הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס
צילום: יח"צ

אודיוקודס מכה את הצפי ברבעון הרביעי, אך מספקת תחזית רווח מאכזבת

ההכנסות צמחו בכ-15% והרווח הנקי המתואם צמח בכ-29%. תשלום חד פעמי בגין הסדר עם רשות החדשנות העביר את החברה להפסד חשבונאי של כ-8.2 מיליון דולר

ערן סוקול | (2)
נושאים בכתבה אודיוקודס שבתאי אדלרסברג

חברת אודיוקודס -0.73% הדואלית (סימול AUDC), ספקית רשתות קול מתקדמות ופתרונות עיבוד מדיה לסביבת עבודה דיגיטלית, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של שנת 2019, עם צמיחה של כ-15.3% בהכנסות וגידול של כ-28.6% ברווח הנקי (Non-GAAP) ביחס לרבעון המקביל אשתקד. החברה עקפה את תחזיות האנליסטים.

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו בכ-52.8 מיליון דולר, עלייה של כ-15.3% לעומת כ-45.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעל לתחזיות האנליסטים אשר עמדו על כ-52 מיליון דולר.

הפסד חשבונאי של כ-8.2 מיליון דולר

נוכח הוצאה חד פעמית של 32.2 מיליון דולר שנכללה בעלות המכר (GAAP) החברה הציגה הפסד נקי ברבעון הרביעי של שנת 2019 שהסתכם בכ-8.2 מיליון דולר או 28 סנט למניה, לעומת רווח נקי של כ-4.5 מיליון דולר או 15 סנט למניה ברבעון המקביל.

עם זאת, הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הרביעי ב-8.1 מיליון דולר, או 26 סנט למניה, עלייה של כ-28.6% לעומת רווח נקי של כ-6.3 מיליון דולר או 20 סנט למניה ברבעון המקביל.

עדכון 17:00 - במסגרת שיחת הוועידה עם המשקיעים שהחלה בשעה 15:30 (שעון ישראל), הודיעה אודיוקודס כי היא צופה לשנת 2020 הכנסות של 214-222 מיליון דולר, עם רווח נקי Non-GAAP בטווח של 1.08-1.12 דולר למניה. צפי האנליסטים היה להכנסות של 217.5 מיליון דולר על רווח של 1.12 דולר למניה בשנת 2020.

תשלום חד פעמי - חתך את הרווחיות הגולמית 

שולי הרווחיות הגולמית (GAAP) עמדה על כ-3.9% ברבעון הרביעי של שנת 2019, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-62.6% ברבעון המקביל אשתקד. על בסיס Non-GAAP עמד שולי הרווח הגולמי על כ-65.1% ברבעון הרביעי של 2019.

כתוצאה מהקריסה ברווחיות הגולמית, החברה הציגה הפסד תפעולי (GAAP) של כ-26 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה, לעומת רווח תפעולי של כ-5.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה מציינת כי כפי שפורסם בנובמבר 2019, החברה ואחת מהחברות הבנות שלה הגיעו להסדר תשלום תמלוגים עם הרשות הלאומית לחדשנות בקשר למענקים מסוימים אותם קיבלו מהרשות.

ההתחייבות המותנית עבור מענקים אלה היתה בסך של כ-49 מיליון דולר. במסגרת ההסדר, החברה הסכימה לשלם כ-32.2 מיליון דולר לרשות (כדי ליישב את החוב כולו) ב-3 תשלומים שנתיים החל מ-2019.

בכפוף להסדר, שוחררה אודיוקודס מכל מחוייבות לתשלום תמלוגים בהקשר להכנסות העתידיות עבור מענקים אלה. להסדר יש השפעה חיובית על הרווח הגולמי על בסיס Non-GAAP החל מהרבעון הרביעי של שנת 2019 ותהיה לו השפעה חיובית על הרווח הגולמי על בסיס GAAP החל מהרבעון הראשון של שנת 2020.

מנגד, ההוצאה בסך 32.2 מיליון דולר כלולה בעלות המכר על בסיס GAAP ברבעון הרביעי של שנת 2019 ומשפיעה על התוצאות על בסיס GAAP ל-3 חודשים ולשנה שהסתיימו ב-31 בדצמבר, 2019.

שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס: "שנת 2019 היא השנה המוצלחת ביותר שלנו. התוצאות החזקות של הרבעון הרביעי מדגישות ביתר שאת את הביצועים החזקים של החברה בשנה הזו. ההצלחה באה לידי ביטוי בשמירה על מעמדנו כמובילים במתן פתרונות תקשורת לעולם העסקים, בתוצאות החזקות שלנו בעסקי הרשתות הקוליות ובהשקעה גדלה בשני שווקים/תחומים מתפתחים חדשים: שוק ה-Meeting space ותחום ה-Voice.ai.  הצמיחה השנתית בהכנסות של 13.7%, שנה שנייה ברציפות של צמיחה דו ספרתית בהכנסות, שיפור שיעור הרווח התפעולי השנתי על בסיס non-GAAP ל-14.1% בהשוואה ל-11.7% בשנה הקודמת, וגידול ברווח הנקי השנתי על בסיס non-GAAP  של 38.9% בהשוואה לזה ב-2018, כל אלו משקפים את חוזקם של ביצועי החברה. הגורם המרכזי לצמיחה משמעותית זו הוא קו העסקים UC-SIP שצמח בלמעלה מ-20% ברמה שנתית. הצלחתנו להגדיל את עסקי ה-UC-SIP  ניכרת במעמדנו המוביל בתעשייה ובביצועינו המוצלחים בשווקים בהם אנו פועלים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מושקע וממשיך להשקיע בה (ל"ת)
    חברה נהדרת 28/01/2020 13:04
    הגב לתגובה זו
  • גם אני (ל"ת)
    א. 28/01/2020 18:03
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

מנדי הניג ותמיר חכמוף |
נושאים בכתבה עופר ינאי נופר אנרגיה

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

להמשך הכתבה לחץ כאן
בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

להמשך הכתבה לחץ כאן