שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס
צילום: יח"צ

אודיוקודס מכה את הצפי ברבעון הרביעי, אך מספקת תחזית רווח מאכזבת

ההכנסות צמחו בכ-15% והרווח הנקי המתואם צמח בכ-29%. תשלום חד פעמי בגין הסדר עם רשות החדשנות העביר את החברה להפסד חשבונאי של כ-8.2 מיליון דולר

ערן סוקול | (2)

חברת אודיוקודס -0.41% הדואלית (סימול AUDC), ספקית רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2019, עם צמיחה של כ-15.3% בהכנסות וגידול של כ-28.6% ברווח הנקי (Non-GAAP) ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים.

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו בכ-52.8 מיליון דולר, עלייה של כ-15.3% לעומת כ-45.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעל לתחזיות האנליסטים אשר עמדו על כ-52 מיליון דולר.

הפסד חשבונאי של כ-8.2 מיליון דולר

נוכח הוצאה חד פעמית של 32.2 מיליון דולר שנכללה בעלות המכר (GAAP) החברה הציגה הפסד נקי ברבעון הרביעי של שנת 2019 שהסתכם בכ-8.2 מיליון דולר או 28 סנט למניה, לעומת רווח נקי של כ-4.5 מיליון דולר או 15 סנט למניה ברבעון המקביל.

עם זאת, הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הרביעי ב-8.1 מיליון דולר, או 26 סנט למניה, עלייה של כ-28.6% לעומת רווח נקי של כ-6.3 מיליון דולר או 20 סנט למניה ברבעון המקביל.

עדכון 17:00 - במסגרת שיחת הוועידה עם המשקיעים שהחלה בשעה 15:30 (שעון ישראל), הודיעה אודיוקודס כי היא צופה לשנת 2020 הכנסות של 214-222 מיליון דולר, עם רווח נקי Non-GAAP בטווח של 1.08-1.12 דולר למניה. צפי האנליסטים היה להכנסות של 217.5 מיליון דולר על רווח של 1.12 דולר למניה בשנת 2020.

תשלום חד פעמי - חתך את הרווחיות הגולמית 

שולי הרווחיות הגולמית (GAAP) עמדה על כ-3.9% ברבעון הרביעי של שנת 2019, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-62.6% ברבעון המקביל אשתקד. על בסיס Non-GAAP עמד שולי הרווח הגולמי על כ-65.1% ברבעון הרביעי של 2019.

כתוצאה מהקריסה ברווחיות הגולמית, החברה הציגה הפסד תפעולי (GAAP) של כ-26 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה, לעומת רווח תפעולי של כ-5.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה מציינת כי כפי שפורסם בנובמבר 2019, החברה ואחת מהחברות הבנות שלה הגיעו להסדר תשלום תמלוגים עם הרשות הלאומית לחדשנות בקשר למענקים מסוימים אותם קיבלו מהרשות.

ההתחייבות המותנית עבור מענקים אלה היתה בסך של כ-49 מיליון דולר. במסגרת ההסדר, החברה הסכימה לשלם כ-32.2 מיליון דולר לרשות (כדי ליישב את החוב כולו) ב-3 תשלומים שנתיים החל מ-2019.

בכפוף להסדר, שוחררה אודיוקודס מכל מחוייבות לתשלום תמלוגים בהקשר להכנסות העתידיות עבור מענקים אלה. להסדר יש השפעה חיובית על הרווח הגולמי על בסיס Non-GAAP החל מהרבעון הרביעי של שנת 2019 ותהיה לו השפעה חיובית על הרווח הגולמי על בסיס GAAP החל מהרבעון הראשון של שנת 2020.

מנגד, ההוצאה בסך 32.2 מיליון דולר כלולה בעלות המכר על בסיס GAAP ברבעון הרביעי של שנת 2019 ומשפיעה על התוצאות על בסיס GAAP ל-3 חודשים ולשנה שהסתיימו ב-31 בדצמבר, 2019.

שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס: "שנת 2019 היא השנה המוצלחת ביותר שלנו. התוצאות החזקות של הרבעון הרביעי מדגישות ביתר שאת את הביצועים החזקים של החברה בשנה הזו. ההצלחה באה לידי ביטוי בשמירה על מעמדנו כמובילים במתן פתרונות תקשורת לעולם העסקים, בתוצאות החזקות שלנו בעסקי הרשתות הקוליות ובהשקעה גדלה בשני שווקים/תחומים מתפתחים חדשים: שוק ה-Meeting space ותחום ה-Voice.ai.  הצמיחה השנתית בהכנסות של 13.7%, שנה שנייה ברציפות של צמיחה דו ספרתית בהכנסות, שיפור שיעור הרווח התפעולי השנתי על בסיס non-GAAP ל-14.1% בהשוואה ל-11.7% בשנה הקודמת, וגידול ברווח הנקי השנתי על בסיס non-GAAP  של 38.9% בהשוואה לזה ב-2018, כל אלו משקפים את חוזקם של ביצועי החברה. הגורם המרכזי לצמיחה משמעותית זו הוא קו העסקים UC-SIP שצמח בלמעלה מ-20% ברמה שנתית. הצלחתנו להגדיל את עסקי ה-UC-SIP  ניכרת במעמדנו המוביל בתעשייה ובביצועינו המוצלחים בשווקים בהם אנו פועלים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מושקע וממשיך להשקיע בה (ל"ת)
    חברה נהדרת 28/01/2020 13:04
    הגב לתגובה זו
  • גם אני (ל"ת)
    א. 28/01/2020 18:03
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.