צינורות מקבוצת גאון אחזקות מפרסמת תוצאות: גידול של 36% ברווח התפעולי ל-10 מיליון שקל
חברת צנורות המזהת מקבוצת גאון אחזקות, יצרנית צינורות הפלדה הגדולה בישראל, מדווחת על המשך שיפור בתוצאות. הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2009 הסתכמו לסך 72 מיליון שקל, צמיחה של 10% בהשוואה להכנסות של כ-66.8 מיליון שקל ברבעון השני, וצמיחה של 4% לעומת הכנסות של 69.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
העלייה בהכנסות נובעת בעיקר מעלייה כמותית במכירות ברבעון השלישי של 44% וזאת למרות ירידה במחירי המכירה בשל ירידת מחיר הפלדה בעולם.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השלישי הסתכם בכ-6.5 מיליון שקל לעומת 12.1 מיליון שקל ברבעון הקודם ותזרים מזומנים שלילי של 15.3 ברבעון המקביל ב- 2008.
הרווח הגולמי של צינורות ברבעון הסתכם ב- 14.9 מיליון שקל, גידול של 23% לעומת הרבעון הקודם אז הוא הסתכם בכ-12.1 מיליון שקל וירידה של 15% לעומת רווח גולמי של 17.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הגולמי לעומת הרבעון הקודם נבעה מעלייה כמותית בהיקף המכירות תוך שמירה על רמת הוצאות נמוכה יחסית.
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב- 10.3 מיליון שקל, עלייה של 36% לעומת רווח תפעולי של 7.5 מיליון שקל ברבעון הקודם וירידה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב- 2008.
בשורת הרווח הנקי רשמה החברה ברבעון השלישי של 2009 רווח של 8 מיליון שקל - גידול של כ-40% לעומת הרווח הנקי ברבעון השני של השנה שהסתכם בכ- 5.7 מיליון שקל וגידול של 3.3% לעומת רווח נקי בהיקף של 7.7 מיליון שקל רבעון המקביל. שיעור הרווח הנקי של החברה גדל ברבעון השלישי של 2009 לכ-11% מסך ההכנסות, בהשוואה לשיעור רווח נקי של כ-9% ברבעון הקודם ושיעור רווח נקי דומה של 11% ברבעון המקביל אשתקד.
ההון העצמי של החברה נכון לסוף הרבעון השלישי של 2009 הסתכם בכ-175.5 מיליון שקל, 45% מסך המאז,זאת לאחר חלוקת דיבידנד בסך 11 מיליון שקל בתקופה
איציק מולכו, מנכ"ל צינורות, אמר כי "אנו מרוצים מהשיפור בתוצאות הכספיות של החברה ברבעון השלישי של 2009, כהמשך ישיר לשיפור שחל ברבעון השני. החברה רואה ברבעונים האחרונים את תוצאות השקעתה בתהליכי ההתייעלות הפנימיים המגוונים שהתבצעו ומתבצעים בחברה ותורמים באופן ישיר לשיפור ברווחיות. צינורות השלימה לאחרונה מהלך של מיתוג מחדש ושינוי שמה ל'צינורות' כחלק ממהלך מובנה לחיזוק והידוק קשריה העסקיים עם לקוחותיה ושותפיה של החברה, ומתוך כוונה למנף עוד יותר את נכסיה העסקיים והמקצועיים של החברה".
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
