דו"חות הבנקים - הסיכומים: חתמו את 2009 עם רווח של 5.35 מיליארד ש'
חמשת הבנקים הגדולים במשק השלימו היום את פרסום התוצאות הכספיות השנתיות לשנת 2009. מניתוח התוצאות הכספיות של הבנקים עולה כי הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים בשנת 2009 הסתכם ב-5.35 מיליארד שקל, זאת לעומת רווח זעום של 205 מיליון שקל שרשמו הבנקים בשנת 2008. הרווח המצרפי של חמשת הבנקים ברבעון הרביעי עמד על 1.43 מיליארד שקל.
חמשת הבנקים הגדולים הם: לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי. בשנה החולפת שני הבנקים שרשמו את השיפור החד ברווח הנקי מבחינה אבסולוטית הם בנק הפועלים ולאומי. בנק הפועלים עבר מהפסד של 895 מיליון שקל בשנת 2008 לרווח של 1,316 מיליון שקל בשנת 2009, שיפור כולל של 2.2 מיליארד שקל.
בנק הלאומי שסיכם את 2008 עם רווח נקי זעום של 92 מיליון שקל, היה הבנק שרשם את הרווח הגדול ביותר במערכת הבנקאית בהיקף של 2,014 מיליארד שקל, שיפור אבסולוטי של 1.9 מיליארד שקל.
בקרב חמשת הבנקים, רק בנק המזרחי טפחות רשם בשנת 2009 ירידה בשיעור הרווח. את השנה החולפת חתם הבנק עם עם רווח של 530 מיליון שקל לעומת 602 מיליון שקל בשנת 2008. עם זאת, נציין כי בנק מזרחי טפחות היה הבנק שהציג את התוצאות הכספיות הטובות ביותר בשנת 2008 בקרב חמשת הבנקים הגדולים.
"תוצאות הבנקים ב-2010 יהיו בסדר, אך לא יותר מזה"
בשיחה עם Bizportal סיכם אנליסט הבנקים אלון גלזר את דו"חות הבנקים: "אם מסתכלים על תוצאות הבנקים בהשוואה לחששות שהיו בתחילת 2009, אז התוצאות הן בהחלט טובות ומשביעות רצון".
גלזר הוסיף: "עם זאת, בראייה של ניתוח המספרים, התוצאות שמציגים הבנקים סבירות בהחלט. הרווחים של שוק ההון תרמו באופן דרמטי לתוצאות וללא העליות בשווקים, הבנקים היו מציגים תוצאות הרבה פחות טובות".
בין הסיבות לרווחים הגבוהים של הבנקים, מסביר גלזר פגעו בתוצאות ההשפעות של המיתון שגרמו לכך שלא הייתה צמיחה באשראי והפרשות גבוהות לחובות מסופקים הנובעים מהמיתון. מנגד, אומר גלזר, הריבית הנמוכה במשק השפיעה לחיוב על רווחי המימון של הבנקים.
לקראת השנה הקרובה מעריך גלזר שהבנקים יתקשו להשיג תשואה מרשימה על ההון והבנקים יציגו תשואה שתנוע סביב 10%. "ככל הנראה לא נראה רווחים גבוהים מניירות ערך בשנה הקרובה, וגם הריבית הנמוכה תמשיך להשפיע. אני מעריך שהתוצאות של הבנקים יהיו בסדר, אבל לא יותר מזה".
לגבי רמת המחירים של מניות הבנקים אומר גלזר: "בסה"כ המחירים של הבנקים די משקפים את השווי של הבנקים. הבנקים יתקשו לשחזר בשנה הקרובה את התוצאות הגבוהות של טרום המשבר ובראייה הזאת אנחנו עוד עלולים לראות השפעות של המשבר בתוצאות הבנקים".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
