מניות היתר הבולטות: מלרג טסה 11.5% מישורים זינקה 8.5%
מדד המעו"ף חתם את יום המסחר בעליה של 2.66% ומדד ת"א 100 סגר בעליה חיובית של2.24%. מדדי היתר הגיבו אף הם לסגירת המסחר בוול סטריט בעליות שערים חדות כאשר מדד היתר 50 רשם עליה של 2.67% ומדד היתר 120 הוסיף 2.89% לערכו. מניות היתר הבולטות רשמו יום מעניין במיוחד, רכישת גרעיני שליטה, הצלחות בניסוי לטיפול בסכיזופרניה וזרים שעוזרים ל'הפרטת הקיבוצים'.
מניית מלרג, העוסקת בתחום ההנדסה והקבלנות, טיפסה היום ב-11.52% תוך מחזור מסחר רגיל. החברה נסחרת על רקע השלמת הצעת הרכש שניתנה ב-9 לנובמבר 2007 על ידי מיכאל הירשברג, מבעלי מלרג, לשותפו יוסף מלמד. על פי ידיעה שנתפרסמה היום על ידי הבורסה, החליט מלמד על קבלת ההצעה בדבר מכירת כל אחזקותיו בחברה בהיקף של 37.4%.
בהמשך לידיעה נמסר עוד כי מיכאל הירשברג מנהל משא ומתן עם קבוצת רוכשים, שאינם נמנים עם בעלי החברה, בדבר מכירה של 25% מגרעין השליטה במלרג.
מניית ביוליין, העוסקת בפיתוח תרופות למגוון מחלות, עלתה ב-7.31% תוך מחזור מסחר חריג לנייר. הרקע לעליות היא הכרזת החברה היום (א) על תוצאות חיוביות של שלב 2a של הניסויים הקליניים עבור BL-1020, תרופה חדשנית לטיפול בסכיזופרניה. תוצאות הניסוי העידו על יעילותה של BL-1020 ברמת מובהקות סטטיסטית, ללא תופעות לוואי משמעותיות. לא נצפו שינויים משמעותיים במשקל הנבדקים או בתופעות מוטוריות, תופעות לוואי נפוצות מאד בתרופות קיימות אחרות לטיפול במחלה. על פי ביוליין השוק האמריקני לתרופות לסכיזופרניה צפוי להגיע ל-10 מיליארד דולר בשנת 2012.
מניות פלסטרו, העוסקת בפיתוח מערכות צנרת ואביזרים פלסטיים לתחומי ההשקיה המוחזקת על ידי קיבוץ גבת, זינקה היום ב-15.5% תוך מחזור מסחר גדול מהרגיל. זאת על רקע הארכת הסכם לרכישת מניות החברה על ידי חברת ג'ן דיר האמריקאנית בתאריך ה-7 לפברואר 2008 מה-1 לפברואר.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
