ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך
צילום: עודד קרני

קנסות של 640 אלף שקל על תאגידים ובהם בנק הפועלים

ועדת העיצומים והקנסות של הרשות לניירות ערך הטילה עיצומים כספיים על חמישה גופים. בנק הפועלים בתגובה: "הבנק פעל לכך שלא ייגרם נזק ללקוחות. ננקטו צעדים משמעתיים למניעת הישנותם של מקרים דומים"
נתנאל אריאל | (1)
נושאים בכתבה רשות ניירות ערך

לאחר שקיבלה המלצה ממחלקת האכיפה המנהלית, החליטה ועדת העיצומים והקנסות של הרשות לניירות ערך להטיל קנסות כספיים בסך של כ-640 אלף שקלים על בנק הפועלים, אנקור פרופרטיס, בתי זיקוק צירון ונקסט ג'ן ביומד על הפרות הקשורות בהצעת ניירות ערך ללא תשקיף, היעדר גילוי, ואי ביצוע הליך עדכון צרכים ללקוחות מיועצים.

על פי החלטת הרשות, גובה העיצומים הכספיים נגזר מנסיבות ההפרה, חומרת ההפרה והונו העצמי של התאגיד. 

העיצום הכספי הכבד ביותר בסך כחצי מיליון שקל הוטל על בנק הפועלים 0.66%  כיוון שלא ביצע עדכון צרכי לקוח במועדים שנקבעו ללקוחותיו המקבלים ייעוץ השקעות בבנק. מדובר על שני יועצי השקעות בבנק הפועלים אשר תיעדו במערכות הבנק באופן שקרי קיום שיחות עדכון עם לקוחות, שלא בוצעו בפועל.

חברת אנקור פרופרטיס נקנסה ב-75,806 בגלל שני איחורים בדיווח על ביטול עסקה מהותית. בתי זיקוק צירון נקנסו ב-30 אלף שקל בגין אי צירוף הערכת שווי מהותית לדו"חות התקופתיים לשנת 2018. על חברת נקסט ג'ן 7.1% ביומד הוטל קנס של 30 אלף שקל עקב פרט חסר בדו"ח מיידי, ועל אדן תגליות אנרגיה הוטל קנס של 24 אלף שקל בגין שתי הפרות של הצעת ניירות ערך ללא תשקיף.

מבנק הפועלים נמסר בתגובה:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפס של רשות בושה וחרפה כמו לתת להם שקל קנס (ל"ת)
    אפק 07/01/2021 17:28
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.