חצי שנה של ראלי מטורף. השווקים פורצים שיאים יום אחרי יום, וההון ״על הנייר״ של האמריקאים גדל במהירות חסרת תקדים. מתחילת השנה הוסיף שוק המניות האמריקאי כמעט 9 טריליון דולר לשוויו הכולל שזה מגיע בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה, ה-AI והאנרגיה. העלייה הזאת לא נשארת רק על המסך של המחשב של המשקיעים היא מחלחלת לכיסים משקי הבית היא מייצרת ״תחושת עושר״ - תחושת ביטחון מדומה. המשקיעים רואים את חשבון ההשקעות תופח והם סוגרים ערב במסעדה או מתפנקים בשעון יוקרתי.

לפי מחקר שעשו באוקספורד בתחילת השנה, בכל דולר אחד של עלייה בערך העושר הפיננסי, הצריכה של משקי הבית בארה"ב עולה בממוצע בכ-14 סנט ואז הם גם מוציאים בהתאם. אם נתרגם את זה למה שקרה בשוק אנחנו מקבלים נתון מדהים. השוק האמריקאי הוסיף כ-9 טריליון דולר מתחילת השנה וזה בעצם אומר לנו שהאמריקאים הוציאו כ-1.26 טריליון דולר. שתבינו, זה כסף שלא נבע מעלייה אמיתית בשכר שלהם, אלא יותר מתחושת ביטחון זמנית שהמקור שלה בכלל בוול סטריט.

וזה בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים. כל עוד המסכים ירוקים הכל בסדר. הצריכה האמריקאית ממשיכה לשמור על המשק בתנועה. אבל ברגע שהגרפים יתהפכו לאדום, אותה תחושת עושר על הנייר יכולה תוך רגע להתנדף והצריכה, גם היא תתכווץ במהירות.

מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מוד׳יס, מסביר את זה: “הזינוק במחירי המניות הוא מה שמחזיק את הצריכה של בעלי ההכנסה הגבוהה. אם זה יתהפך - זה הסיכון האמיתי לכלכלה.” לדבריו, רמות התמחור בשוק גבוהות, התחושה “מנופחת”, והכול נראה קצת יותר מדי טוב כדי להחזיק לאורך זמן.

• בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
• המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בינתיים, האמריקאים העשירים ממשיכים לקנות. הם טסים במחלקת עסקים, הם רוכשים מותגי יוקרה, הם מציפים את החנויות של לואי ויטון והרמס וזה בדיוק מה ששומר את הצמיחה חיובית גם כשהמשק האמריקאי מתמודד עם מכסים, ריביות גבוהות וירידה בביקושים של השכבות הנמוכות. אבל צריכים לזכור שזה מנוע צמיחה ׳פיקטיבי׳ כי הוא פועל רק כל עוד השוק בירוק. כל ירידה במחירי המניות יכולה לגרום לבעלי ההכנסה הגבוהה להאט את הקניות - ומכיוון שהם אחראים לכמחצית מהצריכה במשק, ההשפעה על הכלכלה כולה תהיה מיידית.

היום נבחרה סנאה טאקאיצ'י לראש ממשלת יפן, והפכה לאישה הראשונה בתולדות המדינה שמגיעה לתפקיד זה. זהו ציון דרך משמעותי במדינה שבה שיעור הנשים בפרלמנט נמוך באופן מביך, כ-10% בלבד, אך מבחינת התוכן מדובר לא רק בסמל, אלא בשינוי כיוון פוליטי, חברתי ואסטרטגי דרמטי.

הדרך הארוכה אל הפסגה

טאקאיצ'י, ילידת 1961 מאזור נארה, החלה את דרכה הפוליטית באמצע שנות התשעים. בשנים האחרונות הפכה לדמות המרכזית במפלגת הליברלים-דמוקרטים (LDP), המפלגה השלטת ביפן כמעט ללא הפסקה מאז 1955. היא זכתה בבחירות למנהיגות המפלגה בתחילת אוקטובר 2025, ובהמשך נבחרה גם לראשות הממשלה. העלייה הושלמה לאחר שהברית הקואליציונית המסורתית של ה-LDP עם מפלגת קומייטו קרסה, וטאקאיצ'י נאלצה לבנות שותפות חדשה עם מפלגת החדשנות של יפן.

הפרדוקס המרתק: אישה שמרנית בעמדת כוח

טאקאיצ'י מזוהה כקונסרבטיבית נוקשה במיוחד, ממשיכת דרכו של ראש הממשלה המנוח שינזו אבה, מנטורה הפוליטי. היא אימצה את אג'נדתו של חיזוק הביטחון הלאומי, הקפדה על ערכי משפחה מסורתיים, והשקעות ציבוריות מסיביות במה שכבר מכונה "סנאנומיקס". הפרדוקס המרתק הוא שלמרות היותה דמות נשית פורצת דרך, רוב העמדות שלה אינן מזוהות עם רפורמות מגדריות או מדיניות שמקדמת שוויון.

היא מתנגדת לשינוי חוק השמות למשפחות, המחייב נשים לאמץ את שם בעלן, ואינה תומכת בפתיחת הירושה הקיסרית לנשים. בנושא ההגירה היא תומכת בהקשחת המדיניות, ובתחום הביטחון היא דוגלת בשינוי סעיף 9 הפציפיסטי בחוקה והגדלת תקציב הביטחון באופן משמעותי. במקביל, היא מקדמת השקעות ענק בבינה מלאכותית, חומרים מתקדמים והגנת סייבר.

• ההצלחה של באפט ביפן והאם השיאים ימשיכו להישבר?
• טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ארבעת האתגרים הבוערים על שולחנה

המשבר הכלכלי שלא נגמר הוא האתגר הראשון והמרכזי. יפן מתמודדת עם צמיחה נמוכה מזה שלושה עשורים, וטאקאיצ'י הציבה כמטרה את יצירת "קרן חירום לאומית" עם השקעות ממשלתיות של טריליוני ין בתחומים אסטרטגיים, כדי לעורר צמיחה ולעמוד באיומים כלכליים.