מעריב עברה לרווח של 43 מיליון שקל ב-2004
חברת מעריב סיימה את הרבעון הרביעי של שנת 2004 בהפסד של 23.1 מיליון שקל, לעומת הפסד של 6.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסותיה של מעריב ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו ב-125.2 מיליון שקל, גידול של 24.7% לעומת הכנסותיה ברבעון המקביל בשנת 2003.
בשנת 2004 רשמה החברה רווח נקי של 43 מיליון שקל, לעומת הפסד של 69.6 מיליון שקל בשנת 2003. סך הכנסות החברה בשנת 2004 הסתכמו ב-536.7 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 517 מיליון שקל בשנת 2003, עליה של 3.8%.
חברת מעריב דיווחה על קיטון ברווח הגולמי השנתי שלה אשר הסתכם ב-159.4 מיליון שקל, לעומת רווח גולמי של 167.3 מיליון שקל בשנת 2003. ההפסד התפעולי של החברה גדל בשנת 2004 בשיעור של 51.5% לסך של 25.04 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של 16.5 מיליון שקל אשתקד.
ההון העצמי של החברה ליום ה - 31 בדצמבר 2004 הסתכם ב 404.8 מיליון שקל.
החברה הינה חברת החזקות, הפועלת במספר תחומי עיסוק מרכזיים: תקשורת, מדיה, מו"לות ופנאי. החברה פועלת באמצעות חברות בת, ביניהן: - מעריב הוצאת מודיעין: עוסקת בהוצאה לאור של העיתון "מעריב", רשת מקומונים וכתבי עת (ביניהם כתב העת נשיונל ג'אוגרפיק בעברית) בית דפוס שבו מודפסים עיתוני הקבוצה, הכולל גם דפוס מסחרי וכן בתחום התקשורת האלקטרונית, באמצעות החברות מת"ב וטלעד. - מעריב אינטרנט: לחברה אתר אינטרנט המציג מבזקי חדשות שוטפים, שירותי שיחה (צ'ט), פורומים, מנועי חיפוש וארכיון, לוחות (לוח נדל"ן, כלי רכב, דרושים וכללי).
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
