הפצצה שהטיל בג"צ כאשר הודיע על ביטול מתווה הגז ככל הנראה תופסת את המשקיעים בבורסה בת"א לא מוכנים, לפחות לא לתרחיש שייתקבל - ביטול מוחלט של מתווה הגז. ונראה כי המניות הקשורות ל'לוויתן' צפויות לחטוף מחר עם פתיחת המסחר.

נעם פינקו מפסגות: "בהחלט תהיה מחר ירידה חדה במניות. בעיני ההחלטה היתה מפתיעה. לאור העובדה שלממשלה כרגע אין רוב בכנסת להעביר את סעיף היציבות, לא ברור מה יעלה בגורל המתווה. אז לאן הולכים עכשיו? חזרה לשולחן המו"מ. המו"מ עם חברות הגז לקח חודשים רבים והיה לא קל ל-2 הצדדים. המדינה תצטרך לנסות להגיע להסכמות אחרות מול השותפות ובמישור מקביל תנסה לראות אם היא יכולה להשיג תמיכה בכנסת בכל זאת (נזכיר כי אביגדור ליברמן למשל אמר שהוא תומך בכל ליבו במתווה הגז, בעבר גם היו ניסיונות לרתום חברי כנסת ערבים)".

עוד אומר פינקו, כי "מאז שהמתווה אושר ע"י הממשלה והכנסת, פעלו שותפות לווייתן במטרה לפתח את המאגר עבדו על התכנון, על החוזים ועל המימון. ההנחה שלנו הייתה שבשלב ראשון ייחתם חוזה עם הירדנים ועוד כמה גופים ישראלים וייתכן שבשלב מאוחר יותר עם המצרים. נכון לעכשיו לא ברור האם השותפות כרגע ימשיכו עם ההליכים. במידה ולא, צפוי לנו עיכוב נוסף בפיתוח מאגר לווייתן (שהיה אמור להיות מפותח בשנת 2020), מה שכמובן פוגע בערך הנוכחי של המאגר כיום בשיעור של כ-12%-13% בשנה".

ועוד אומר פינקו, כי מניות הגז צפויות לרדת מחר בשיעור חד, בעיקר מניית רציו החשופה כמעט ורק ללווייתן. הפגיעה במניית ישראמקו אמורה להיות פחותה (אם בכלל), שכן עיכוב ביישום המתווה רק מנציח עוד יותר את המונופול של תמר (והשוק גם ככה לא תמחר בצורה ממשית את נושא ייצוא הגז ממצריים לתמר, מה שהיה בהחלט יכול להציף ערך). מניית קבוצת דלק צפויה לרדת בשיעור בינוני. כרגע, עד להתבהרות העניינים אנחנו לא יכולים לספק המלצה לסקטור (מעבר לירידות של מחר) שכן קיימת חוסר וודאות לגבי מאגר לווייתן. אנו כן מניחים כי בסופו של דבר תהיה התקדמות רגולטורית שתאפשר את הקמת המאגר, ובעתיד השווי שלו יצוף, אך אנו לא יודעים מתי העתיד הזה יבוא ובאיזו צורה בדיוק ולמעשה אנחנו חוזרים לאי הוודאות הרגולטורית שאפיינה את הסקטור לפני שנה".

• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
• שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לירן לובלין מ-IBI: "מאחר לממשלה אין רוב על מנת להעביר את הסעיף בחקיקה ראשית (2 ח"כים מנועים מלהצביע) להערכתנו הקלף הבא של הממשלה יהיה נסיון להעביר חקיקה נרחבת יותר בנושא "יציבות לעניין משאבים לאומיים" (שיכלול בין היתר את הגז הטבעי) ובכך לעקוף למעשה את הבעייתיות של חברי הכנסת המנועים מלהצביע ספציפית על נושא הגז. הליך כזה עשוי לקחת זמן ויכלול דיונים בוועדות השונות אנו סבורים שייקח לא פחות משישה חודשים".

עוד אומר לובלין, כי "ה-FID (החלטת השקעה סופית) שהיה צפוי להיסגר בסוף 2016 כבר לא רלוונטי. היעד הבא אמצע 2017 ומכאן נגזר מועד סיום פיתוח לא לפני אמצע 2020 (אם ורק אם הכל יעבור חלק). מה עושים? השווי של לוויתן כפי שהוא נגזר כיום מרציו עומד על 3.5 מיליארד דולר אנו מערכים כי משוואת הסיכון סיכוי השתנתה לרעת שותפויות לוויתן ועל אף זאת הרבה מהרע כבר מתומחר, ועם זאת ההחלטה תכניס את הסקטור לסחרור עמוק. אנו מעריכים כי השותפויות החשופות למאגר תמר ייהנו מסוג של שקט בתוך הבלאגן ובאשר ללווייתן התנודתיות תהיה שם המשחק גם בהמשך השנה".

יהונתן שוחט מלידר שוקי הון: "כמובן שמדובר בבשורה רעה לשותפויות הגז, שבמקרה הטוב עשויה להוביל לעיכוב נוסף בפיתוח לוויתן ובמקרה הגרוע אף להוביל לביטול המתווה שיגרום לאי פיתוח המאגר בעתיד הנראה לעין. "רבע הכוס המלאה" שותפויות הגז יכולות למצוא נחמה בדחייה של שנה שאפשר בג"ץ. הדחייה, נועדה על מנת לאפשר למדינה ולשותפויות לפתור את סוגיית פסקת היציבות (ש"אינה יכולה לעמוד" על פי 3 מתוך 4 שופטי בג"ץ) בפרק זמן של שנה. במידה וסוגיית פסקת היציבות תיפתר, שאר חלקי המתווה מאושרים על ידי בג"ץ, כולל סעיף 52 לחוק ההגבלים.

• קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
• מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

"האם פתרון שכזה אפשרי? הפתרון יכול להיות באמצעות חקיקה, כפי שהציע בג"ץ בסבב הדיונים שנערכו בנוגע למתווה בחודש שעבר. פתרון זה נראה בלתי סביר בשלב זה, לאור יחסי הכוחות בין הקואליציה לאופוזיציה והשרים שמנועים מלהצביע בסוגיות הקשורות לשותפויות הגז. אפשרות נוספת היא שינוי ו/או השמטה של פסקת היציבות מהמתווה. בשלב זה אנו מעריכים כי חזרה לשולחן המשא ומתן בין השותפויות לבין המדינה, בנוגע לפסקת היציבות, היא אופציה ריאלית יותר, שכן על פניו, האינטרס של המדינה ושל שותפויות הגז הוא לאפשר את הרחבת תמר (כולל ייצוא) ופיתוח מהיר של לוויתן. להערכתנו, שינוי כזה או אחר בפסקת היציבות יתאפשר תוך מתן פיצוי כזה או אחר לשותפויות בגין שינויים עתידיים שיהיו במתווה כתוצאה מהשמטת פסקת היציבות."

"בשורה התחתונה, בשורה רעה לשותפויות, אולם להערכתנו ולאור רגישות הנושא, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה".