מגמה שטוחה בוול-סטריט: פורד נופלת ב-5%
בוול-סטריט מתנהל היום המסחר במגמה שטוחה. ללא כל אירועי מאקרו משמעותיים מושפע היום השוק מהלך הרוח הכללי לקראת תחילת עונת דוחות הרבעון הראשון של 2005, כאשר ברקע חששות כבדים, כי אזהרות ההכנסות שפורסמנ בשבעות האחרונים מכיוון תעשיית הרכב בארה"ב עשויים לרמוז על רבעון פושר בשוק כולו.
מדד הנאסד"ק שסיים בשבוע שעבר שבוע של עליות נסחר היום בירידה קלה של 0.1% ל-1,998 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס עולה קלות ב-0.1% ל-10,472 נקודות.
מניות במרכז
מניותה של ענקית הרכב, פורד, נופלות גם היום לאחר שביום שישי האחרון פרסמה החברה אזהרת רווח לתוצאות הרבעון הראשון של השנה. היום מאבדות המניוץ 5.5%.
מניותה של ענקית הסלולר, וריז'ן נסחרות ללא שינוי משמעותי. ביום שישי בצעה החברה מהלך שחמט, כאשר רכשה 11% ממניותה של MCI מידיו של משקיע מקסיקני.
בישראליות
מניות טבע עולת ב-0.35%. בשבוע שעבר זינקה המניה בלמעלה מ-5%. בסוף השבוע היא דווקא ירדה וב-0.86%, למרות שבסוכנות הדירוג S&P העלו את המלצתם עבורה מ"החזק" ל"קניה" תוך כדי העלאת מחיר היעד למניה מ-32 דולר ל-38 דולר. ב-S&P ציינו את בכורת הקופקסון, לאחר ירידת הטיסבארי מהמדפים וכן את ביצועי החברה והנהלתה.
בפסגות אופק רואים באלביט מערכות השקעה ראויה. לדברי האנליסט שחר ברנר, האירועים האחרונים בחברה דווקא תומכים בעליית המניה. בבית ההשקעות קובעים המלצת "קניה" למניית החברה ומשמרים מחיר יעד של 27 דולר. המניה מגיבה עולה ב-1.8%.
בפסגות אופק העלו גם את המלצתם למנית כור ל"קניה" עם מחיר יעד של 332 שקל. מניית החברה נסחרצת בשעה זו בעליה של 3.28%.
מניות גיוון אימג'ינג עולות ב-0.45%. ברקע,, היום נודע, כי חברת כלל ביטוח מצטרפת למנורה ומכלילה את הקפסולה של גיוון בסל. מבוטחי כלל ביטוח יוכלו ליהנות מהחזר כספי על אבחון של הוושט באמצעות קפסולת הוידיאו החדישה וזאת, בנוסף להחזר לו זכאים מבוטחי כלל בריאות על אבחון של המעי הדק באמצעות הקפסולה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
