פרות חולבות: פורבס חושף מי הקיבוצים העשירים בישראל - צפו ברשימה
התנועה הקיבוצית עברה שינוי דרמטי מקומוניזם להפרטה כמעט מלאה. חלק מהקיבוצים נקלעו לקשיים כלכלים קשים וחלק רשמו סיפורי הצלחה עם תעשיה מפוארת. מגזין פורבס ישראל חושף דירוג מיוחד של הקיבוצים העשירים בישראל.
מרבית המפעלים הגדולים והמצליחים של התעשייה הקיבוצית, כולל אלה המתבססים על טכנולוגיה מתקדמת, הם מפעלים ותיקים בני 30-50 שנים, שפילסו את דרכם לשוקי העולם. ההצלחה הביאה רווחה כלכלית שכמותה לא נראתה בהיסטוריה של התנועה הקיבוצים.
את פסגת הדירוג כובש הקיבוץ השיתופי שדות ים עם שווי של 3.4 מיליארד שקל, בזכות מפעל השיש "אבן קיסר" (caesarstone) שבו הוא מחזיק 51%. המניה נסחרת בנאסד"ק (סימול CSTE) במחיר של 54 דולר, המשקף לחברה שווי של 1.9 מיליארד דולר. שווי החברה זינק במאות אחזוים מאז ההנפקה אשתקד.
למקום השני בדירוג הקיבוצים העשירים של פורבס מגיע קיבוץ חצרים, ששווה 1.25 מיליארד שקלים, בזכות אחזקה של 33% במפעל נטפים, המייצר ומשווק טפטפות.
קיבוץ מעגן מיכאל הוא השלישי בדירוג עם שווי של 835 מיליון שקל, בזכות מפעל פלסאון תעשיות המיצר צינורות, מערכות השקיה וכנראה גם את הניאגרה אצלכם בבית.
- נציגות מכובדת: 6 חברות ישראליות בדירוג "Fintech 50" של פורבס
- למה מיליארדר קריפטו ובורסת המסחר הגדולה בעולם ישקיעו בפורבס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דירוג הקיבוצים התעשייתיים משקף את מצבם של הקיבוצים שעיקר הכנסותיהם הוא בתעשייה. עם זאת, ישנם קיבוצים שנכסיהם שווים מאות מיליוני שקלים בזכות מיקום הנדל"ן שלהם (בין המובילים ניתן למנות את שפיים שבמרכז וגן שמואל שליד חדרה). קיבוצים אלה לא נכנסו לרשימה בשל המחלוקת אשר קיימת עם המדינה בנוגע לזכויותיהם על הקרקעות, מה שמקשה על אומדן ריאלי של נכסיהם.
הרשימה אינה כוללת גם את קיבוץ לוחמי הגטאות, שהקים את מפעל טבעול למזון מהצומח, וב 2010 מכר אותו לאסם עבור יותר ממיליארד שקל. כיוון שחלוקת הכסף לאחר האקזיט אינה שקופה, פורבס נמנענ מלצרף את הקיבוץ אל הדירוג, על אף השווי הגבוה בו נמכר המפעל.
שווים של הקיבוצים העשירים בישראל:
1. שדות ים: 3.4 מיליארד שקל
2. חצרים: 1.25 מיליארד שקל
3. מעגן מיכאל: 835 מיליון שקל
4.יטבתה: 700 מיליון שקל
5.יזרעאל: 480 מיליון שקל
6.רמת יחונן: 250 מיליון שקל
7.מעברות: 240 מיליון שקל
8.רביבים: 230 מיליון שקל
9.שמיר: 227 מיליון שקל
10.סאסא: 220 מיליון שקל
- 6.עירוני 26/02/2014 15:07הגב לתגובה זועלו והצליחו, ימותו הקנאים (שעוד מעט יגיבו כאן )
- 5.קיבוצניק הכי גאה!!! 26/02/2014 14:52הגב לתגובה זועבודה קשה! לא גילגול כסף בבורסה! לא מתיווך דירות? לא מטייקונים שגונבים כספי ציבור כדי למנף את עסקי האוויר הכושלים שלהם שהציבור כולו משלם! רק עבודה! רק עבודה!
- 4.מה עם בארי.......... (ל"ת)אנונימי 26/02/2014 14:52הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 26/02/2014 14:50הגב לתגובה זואלו שלא מונפקים בבורסה מהרשימה הנ"ל עם שווי של מיליארדים ,עושה שלא עשיתם שעורי בית היטב .ושיהיה להם רק בהצלחה היות וקיבוצים אלה מספקים עשרות אלפי מסרות עבודה.
- 2.שום גזר גדש ומתכת (ל"ת)קיבוץ דורת 26/02/2014 14:12הגב לתגובה זו
- 1.מה עם משמר העמק? (ל"ת)קיבוצניק 26/02/2014 13:54הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
