גידול של 22% בהכנסות פלסטרו ברבעון השני של 2005

הסתכמו ב-94.1 מיליון שקל, לעומת ההכנסות של 77.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם ב-3 מיליון שקל, לעומת רווח של 2.4 מיליון שקל ברבעון המקביל
דרור איטח |

חברת פלסטרו פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה בשנת 2005. הכנסות פלסטרו ברבעון השני 2005 הסתכמו ב-94.1 מיליון שקל, גידול של כ-22% לעומת ההכנסות של 77.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה של השנה הסתכמו הכנסות החברה ב-174 מיליון שקל, בהשוואה ל-145.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-19.3%.

בחברה מסבירים כי הגידול במכירות מנבע מכמה סיבות: הקמת חברה בת באוסטרליה בחודש אפריל 2004, רכישת חברה בת בברזיל בחודש אוקטובר 2004, כניסה לשווקים חדשים, ייצור מוצרים חדשים, והגדלת כושר הייצור של הקבוצה.

החברה ביצעה גיוס הון באמצעות הנפקת אג"ח. כספי ההנפקה בסך כ-53 מיליון שקל נטו, הועברו לחברה ברבעון הראשון של שנת 2005 ובאים לידי ביטוי בדוחות המחצית הראשונה.

בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי של החברה ברבעון השני ב-3 מיליון שקל, לעומת רווח של 2.4 מיליון שקל ברבעון השני 2004, גידול של 25%. במחצית הראשונה של שנת 2005 הסתכם הרווח הנקי ב-4 מיליון שקל (2.3% ממחזור המכירות), בהשוואה לרווח נקי של 5.5 מיליון שקל (3.8% ממחזור המכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון השני של השנה הסתכם ב-33.7 מיליון שקל (שיעור רווח גולמי של 34%), לעומת רווח גולמי של 25.4 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2004, (שיעור רווח גולמי של 35.8%), גידול של כ-32.4%. הרווח הגולמי במחצית הראשונה של החברה הסתכם לסך של כ-62.7 מיליון שקל (שיעור רווח של כ – 36%), לעומת כ-51.6 מיליון שקל (שיעור רווח של כ-34.8%), גידול של כ-21.5%.

הרווח התפעולי של החברה הסתכם ברבעון השני ב-8.1 מיליון שקל, לעומת כ-4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-80%. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי לסך של 12.7 מיליון שקל, לעומת כ-11.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2004, גידול של כ-8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.