מדד המעו"ף מצוי בעיצומו של תיקון
תזכורת. בסקירות האחרונות שילבתי לא רק את מרכיב המחיר. כלומר את הציר המודד את רמתו של השוק אלא גם את ציר הזמן. הערכתי שהאזור שנע סביב ה-21 למארס עשוי לחולל הפתעות. גודל ההפתעה או השינוי יהיה תמיד בחזקת תעלומה. קשה לאמוד דברים טרם התרחשותם. בשבוע האחרון החלו להצטבר איתותי חולשה שהפכו את השוק לפגיע יותר ורגיש יותר. את התוצאות ראינו בשבוע האחרון כאשר מדד המעו"ף החל לאבד גובה. ולא שירידה זו היא הרת גורל, אלא שהמשקיע הממוצע מודד את אופי הירידה לפי ההרגלים שלו.
אם עד לפני כשבוע הורגלנו לירידות בנות מספר ימים בודדים ואחוזים זעומים, הרי שהשבוע האחרון היה בבחינת קריסה קולוסאלית. לפחות אלו התחושות מהתגובות שקיבלתי.
אלא שמדד המעו"ף לא אמר את המילה האחרונה והפסגה שנרשמה לפני שבועות מספר ברמת 664 הנקודות אינה הפסגה האחרונה. השאלה היא לגבי עומק התיקון הנוכחי. לפי הדינמיקה, דומה שהיא תימשך לתוך השבועות הקרובים.
הנחת עבודה. הגם שהנחת העבודה ארוכת הטווח ממשיכה לתמוך בשוק עולה ועל רקע זה צפויה רמת 664 הנקודות להישבר כלפי מעלה בשלב כלשהו, הרי שבטווח הקצר השוק פגיע ועלול לסבול מתנודתיות ומירידות שערים. זו היתה הנחת העבודה האחרונה והיא תופסת גם לשבוע הקרוב וכנראה גם לשבועות הקרובים.
עומק התיקון. כאשר אני מנסה להעריך את עומק התיקון או את הירידה הפוטנציאלית, אני עושה זאת מתוך ידיעה שאין לי את היכולת לדעת כבר כעת האם מדד המעו"ף אכן יגיע לשם. ולא רק לי, אלא שלאף אחד אחר. הערכות אלו מסייעות לנו לגבש דיעה ולהחליט על דרך הפעולה הרצויה.
כדי לאבחן ולהעריך את עומק התיקון הצפוי, יש להניח מספר הנחות בסיסיות:
ראשית, המגמה הראשית היא מגמת עלייה ותישאר כזאת. הנחה זו מעידה שרמת השיא אליה הגיע מדד המעו"ף, 664 הנקודות, אינה הפסגה האחרונה ובשלב כלשהו היא צפויה להישבר כלפי מעלה.
שנית, המהלך העומד לתיקון - כדי להעריך את עומק הנסיגה יש לבודד את המהלך העומד לתיקון. כפי שאפשר לראות על גבי הגרף, החל מרמת 292 הנקודות, שם החלה המגמה הראשית, קיימים מספר מהלכי עליות. חלקם תוקנו וחלקם לא. המהלך האחרון, זה שהחל ברמת 524 הנקודות ותם ברמת 664 הנקודות הוא זה העובר תיקון.
שתי הנחות אלו מסייעות להגדיר את עומק הירידות הפוטנציאלית. ושוב ברצוני להגדיש שאין שום ערבות שמדד המעו"ף יגיע לשם. הוא בהחלט יכול להיעצר ברמות גבוהות יותר. אם נחתוך את מהלך העליות ונעשה שימוש בחיתוך הראשוני, 38.2%, הרי שיעד המחירים של המדד אמור להיות סביב 605-610 הנקודות.
רמות תמיכה והתנגדות. הדרך דרומה אינה חייבת להידמות לצלילת בז. היא יכולה להיות מרופדת ונעימה. בדרכו של מדד המעו"ף מטה קיימות תמיכות העשויות לבלום אותו זמנית. התמיכה הראשונה מצויה ברמת 625 הנקודות.
מעל לשוק יש לשים לב לרצועת ההתנגדות השוכנת בין 645-650 הנקודות. ניסיון עליות שילווה במחזורים נמוכים וכישלון בשבירת רמה זו, יעידו על חולשה.
מסקנות. שוק המניות החל לתקן ודומה שזו תהיה הדינמיקה במהלך התקופה האחרונה. מבין שני התרחישים הקיימים תמיד, עליות או ירידות, מקבל התרחיש השני את המשקל המכריע. דומה שרמת השיא 664 הנקודות תישבר, אלא שיעברו מספר שבועות עד שמדד המעו"ף יתעשת, יתהפך וישים פעמיו צפונה בואכה רמות גבוהות יותר.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
**הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- נעילה שלילית בוול-סטריט; טילריי זינקה ב-21%, סולאראדג׳ קפצה ב-8%
- ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
