הבורסה חתמה במגמה מעורבת: אורכית נחתכה ב-20%
ההבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את שבוע המסחר במגמה מעורבת. ברקע למסחר היום, פקיעה חיובית של אופציות המעו"ף, ששיקפה עליה מתונה של 0.21% ביחס לשער הנעילה מאתמול.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.15% לרמת 860.78 נקודות, מדד ת"א 100 נותר ללא שינוי על רמת 879.92 הנקודות. מנגד, מדד הטל תק 15 ירד ב-0.44% לרמת 418.66 נקודות.
"פקיעת האופציות לחודש אפריל הייתה, בלשון המעטה, משעממת", אמר אמיר שגב, סמנכ"ל מסחר וברוקראז' בגאון בית השקעות. "למעט תנודות חריפות בין השעות 9:07 ל-9:20, עמד רוב הזמן שער הפתיחה סביב שער הבסיס".
מניות במרכז
הסיפור החם של היום הגיע כשעתיים לפני סיום המסחר, יצחק תשובה מקיים מגעים לשם רכישת 35% ממניות קונצרן כור מידי בעלת המניות הגדולה בו - קבוצת קלארידג ומבעלים נוספים של הקונצרן. כור נסחר בבורסה לפי שווי של 960 מיליון דולר. ההערכה היא, כי תשובה ישלם עוד יותר ממה שמצביע עליו מחיר השוק של כור - ויסכים להוציא עבור המניות כ-400 מיליון שקל בסך הכל. מניות כור חתמו בעליה של 5.95%, מניות קבוצת דלק ירדו ב-1.7%.
מניות לאומי ריכזו היום מחזור גדול בהמשך להודעת קרן סרברוס כי הצליחה לגבש קבוצת של ארבעה משקיעים לרכישת השליטה. הקרן תרכוש 10% נוספים מהבנק בעלות של 2.35 מיליארד שקל, וסה"כ 20% ממניות הבנק. מניות הבנק איבדו 0.4% מערכן תוך שהן מרכזות מחזור של – 118 מיליון שקל.
מניות חברות דור-אלון וסונול, וכן מניות בעלי השליטה בסונול, גרנית הכרמל, של האחים בורוביץ', רשמו ירידות שערים היום, זאת לאחר צו בית המשפט העליון שהורה על עיכוב המיזוג בין שתי החברות. מניות דור אלון ירדו ב-1.74%, גרנית השילה 2.5%.
מניות אנטר הולדינגס בבעלות עמית ברגר, קפצו ב-5.5% על רקע הודעת החברה על כוונתה לרכוש 50% מהשליטה ברשת הקמעונאות טיב טעם. העסקה מוערכת בכ-26 מיליון דולר לפי שווי של כ- 40 מיליון דולר. אחזקתו של בעל החברה, קובי טרייביש, צפויה להידלל ל-50%.
מניות חברת הבילינג מאינד עלו ב-6.9%. החברה פרסמה היום הערכות ראשוניות לרבעון הראשון של 2006 בהם היא צופה כי ההכנסות יצמחו ב-68% ויסתכמו ב-5.2 מיליון דולר, או 3 סנט למניה מדוללת. במידה ותעמוד החברה בהערכות הללו, יהיו אלא הכנסות שיא מאז החלה להיסחר בשנת 2000.
מניות חברת רדויז'ן הגיבו בעליה של 3.2% על רקע פירסום הדוחות במהלך המסחר. החברה דיווחה, כי מכירות הרבעון הראשון של 2006 הסתכמו בכ-20.1 מיליון דולר, עליה של 24% בהשוואה להכנסות הרבעון המקביל אשתקד ובהתאם לתחזיות.
עוד בקרב המדווחות - פריגו שהציגה דוחות בגובה התחזיות המוקדמות. ההכנסות הסתכמו בכ-332 מיליון דולר. בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של 220 מיליון בהשוואה להפסד ברבעון המקביל. תחזית החברה לשנת 2006 כולה נותרה ללא שינוי. מניות החברה עלו ב-0.75%.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
