הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס
צילום: יח"צ

אודיוקודס מכה את הצפי ברבעון הרביעי, אך מספקת תחזית רווח מאכזבת

ההכנסות צמחו בכ-15% והרווח הנקי המתואם צמח בכ-29%. תשלום חד פעמי בגין הסדר עם רשות החדשנות העביר את החברה להפסד חשבונאי של כ-8.2 מיליון דולר

ערן סוקול | (2)
נושאים בכתבה אודיוקודס שבתאי אדלרסברג

חברת אודיוקודס 1.05% הדואלית (סימול AUDC), ספקית רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2019, עם צמיחה של כ-15.3% בהכנסות וגידול של כ-28.6% ברווח הנקי (Non-GAAP) ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים.

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו בכ-52.8 מיליון דולר, עלייה של כ-15.3% לעומת כ-45.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעל לתחזיות האנליסטים אשר עמדו על כ-52 מיליון דולר.

הפסד חשבונאי של כ-8.2 מיליון דולר

נוכח הוצאה חד פעמית של 32.2 מיליון דולר שנכללה בעלות המכר (GAAP) החברה הציגה הפסד נקי ברבעון הרביעי של שנת 2019 שהסתכם בכ-8.2 מיליון דולר או 28 סנט למניה, לעומת רווח נקי של כ-4.5 מיליון דולר או 15 סנט למניה ברבעון המקביל.

עם זאת, הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הרביעי ב-8.1 מיליון דולר, או 26 סנט למניה, עלייה של כ-28.6% לעומת רווח נקי של כ-6.3 מיליון דולר או 20 סנט למניה ברבעון המקביל.

עדכון 17:00 - במסגרת שיחת הוועידה עם המשקיעים שהחלה בשעה 15:30 (שעון ישראל), הודיעה אודיוקודס כי היא צופה לשנת 2020 הכנסות של 214-222 מיליון דולר, עם רווח נקי Non-GAAP בטווח של 1.08-1.12 דולר למניה. צפי האנליסטים היה להכנסות של 217.5 מיליון דולר על רווח של 1.12 דולר למניה בשנת 2020.

תשלום חד פעמי - חתך את הרווחיות הגולמית 

שולי הרווחיות הגולמית (GAAP) עמדה על כ-3.9% ברבעון הרביעי של שנת 2019, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-62.6% ברבעון המקביל אשתקד. על בסיס Non-GAAP עמד שולי הרווח הגולמי על כ-65.1% ברבעון הרביעי של 2019.

כתוצאה מהקריסה ברווחיות הגולמית, החברה הציגה הפסד תפעולי (GAAP) של כ-26 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה, לעומת רווח תפעולי של כ-5.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה מציינת כי כפי שפורסם בנובמבר 2019, החברה ואחת מהחברות הבנות שלה הגיעו להסדר תשלום תמלוגים עם הרשות הלאומית לחדשנות בקשר למענקים מסוימים אותם קיבלו מהרשות.

ההתחייבות המותנית עבור מענקים אלה היתה בסך של כ-49 מיליון דולר. במסגרת ההסדר, החברה הסכימה לשלם כ-32.2 מיליון דולר לרשות (כדי ליישב את החוב כולו) ב-3 תשלומים שנתיים החל מ-2019.

בכפוף להסדר, שוחררה אודיוקודס מכל מחוייבות לתשלום תמלוגים בהקשר להכנסות העתידיות עבור מענקים אלה. להסדר יש השפעה חיובית על הרווח הגולמי על בסיס Non-GAAP החל מהרבעון הרביעי של שנת 2019 ותהיה לו השפעה חיובית על הרווח הגולמי על בסיס GAAP החל מהרבעון הראשון של שנת 2020.

מנגד, ההוצאה בסך 32.2 מיליון דולר כלולה בעלות המכר על בסיס GAAP ברבעון הרביעי של שנת 2019 ומשפיעה על התוצאות על בסיס GAAP ל-3 חודשים ולשנה שהסתיימו ב-31 בדצמבר, 2019.

שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס: "שנת 2019 היא השנה המוצלחת ביותר שלנו. התוצאות החזקות של הרבעון הרביעי מדגישות ביתר שאת את הביצועים החזקים של החברה בשנה הזו. ההצלחה באה לידי ביטוי בשמירה על מעמדנו כמובילים במתן פתרונות תקשורת לעולם העסקים, בתוצאות החזקות שלנו בעסקי הרשתות הקוליות ובהשקעה גדלה בשני שווקים/תחומים מתפתחים חדשים: שוק ה-Meeting space ותחום ה-Voice.ai.  הצמיחה השנתית בהכנסות של 13.7%, שנה שנייה ברציפות של צמיחה דו ספרתית בהכנסות, שיפור שיעור הרווח התפעולי השנתי על בסיס non-GAAP ל-14.1% בהשוואה ל-11.7% בשנה הקודמת, וגידול ברווח הנקי השנתי על בסיס non-GAAP  של 38.9% בהשוואה לזה ב-2018, כל אלו משקפים את חוזקם של ביצועי החברה. הגורם המרכזי לצמיחה משמעותית זו הוא קו העסקים UC-SIP שצמח בלמעלה מ-20% ברמה שנתית. הצלחתנו להגדיל את עסקי ה-UC-SIP  ניכרת במעמדנו המוביל בתעשייה ובביצועינו המוצלחים בשווקים בהם אנו פועלים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מושקע וממשיך להשקיע בה (ל"ת)
    חברה נהדרת 28/01/2020 13:04
    הגב לתגובה זו
  • גם אני (ל"ת)
    א. 28/01/2020 18:03
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.


להמשך הכתבה לחץ כאן