יום שלי ירידות באירופה על רקע חשש מהאטה בארה"ב

בלונדון ירד הפוטסי ב-0.31%. מניות הפארמצבטיקה נסחרו בניגוד למגמה על רקע ההתחזיות של מרק. מניות הכימיקלים נפלו על רקע חשש שיפגעו מירידה בביקושים בתעשייה העולמית
רם דגן |

באירופה הצטרפו היום הבורסות המקומיות לטרנד העולמי, ורשמו ירידות שערים שהגיעו בעיקר על רקע החששות ההולכים ומתגברים, כי נתוני המאקרו שזורמים מכיוון ארה"ב, כמו גם החשש של המשקיעים בשוק שמעבר לים לגבי הדוחות הכספיים הצפויים להתפרם בתקופה הקרובה, מרמזים על האטה בכלכלה העולמית.

בפרנקפורט ירד היום מדד הפוטסי ב-0.08% ל-4,402 נקודות. בלונדון איבד הדאו-ג'ונס 0.31% לשער של 4,945 נקודות. מדד היורוסטוקס 50 ירד ב-0.17% ל-3,075 נקודות.

בין המניות שבלטו היום לשלילה ניתן היה למצוא את מניותהן של חברות הכימיקלים, אשר עשויות להיות נפגעות ישירות ומיידיות אם ויתברר, כי הכלכלה העולמית אכן נכנסה למוד של האטה. מניותה של BASF ירדו ב-1.9%. אקזו נובל ירדה ב-2.3%.

מניות סקטור הפארמצבטיקה נעו בניגוד למגמת השוק, זאת לאור תחזיות שוריות של ענקית התרופות האמריקנית, מרק. כל המניות הבכירות, לרבות אסטרא-זנקס, גלקסומית'קליין ונוברטיס הוסיפו למעלה מ-1%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.