ן נסחרות ללא שינוי משמעותי. ביום שישי בצעה החברה מהלך שחמט, כאשר רכשה 11% ממניותה של MCI מידיו של משקיע מקסיקני.
בישראליות
מניות טבע עולת ב-0.35%. בשבוע שעבר זינקה המניה בלמעלה מ-5%. בסוף השבוע היא דווקא ירדה וב-0.86%, למרות שבסוכנות הדירוג S&P העלו את המלצתם עבורה מ"החזק" ל"קניה" תוך כדי העלאת מחיר היעד למניה מ-32 דולר ל-38 דולר. ב-S&P ציינו את בכורת הקופקסון, לאחר ירידת הטיסבארי מהמדפים וכן את ביצועי החברה והנהלתה.
בפסגות אופק רואים באלביט מערכות השקעה ראויה. לדברי האנליסט שחר ברנר, האירועים האחרונים בחברה דווקא תומכים בעליית המניה. בבית ההשקעות קובעים המלצת "קניה" למניית החברה ומשמרים מחיר יעד של 27 דולר. המניה מגיבה עולה ב-1.8%.
בפסגות אופק העלו גם את המלצתם למנית כור ל"קניה" עם מחיר יעד של 332 שקל. מניית החברה נסחרצת בשעה זו בעליה של 3.28%.
מניות גיוון אימג'ינג עולות ב-0.45%. ברקע,, היום נודע, כי חברת כלל ביטוח מצטרפת למנורה ומכלילה את הקפסולה של גיוון בסל. מבוטחי כלל ביטוח יוכלו ליהנות מהחזר כספי על אבחון של הוושט באמצעות קפסולת הוידיאו החדישה וזאת, בנוסף להחזר לו זכאים מבוטחי כלל בריאות על אבחון של המעי הדק באמצעות הקפסולה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
