ניו יורק במנוחה לאחר שבוע סוער: דלתא 3 מטפסת %6

כתגובה מאוחרת לדוחות אשר פירסמה אמש, הנאסד"ק נסחר סביב האפס לאחר טיפוס של 100 נקודות בשבוע וחצי, היום פורסמו נתונים מעורבים בנוגע לשוק העבודה האמריקני, אם-סיסטמס מטפסת 1%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים לפי שעה במגמה מעורבת וללא שינוי משמעותי, זאת לאחר שאיבדו העליות המוקדמות מפתיחת המסחר. הבורסות בארה"ב מתקשות לתפוס גובה עקב פירסומם של נתונים מעורבים בנוגע לשוק העבודה - דו"ח המשרות החדשות של חודש אוקטובר רשם עליה של כחצי מן הצפוי בלבד, אך בצידו החיובי של המתרס, רמת האבטלה ירדה ב-0.1% לשיעור של 5%, ירידה ראשונה מזה מספר חודשים.

מדד הנאסד"ק נסחר לפי שעה בעליה קלה של 0.06% לרמה של 2,161 נקודות, מדד הדאו ג'ונס משיל 0.18% לרמת 10,503 הנקודות.

בזירת הנפט, החוזים העתידיים על מחירי הזהב השחור נסחרים בשעה זו בבורסת הסחורות בניו יורק בירידות שערים של כ-1.5% לרמה של 60.9 דולר לחבית, זאת לאחר הקפיצה המהירה שעברו אמש בשיעור של 3.3%.

נתוני מאקרו

משרד העבודה האמריקני פירסם היום נתון מאקרו חודשי חשוב במיוחד, מספר המשרות החדשות אשר נוספו בחודש אוקטובר. התחזיות בשווקים היו לתוספת של כ-110,000 בעלי משרות בחודש אוקטובר, אך בפועל נוספו רק 56,000. לרוב, הנתון משפיע לשלילה על השווקים כשהינו רחוק מן הצפוי בפועל, זאת כשמספר גדול מדי של משרות חדשות עלול לגרור פחד מפני העלאות ריבית נוספות, ולעומת זאת נתון הרבה מתחת לציפיות מעורר לרוב חששות בנוגע לחוזקה של הכלכלה האמריקנית.

ובצידו החיובי של המתרס, עוד נובע מהדו"ח של משרד העבודה האמריקני - שיעור האבטלה ירד לרמה של 5%, זאת לעומת צפי שיישאר על קנו ברמה של 5.1%. נתון חיובי זה עלול לנטרל מעט מן ההשפעה של העליה הנמוכה מן הצפוי בשיעור המשרות החדשות.

אמריקניות במרכז

אפל (AAPL) יצרנית ה-iPOD, הלא הוא נגן ה-MP3 המפורסם, משילה 1.5% לרמה של 60.9 דולר, זאת לאור הפחתת המלצה מבית ההשקעות Prudential, אשר הוריד את המלצתו למניות החברה מ"תשואת יתר" ל-"נייטרלי", מדובר בהורדה בשתי רמות כלפיי מטה, אשר לטענת בית ההשקעות באה לאור העליה המרשימה במניותיה של אפל בשנה האחרונה, אשר כיום לדעתם של האנליסטים בבית ההשקעות כבר משקפות חלק ניכר משוויה. עם זאת, העלו ב-Prudential את מחיר היעד שלהם מרמה של 55 דולר (אשר אפל כבר עברה) לרמה של 67 דולר.

מניות רשת בתי המרקחת האמריקנית - CVS (סימול: CVS), מוסיפות 0.8% לרמה של 26.65 דולר, זאת על רקע תוצאות מצויינות לרבעון השלישי אשר פרסמה אמש. החברה דיווחה על קפיצה של 13.4% בהכנסות לרמה של 9 מיליארד דולר. בשורת הרווח הנקי רשמה החברה זינוק של 37%, רווחיה הסתכמו בכ-252.7 מיליון דולר או 30 סנט למניה, לעומת 184 מיליון דולר או 22 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.

יצרנית מוצרי הנסיעות הגדולה אקספדיה (סימול: EXPE) מזנקת היום בשיעור של 9.8% לרמה של 22.7 דולר. ברקע לעליה, החברה דיווחה על תוצאותיה הרבעוניים בהם הציגה רווח של 82 מיליון דולר, זאת לעומת 58.1 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. המכירות ברבעון עמדו על 584.7 מיליון דולר, הרבה מעל תחזיות האנליסטים למכירות בגובה 503.8 מיליון דולר בלבד והמשקיעים המרוצים שלחו אותה לעליות שערים.

ישראליות בוול סטריט

מניות חברת מרקיורי (שסימולה: MERQE) נסחרות בעליה של %1.6 לרמה של 27.44 דולר, המניות ממשיכות לתקן מעלה לאחר שאמש הוסיפו 4% לערכם. נזכיר כי שלשום עיבדה החברה כרבע משוויה לאחר שהגיעה ועדה מיוחדת שהקים ה-SEC (רשות ניירות הערך בארצות הברית) למסקנות, ושלושת בכירי החברה ובהם אמנון לנדן - המנכ"ל, נאלצו להתפטר.

מניות פארמוס (PARS), אשר נסחרות כיום, כמעט שנה לאחר הקריסה הגדולה עקב כישלון תרופת הדקסנבינול, בשווי של כ-8 פחות ממחירם לפני הקריסה, נסחרות לפי שעה בעליה של 0.4% לרמה של 2.2 דולר, זאת לאחר שאמש טיפסו בשיעור של 9.5%. ברקע לעליה, החברה פירסמה אמש את דוחותיה הרבעוניים. ברבעון השלישי של 2005 רשמה פארמוס הפסד של 3.3 מיליון דולר, זאת לעומת הפסד של 5.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.קופת המזומנים וההשקעות הנזילות עמדה בסוף הרבעון על 48.2 מיליון דולר.

מספר שעות לאחר פרסום הדוחות יצא בית ההשקעות Dutton Associates בהמלצת "קניה", אשר הוגדרה כ"ספקולטיבית", למניותיה של פארמוס. את ההמלצה ליוו בבית ההשקעות במחיר יעד של 3.75 דולר, גבוה בכ-70% ממחיר סגירת המניות בוול סטריט.

מניות חברת הטלקום הישראלית אי.סי.איי (ECIL), נסחרות בעליה של 2.2% לרמה של 7.87 דולר, זאת בהמשך למגמה החיובית אמש כאשר הוסיפו 1.8% לאחר שהחברה דווחה על תוצאותיה הרבעוניים, בהם הציגה רווח של 6.2 מיליון דולר גידול של 3.3% ביחס לעת המקבילה. מדובר ברווח בשיעור של 5 סנט למניה בשתי התקופות. עם זאת, הכנסות החברה הצליחו לרשום זינוק חד של 26% ל-162 מיליון דולר מול 128 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.