פסגות אופק מאמינים בליסינג: תשואת יתר לדן רכב

האנליסט שחר ברנר מציין כי הדיסקאונט בו נסחרות מניות החברה לעומת השווי הנכסי מגלם לה מכפיל רווח ל-2005 בגובה אטרקטיבי של 6.7
חזי שטרנליכט |

האנליסט שחר ברנר מבית ההשקעות פסגות אופק, מפרסם היום המלצה אופטימית למניות דן רכב. הוא מעניק להן המלצה של "תשואת יתר" במחיר 32 שקל. הוא מציין כי קיום הסביבה העסקית התומכת, השפיע לחיוב על החלטתו.

גם הדיסקאונט הניכר בו נסחרת המניה לעומת השווי הנכסי של החברה הבא לידי ביטוי גם במכפיל הרווח לשנת 2005 העומד על כ-6.7. הוא מוסיף כי מחד יש סיון נמוך בפעילות עקב קיום תזרים יציב מתפעול שנמצא גם במגמת גידול, ומאידך עקב קיומו נכס של סחיר בר מימוש.

ברנר גם מדבר בזכות הרווח שרשמה החברה ממימוש רכבים בכ-6.8 מיליון שקל מול מימוש של 11.8 מיליון שקל בעת המקבילה. הסיבה לקיטון ברווח נובעת משינוי באומדן הפחת

שבוצע בשנת 2003 והמשיך להשפיע על הרווח הנגזר מצי הרכב גם בשנת 2004.

ברנר הוסיף כי כיום השפעה זו כבר מוצתה ועל כן ברמה החשבונאית נרשמה ירידה ברווח המדווח . במקביל , נפגעה החברה מהעלייה בגניבות הרכב שממשיכה להיות בעיה קשה לכל חברות הליסינג מכיוון שצי הרכב שלהן אינו מבוטח ולרוב מאופיין באביזרי מיגון מינימליים.

להערכת פסגות אופק, תחום הליסינג צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הבאות בזכות עלייה במעבר ארגונים (כגון צה"ל והשירות הציבורי) לשימוש בליסינג תפעולי על פני רכישה ותחזוקה עצמאית והן בשל צפי כי השימוש בליסינג יתרחב גם ללקוחות פרטיים.

הדבר יפתח שוק יעד חדש לחברה כאשר בשני המקרים לחברות גדולות, בעלות מערך שיווק ושירות טכני ברמה ארצית) ולמותגים חזקים ( מה שמעניק בטחון לגבי איכות השירות לאורך כלתקופת ההתקשרות - יהיה יתרון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

ה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוךה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוך

"רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?

רן קידר |
נושאים בכתבה חינוך AI

לפני כשלושה שבועות נפתחה שנת הלימודים בישראל, ולקראת האירוע המרגש, פירסם משרד החינוך תמונה שמברכת את עלייתם של שישה אחים לכיתה א'. הפרסום היה בבדיחות הדעת, תוך שימוש בתמונה שנוצרה על ידי AI והוא התקבל בביקורת רבה והמחיש ניתוק בין הבעיות הרבות שמערכת החינוך סובלת מהן ובין הנסיון ליצירת תדמית משעשעת. 

בישראל יש משבר כח אדם רציני במערכת החינוך, אבל זהו עניין מקומי. ניתן גם לומר שניהול תקציבי העתק של משרד החינוך אינו מיטבי. אפשר גם לבקר את תכנית הלימודים אבל כל אלה הן בעיות מקומיות ואם יש בעיה אחת שבפניה ניצבות כל מערכות החינוך בעולם היא ההתמודדות עם הבינה המלאכותית. זה מתחיל בסמכות המורית, שהרי אין מורה בעל ידע נרחב כמו המודלים השונים, וממשיך דרך המטלות ושיעורי הבית, שאותם המודלים יודעים לעשות תוך שניות וכך אלמנט נוסף של הלמידה מתערער, וזה ממשיך אל כישורי החשיבה הביקורתית של התלמידים, היות והדיונים הולכים ומתבססים על טיעוני AI "מנצחים", אך נטולי מעוף ומבוססים על העתק הדבק. 

האתיקה של הפרומפט

דמיינו שיעורי בית בספרות, ונסו לחשבו כמה תלמידים באמת יישבו לקרוא פרקים שלמים ולנסח פרשנויות וכמה יבקשו מה-AI פרשנות מוכנה שאפשר להגיש למורה כמו שהיא? ואם ישנם תלמידים שממש רוצים להשקיע, הם תמיד יוכלו לכתוב פרומפט כמו "הצג לי פרשנות לא שגרתית של 'החטא ועונשו'". אז נכון שהעתקות היו קיימות מאז ומעולם, אבל הזמינות והקלות הבלתי נסבלת של כתיבת תוכן "מקורי" היא זו שמשנה את חוקי המשחק. זו כבר אינה שאלה של מוסר, אלא של כישורים. 

מה שהחל כעזרי למידה הפך במהירות לכביש עוקף שקדנות. לדוגמה, תלמידים מעתיקים פרקים שלמים משיעורי ספרות לתוך צ'אטבוטים ומקבלים פרשנויות מוכנות המוגשות למורה כעבודת מחשבה מקורית. בשיעורי מתמטיקה, צילום קצר של תרגיל בית מספיק כדי לקבל פתרון מלא עם גרפים והסברים. 

משרד החינוך ניסה בשנים האחרונות להוביל מהלך לאומי לשילוב AI בכיתות, אך מערכת Q, שעלות פיתוחה ותכניה הגיעה לכ-4 מיליון שקל, נזנחה לאחר שהתעוררו טענות מצד מוסדות חינוך, במיוחד במגזר הדתי, לגבי התאמתה. מערכת "בינה", שפותחה בעלות של יותר מ-700 אלף שקל, פעלה בקושי חודשיים עד שהושבתה בעקבות תקלות, תגובות שגויות וניסוחים בעייתיים - והשיבה את נשמתה לבורא, ותוך זמן קצר נקראו המוסדות לעבור לכלים חיצוניים כמו ג'מיני ו-ChatGPT.