הממונה על התחרות מיכל הלפרין
צילום: דוברות הכנסת יצחק הררי

רשות התחרות ממליצה על יבוא חופשי - ככה תהיה הוזלה של המוצרים

לפי ההמלצה, היבוא יתאפשר על סמך הצהרת היבואנים שהמוצרים עומדים בתקנים הישראליים. כמו כן, יהיה צורך להקים מערך אכיפה תומך. ברשות טוענים שזה יוביל להוזלת סל המוצרים לצרכנים ויגביר את התחרותיות. האם באמת יהיה שינוי?
ארז ליבנה | (6)

רשות התחרות ממליצה להקל על תנאי היבוא שמוחלים על יבואנים, על מנת להגדיל את הכדאיות הכלכלית ליבוא, להוזיל עלויות ליבואנים ולפתוח את השוק לתחרות. לפי ההמלצה שפורסמה היום, ברשות התחרות רוצים לאפשר ליבואנים לייבא מוצרים על בסיס הצהרה לפיה המוצרים המיובאים עומדים בתקינה הישראלית.

 

בהינתן וזה יהיה כך, ההצהרה תהיה בעל משמעות חוקית-פלילית, כאשר ברשות מעוניינים להקים מערך אכיפה שיוודא שסוחרים אינם עוברים על החוק. לטענת הרשות ה"הקלה באופן אכיפת התקנים הרשמיים תוביל להוזלת מחירי המוצרים לצרכן, הגברת התחרות והעלאת מגוון המוצרים המיובאים לארץ".

משטר אכיפת התקנים הוא מתיש ונוקשה במקרה הקל. יש לכך סיבה כמובן, אבל לא תמיד היא רלוונטית. זה נועד לוודא שמוצרים שנכנסים לארץ אכן עומדים בתקנים הרשמיים החלים עליהם ובכך מסייע בשמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, הגנה על איכות הסביבה, הספקת מידע לצרכן ועוד. אבל דין חלב מקולקל, אינו דין של טלוויזיות באיכות ירודה.

 

כיום, כל מוצר מיובא עובר את מכון התקנים הישראלי (מת"י). כל דגם וכל מוצר חייב בתקינה חדשה. כלומר אם ייבאת שני מוצרי גינה מאותו המפעל, תצטרך תקינה נפרדת לכל אחד מהם – גם אם המפעל עומד בתקינה אירופאית.

 

השפעת המהלך על התחרות והמחירים

רשות התחרות בדקה את השפעת משטר אכיפת התקנים על היכולת של יבואנים לייבא מוצרים לארץ בקלות, בנוחות ובזול – שכללה שיחות עם יבואנים רבים ועם גורמים רלוונטיים אחרים כמו גם איסוף נתונים כמותיים ממכון התקנים.

 

לפי הרשות "משטר אכיפת התקנים בישראל משית על היבואנים עלויות משמעותיות הנחלקות לשני סוגים. האחד, עלויות ישירות שמשלם היבואן למעבדת הבדיקה עבור בדיקות הדגם, בדיקות המשלוח ובדיקות נוספות שנדרשות לעיתים. עלויות אלו מוערכות בכ-150 מיליון שקל בשנה.

 

"השני, עלויות עקיפות הנובעות ממשטר הבדיקות הקיים ובהן תשלומים שמשלם היבואן על אחסון המוצרים ממועד הגעתם לארץ ועד קבלת אישור המשלוח; עלויות שנובעות מהצורך של היבואן להחזיק מלאי גדול על מנת לצמצם את השפעת התמשכות הליכי הבדיקות; והימנעות מהזדמנויות עסקיות עקב חוסר וודאות בדבר מועד תחילת שיווק המוצר הנובע מזמני הבדיקה המשתנים", המשיכו ברשות והסיפו כי "עלויות אלו מתגלגלות בסופו של דבר לצרכן ומעלות את מחירי המוצרים בישראל".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

ברשות אומרים כי זה יחסוך גם בעלויות אחסון רבות אבל גם יקל על יבואנים גדולים להביא יותר מוצרים, לאחר שאלה לא יצטרכו לעבור על כל מוצר ומוצר. בנוסף זה יסיר חסמי כניסה והתרחבות עבור יבואנים קטנים פוגעים בצרכן הישראלי פעמיים: ראשית, הצרכן הישראלי אינו נהנה ממגוון מלא של המוצרים. שנית, הצרכן הישראלי לא זוכה ליהנות מתחרות המחירים שיכלה להתפתח אם יבואנים נוספים היו נכנסים לתחום.

 

לכן ברשות התחרות ממליצים "לשנות את אופן אכיפת התקנים הרשמיים מאכיפה מקדימה לאכיפה בדיעבד באמצעות מתן אפשרות ליבואנים לייבא מוצרים על סמך הצהרת יבואן שהמוצרים עומדים בתקן. שינוי זה יקל במידה משמעותית על יבוא מוצרים לישראל וצפוי להוזיל את מחירם של המוצרים המיובאים ולהרחיב את המגוון שלהם".

 

יחד עם זאת, במקביל לצמצום דרישות הרגולציה יש לחזק את מערך האכיפה וכוח ההרתעה של הממונה על התקינה. יצירת מערך אכיפה אפקטיבי שיוכל לפעול במהירות ובחומרה כנגד מי שישווק מוצרים שאינם עומדים בדרישות התקן יבטיח הקלה על הנטל הרגולטורי מחד והמשך שמירה על האינטרס הציבורי בבטיחות ובריאות הציבור מאידך.

 

יוזמה יפה – נראה מה יצא

היוזמה הזו של רשות התחרות היא מבורכת. סוף-סוף אחרי שליטה בלעדית של יבואנים על מערך הייבוא לישראל, יש סיבה לאופטימיות. אבל אל תתרגשו עדיין. פרט למה שבאמת הכרחי, כמו מזון או תרופות, היבוא, כרגע, בתחתית סדר העדיפויות.

 

בכל מקרה, מי שיצטרך לאשר כזה מהלך, להקים מערך אכיפה ולסגור את כל הקצוות, אלה הפוליטיקאים. עד היום, היבואנים הגדולים הצליחו לחסום בוועדות הכנסת את התחרות ובכך תרמו אפקטיבית למחירים הגבוהים שמשלם הצרכן הישראלי ביחס למוצרים מקבילים בכלכלות אחרות.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גלעד 13/07/2020 07:53
    הגב לתגובה זו
    בזמן שמדינות אחרות חוסמות את היבוא, חלם!
  • רז 13/07/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
    כלכלה פרימיטיבית. זה מה שמכניס הרבה כסף לאוצר.
  • 3.
    רון 12/07/2020 23:44
    הגב לתגובה זו
    יפה שהרשות התקדמה בחומר הלימוד ...
  • 2.
    d 12/07/2020 23:06
    הגב לתגובה זו
    התקנים בעולם מספקים בטחון מלא. בארץ זה משכורת לבטלנים.
  • 1.
    חחח 12/07/2020 22:52
    הגב לתגובה זו
    לעולם מכון התקנים והיבואנים הגדולים לא יסכימו. מה שהיה הוא שיהיה המחירים בישראל פי 2 עד 8 מצחיקים בחול
  • רז 13/07/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
    .
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"