שיפור בתוצאות כפרית תעשיות: רווח נקי של 6.5 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2009

בשורה העליונה דיווחה החברה כי ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב- 111 מיליון שקל, ירידה של 4% לעומת הכנסות בסך 116 מיליון שקל שנרשמו ברבעון השלישי בשנת 2008
מערכת Bizportal |

חברת כפרית, הפועלת בתחום של ייצור חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק, דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2009.

הרווח הנקי הרבעון הסתכם ב- 6.5 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי בסך 4.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-9 מיליון ש"ח, גידול של 28% בהשוואה לרווח תפעולי של 7 מיליון שקל ברבעון השני ב-2009. השיפור ברווח התפעולי הרבעוני נובע בעיקר מן השיפור ברווח הגולמי, ומשמירה על היקף הוצאות דומה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

השיפור ברווח הנקי נובע מהוצאות מימון נמוכות במיוחד הנובעות מקיטון בחוב החברה, ירידה בריבית האפקטיבית והתחזקות האירו ביחס לשקל בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

לדברי אבי זלצמן, מנכ"ל כפרית: "אנו שמחים לסכם רבעון נוסף של צמיחה במכירות וברווחיות. הצעדים אסטרטגיים שביצענו במהלך השנה האחרונה, בינהם סגירת פעילויות מפסידות ורכישת השליטה בחברה הסינית הניבו תוצאות חיוביות גם ברבעון הנוכחי על אף שסימני המשבר עדיין ניכרים בחלקים שונים של תעשיית הפלסטיק. כמו כן, הרבעון הודענו על רכישת שליטה בחברה קנדית העוסקת בייצור חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק בצפון אמריקה. רכישה זו, בדומה לרכישת החברה הסינית, תאפשר לכפרית לפתח את עסקיה בשווקים מרכזיים בהם עד כה לא הייתה לנו פעילות משמעותית. אנו מאמינים כי הרחבת את פעילות החברה בשווקים חדשים, תסייע לנו להמשיך להציג צמיחה גם ברבעונים הבאים."

בשורה העליונה דיווחה החברה כי ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב- 111 מיליון שקל, ירידה של 4% לעומת הכנסות בסך 116 מיליון שקל שנרשמו ברבעון השלישי בשנת 2008, ועלייה של 12% בהשוואה להכנסות הרבעון השני של השנה שהסכתמו בכ-99 מיליון שקל. הירידה בהכנסות מקורה בעיקר, בהפסקת פעילות מגזר התערובות. במקביל, רמת ההכנסות הושפעה לחיוב מאיחוד הפעילות שנרכשה בסין אשר תרמה כ-11 מיליון שקל לרמת ההכנסות ברבעון.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2009 היה 21 מיליון שקל, לעומת 19 ברבעון השלישי של 2008. הגידול ברווח הגולמי הרבעוני נובע בעיקר מגידול במרווחי הסחר בפעילות החברה באירופה ובסין, מתמהיל מוצרים בעלי שיעור רווחיות גבוה יותר וממהלכי התייעלות בהם נקטה הקבוצה לאור המשבר הכלכלי העולמי במהלך 2009.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון היה חיובי והסתכם בכ-9 מיליון שקל. התזרים החיובי נבע בעיקר מן הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון, תוך שמירה על רמה קבועה של ההון חוזר נטו . הקבוצה המשיכה להקטין את חובה המצרפי באמצעות המזומן שנבע לה מפעילותה. בקטנת החוב בתוספת הרווחיות המתמשכת משפרים משמעותית את מבנה המאזן ומאפשרים לקבוצה להמשיך ולהרחיב את עסקיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.