האטה בקצב הגיוסים של קרנות הנאמנות: סקטור אג"ח חברות וכללי גייס כ-460 מיליון שקל בשבוע שעבר

הקרנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) רשמו השבוע מחזור דל בפעילות אשר הסתכם בגיוסים של כ-10 מיליון שקל בלבד
מערכת Bizportal |

תעשיית קרנות הנאמנות רשמה ירידת מה בקצב הגיוסים בשבוע החולף שהסתכם בכ-600 מיליון שקל. בנטרול הקרנות הכספיות שפדו כ-250 מיליון שקל, גייסה תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות כ-850 מיליון שקל או כ-170 מיליון שקל ליום ? ירידה של כ-33% מקצב הגיוסים של השבוע הקודם לו. מדובר על קצב הגיוסים השבועי החלש ביותר בחודשיים האחרונים. כך עולה מנתונים שרוכזו בבית ההשקעות מיטב.

קרנות אג"ח חברות וכללי ששברו לאחרונה שיאים מידי שבוע, סיכמו את השבוע האחרון בגיוסים צנועים יותר של כ-460 מיליון שקל, או קצב גיוס יומי של כ-90 מיליון שקל ? הנמוך ביותר ב-10 השבועות האחרונים. הירידה בקצב הגיוסים נובעת בין השאר מהמימושים במדדי התל-בונד בשבוע האחרון, לאחר שאלו הגיעו לרמות שיא של כל הזמנים.

האפיק הממשלתי נסחר על רקע ההודעה המפתיעה של נגיד בנק ישראל על העלאת הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 1.0%, דבר שחיזק את הקרנות השקליות שגייסו כ-120 מיליון שקל ומנגד גרם לירידה בקצב הגיוסים בקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד, אשר הסתכמו בכ-180 מיליון שקל בלבד ? הנמוך ביותר בחודשיים האחרונים. ניתן אם כך להבחין במגמה של מעבר כספים מהאפיק הצמוד לאפיק השקלי.

הקרנות הכספיות רושמות שבוע שני ברציפות פדיונות "מתונים" שגם השבוע הסתכמו בכ-250 מיליון שקל. ייתכן, כי רמות השיא השנתיות אליהן הגיעו מדדי המניות, מגבירות את מד הפחד של המשקיעים. בנוסף לכך, ניתן לציין כי העלאת הריבית הופכת את הקרנות הכספיות במעט יותר אטרקטיביות, אך עדיין עם תשואה נמוכה במיוחד.

הקרנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) רשמו השבוע מחזור דל בפעילות אשר הסתכם בגיוסים של כ-10 מיליון שקל בלבד. גם השבוע הגיוסים התרכזו בעיקר בקרנות המתמחות במניות חו"ל בעוד אלו המתמחות במניות ישראל סיימו עם פדיונות של כ-10 מיליון שקל (בגמישות).

מתחילת חודש נובמבר צמחה תעשיית קרנות הנאמנות בכ-4.8 מיליארד שקל, המיוחסת לגיוסים נטו של כ-3.45 מיליארד שקל ולעליית ערך נכסי הקרנות בכ-1.35 מיליארד שקל. בנטרול הפדיונות בקרנות הכספיות, הסתכמה כניסת הכספים לקרנות המסורתיות ב-4.6 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".