שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס
צילום: יח"צ

אודיוקודס מכה את הצפי ברבעון הרביעי, אך מספקת תחזית רווח מאכזבת

ההכנסות צמחו בכ-15% והרווח הנקי המתואם צמח בכ-29%. תשלום חד פעמי בגין הסדר עם רשות החדשנות העביר את החברה להפסד חשבונאי של כ-8.2 מיליון דולר

ערן סוקול | (2)

חברת אודיוקודס 1.76% הדואלית (סימול AUDC), ספקית רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2019, עם צמיחה של כ-15.3% בהכנסות וגידול של כ-28.6% ברווח הנקי (Non-GAAP) ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים.

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו בכ-52.8 מיליון דולר, עלייה של כ-15.3% לעומת כ-45.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעל לתחזיות האנליסטים אשר עמדו על כ-52 מיליון דולר.

הפסד חשבונאי של כ-8.2 מיליון דולר

נוכח הוצאה חד פעמית של 32.2 מיליון דולר שנכללה בעלות המכר (GAAP) החברה הציגה הפסד נקי ברבעון הרביעי של שנת 2019 שהסתכם בכ-8.2 מיליון דולר או 28 סנט למניה, לעומת רווח נקי של כ-4.5 מיליון דולר או 15 סנט למניה ברבעון המקביל.

עם זאת, הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הרביעי ב-8.1 מיליון דולר, או 26 סנט למניה, עלייה של כ-28.6% לעומת רווח נקי של כ-6.3 מיליון דולר או 20 סנט למניה ברבעון המקביל.

עדכון 17:00 - במסגרת שיחת הוועידה עם המשקיעים שהחלה בשעה 15:30 (שעון ישראל), הודיעה אודיוקודס כי היא צופה לשנת 2020 הכנסות של 214-222 מיליון דולר, עם רווח נקי Non-GAAP בטווח של 1.08-1.12 דולר למניה. צפי האנליסטים היה להכנסות של 217.5 מיליון דולר על רווח של 1.12 דולר למניה בשנת 2020.

תשלום חד פעמי - חתך את הרווחיות הגולמית 

שולי הרווחיות הגולמית (GAAP) עמדה על כ-3.9% ברבעון הרביעי של שנת 2019, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-62.6% ברבעון המקביל אשתקד. על בסיס Non-GAAP עמד שולי הרווח הגולמי על כ-65.1% ברבעון הרביעי של 2019.

כתוצאה מהקריסה ברווחיות הגולמית, החברה הציגה הפסד תפעולי (GAAP) של כ-26 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה, לעומת רווח תפעולי של כ-5.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה מציינת כי כפי שפורסם בנובמבר 2019, החברה ואחת מהחברות הבנות שלה הגיעו להסדר תשלום תמלוגים עם הרשות הלאומית לחדשנות בקשר למענקים מסוימים אותם קיבלו מהרשות.

ההתחייבות המותנית עבור מענקים אלה היתה בסך של כ-49 מיליון דולר. במסגרת ההסדר, החברה הסכימה לשלם כ-32.2 מיליון דולר לרשות (כדי ליישב את החוב כולו) ב-3 תשלומים שנתיים החל מ-2019.

בכפוף להסדר, שוחררה אודיוקודס מכל מחוייבות לתשלום תמלוגים בהקשר להכנסות העתידיות עבור מענקים אלה. להסדר יש השפעה חיובית על הרווח הגולמי על בסיס Non-GAAP החל מהרבעון הרביעי של שנת 2019 ותהיה לו השפעה חיובית על הרווח הגולמי על בסיס GAAP החל מהרבעון הראשון של שנת 2020.

מנגד, ההוצאה בסך 32.2 מיליון דולר כלולה בעלות המכר על בסיס GAAP ברבעון הרביעי של שנת 2019 ומשפיעה על התוצאות על בסיס GAAP ל-3 חודשים ולשנה שהסתיימו ב-31 בדצמבר, 2019.

שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס: "שנת 2019 היא השנה המוצלחת ביותר שלנו. התוצאות החזקות של הרבעון הרביעי מדגישות ביתר שאת את הביצועים החזקים של החברה בשנה הזו. ההצלחה באה לידי ביטוי בשמירה על מעמדנו כמובילים במתן פתרונות תקשורת לעולם העסקים, בתוצאות החזקות שלנו בעסקי הרשתות הקוליות ובהשקעה גדלה בשני שווקים/תחומים מתפתחים חדשים: שוק ה-Meeting space ותחום ה-Voice.ai.  הצמיחה השנתית בהכנסות של 13.7%, שנה שנייה ברציפות של צמיחה דו ספרתית בהכנסות, שיפור שיעור הרווח התפעולי השנתי על בסיס non-GAAP ל-14.1% בהשוואה ל-11.7% בשנה הקודמת, וגידול ברווח הנקי השנתי על בסיס non-GAAP  של 38.9% בהשוואה לזה ב-2018, כל אלו משקפים את חוזקם של ביצועי החברה. הגורם המרכזי לצמיחה משמעותית זו הוא קו העסקים UC-SIP שצמח בלמעלה מ-20% ברמה שנתית. הצלחתנו להגדיל את עסקי ה-UC-SIP  ניכרת במעמדנו המוביל בתעשייה ובביצועינו המוצלחים בשווקים בהם אנו פועלים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מושקע וממשיך להשקיע בה (ל"ת)
    חברה נהדרת 28/01/2020 13:04
    הגב לתגובה זו
  • גם אני (ל"ת)
    א. 28/01/2020 18:03
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מאבדות 2.1% - המדדים בעליות של עד 0.5%

ירוק במדדי הדגל, אדום בפיננסים, אדום בוהק בביטוח שממשיך במומנטום השלילי מחמישי; אנחנו בעיצומו של יום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - איך המוסדיים הרוויחו מההנפקה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי ומזנקת, למה עיכוב בתשלום מפיל את חלל תקשורת?

מערכת ביזפורטל |

סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל זו ירידה של 2.4% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-9% בעשרת ימי המסחר האחרונים.


חלל תקשורת חלל תקשורת  צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.89%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.