"ישבתי הסתכלתי בבלומברג", מספר אלעד, מתכנת בחברת הייטק, ששכרו צמוד אל הדולר, "כל פעם שעשיתי ריפרש, ירדו לי עוד 50 שקל מהמשכורת", הוא מתאר את החוויה שלו מהתרסקות הדולר בחודש שעבר. כשחתם על החוזה מול החברה האמריקאית שרכשה את החברה שבה הוא מועסק, ושעוסקת במיפוי ערים, בחר ששכרו יהיה צמוד למטבע האמריקאי בניגוד לשקל. אז, בימים שלפני המגפה, זה נראה הגיוני. היום, כשהדולר נחלש ונחלש, הוא, באין מילה אחרת, מתבאס.

כמוהו, עוד רבים וטובים בסקטור ההייטק צופים במשכורתם ובכוח הקנייה שלהם מתכווצים. אבל זה לא רק זה. התחזקות השקל מכניסה את כולם לבור, משכירים בהייטק והלאה. גם החברות נאלצות לגייס יותר דולרים, כי את המחיר בסוף הם משלמים בשקלים, זה אומר ששולי הרווח נשחקים. במקרה הזה, דין הסחורות כדין השירותים. את זה גם יגיד לך כל יצואן, שכהרגלם בוכים כל פעם שהשקל מתחזק מול הדולר.

הדרך של החברות הגדולות להתמודד עם עלייתו של השקל, היא הגנה באמצעות גידור מטבע. גורמים המעורים בתחום, אמרו כי לאחרונה יש עלייה חדה בהגנות מטבע, שבפשטות אומר שהחברה שמה פוזיציה על התחזקות השקל, במטרה לצמצם הפסדים. זו לא אסטרטגיה להשגת רווחיות, מדובר על פוזיציה שאמורה למזער הפסדים.

נגיד בנק ישראל לא אחראי לירידת שער הדולר

יש הרבה סיבות שבגינן הדולר נחלש לעומת השקל. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הפך לאחד מהמטרות המרכזיות של הציבור הממורמר בישראל לשערו המתכווץ של הדולר. נכון שמאז סטנלי פישר, הנגיד נתפס כמי שיכול לתמרן את ערכו של הדולר באמצעות תוכנית רכישות, אבל בימי קורונה יש טרנדים שהם חזקים מכל מה שנעשה כאן בלבנט.

• המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
• בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך אני יודע? בדצמבר האחרון רכש בנק ישראל דולרים ב-4.4 מיליארד דולר, האם הרכישה הצליחה לייצב את מחיר המטבע החזק בעולם? התשובה היא לא. גם אם היה רוכש בסכום כפול, סביר להניח שזה רק היה ממתן את הירידה ולא עוצר אותה. למה? כי אין לחוסנו של הדולר ולירידת שערו דבר וחצי דבר עם מדיניות בנק ישראל.

לא כשארה"ב נמצאת במשבר חסר תקדים. החוב הלאומי שלה הוא 110% מהתמ"ג, כשמדפסות הכסף לא נחות. בנוסף, המגפה לא רק שהרגה קרוב ל-400 אלף בני אדם, היא פגעה קשות במיין סטריט, כלומר בכלכלה הריאלית, כשנכון לכרגע, ישנם 3 מיליון יותר מובטלים בארה"ב ביחס לתקופה בה נכנס הנשיא טראמפ לתפקידו ב-2016.

ראינו את זה בחגיגות הקניות המסורתיות, כלומר הבלאק פריידיי, הסייבר מאנדיי ותקופת הקריסמיס, שרק חידדו את העובדה שהמנוע של הקטר האמריקאי, כלומר הצרכנים הפרטיים, צולע במקרה הטוב. תוסיפו לזה את המהמורות הפוליטיות והקיטוב המקצין ותקבלו מדינה במשבר. נכון שמשקי הבית יושבים על הר של מזומן, אבל ככל שהמשבר ימשך ואתו תגיע גם אינפלציה, כוח הקנייה של האמריקאים ירד משמעותית.  

• הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
• השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק...

הגורמים הללו, יותר מהכול, משפיעים על ערכו של הדולר בעולם. הסיבה להתחזקות בשבוע שעבר זו חבילת החילוץ שהציג הנשיא הנכנס ג'ו ביידן בהיקף של 1.9 טריליון דולר. השוק אופטימי על זה, אבל בין הצגת החבילה ועד אישורה המלא או החלקי, הדרך עוד ארוכה – למרות ההשתלטות הדמוקרטית על הסנאט.

"לקראת גל פיטורים במשק"

אם לא הספיקה התקופה ההזויה בה אנחנו חיים, הירידה של הדולר, שאולי מסייעת לשווקים המתפתחים, פוגעת בישראל שכלכלתה כבר נחשבת למפותחת. עד כמה הפגיעה עמוקה? קשה לקבוע. אבל היא עמוקה. כי סתם לצורך הדיון, אם לפני חצי שנה יצואן מכר סחורה ב-10 מיליון דולר, הוא קיבל עליה 34.7 מיליון שקל, היום אותו יצואן יקבל 2.5 מיליון שקל פחות. זה לא מעט כסף. קחו יצואניות ענק כמו פיליפס ישראל, שמייצאת בכל שנה ציוד רפואי ב-1.5 מיליארד שקל, והחשבון יוגש בריבית דריבית.

"אני חושב שאנחנו לקראת תקופה לא פשוטה בכלל. אנחנו לא יודעים עדיין מה המשמעות המעשית של ירידת הדולר, אבל ברור שההשפעה של זה חוצה את כל הסקטורים" אומר ליאור בכר, שותף בכיר בחברת ניהול הפיננסים קבוצת גוברמן. "נראה שהרבה חברות הולכות לצמצם בהוצאות וזה כנראה יוביל לגל של פיטורים במשק", הוסיף.

אבל גם ההוצאות של החברות יורדות...

"זה נכון שהחברות רוכשות גם בדולרים, אז ההוצאות שלהן יורדות, אבל בסוף הכול פה מתומחר בשקלים. אחר כך החברות גם מוכרות בדולרים בעולם, אז זה אומר שהן מכניסות פחות. זה גם אומר שחברות שרוצות לגייס יצטרכו לגייס יותר דולרים", המשיך.

יש ירידה בגיוס כסף?

"כרגע אני לא רואה את זה, אבל יכולות להיות לזה השפעות אחרות כמו גיוס עובדים. יכול להיות שעכשיו חברות שמכוונות לשוק האמריקאי יאיצו את המעבר גם לכוח האדם שם, כי יהיה יותר משתלם להעסיק שם".