גידול של 38% ברווח הנקי של אשטרום ב-Q1 שהסתכם ב-36 מיליון שקל

לירן סהר |
נושאים בכתבה אשטרום נכסים

אשטרום נכסים סיימה את הרבעון הראשון  של שנת  2015 עם הכנסות בהיקף של כ- 66.8 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של כ- 68.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נובעת מהכנסה חד פעמית בהיקף של כ- 3.7 מיליון שקל שרשמה החברה אשתקד בגין פרויקט דיסלדורף.

 

החברה רשמה רווח נקי של כ-35.6 מיליון שקל, לעומת כ-26 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-38% הנובע מירידה בהוצאות המימון.

 

הרווח התפעולי לכ-39.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 33.8 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, במהלכו רשמה החברה הוצאה בהיקף של כ- 7.5 מיליון שקל בגין השקעות שנעשו בפרויקטים שונים של החברה, בעוד שברבעון המדווח נרשמה הוצאה של כ- 600 אלף שקל בגין השקעות מסוג זה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 3.41%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלמור מזנקת 15%, זוז נופלת 6%; המדדים בירידות

מגמה שלילית בבורסה לאחר שהעליות בוול סטריט כבר השפיעו על המסחר בת"א; הדולר ממשיך לרדת

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.4% ומדד ת"א 90 יורד 0.3%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.2%, מדד הביטוח יורד 0.3%, מדד הנדל"ן מאבד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד 0.7%.

חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה.


העליות אמש בוול סטריט השפיעו כבר אתמול על הבורסה (מסחר חופף משעה 15:30) כשמניות הארביטראז' חוזרות אמביוולנטיות (ראו בהמשך). הדולר ממשיך לאבד גובה ונסחר סביב 3.25 שקלים, על רקע שורה של גורמים שמחזקים את השקל. העליות האחרונות בוול סטריט גורמות למוסדיים המקומיים למכור דולרים כדי לאזן חשיפות, ובמקביל נרשמת חזרה של משקיעים זרים לשוק המקומי, תופעה שניכרת מאז הרגיעה היחסית בגזרה הביטחונית לאחר הסכם הפסקת האש. לכך מתווספות הציפיות להורדת ריבית בארצות הברית כבר מחר, שמחלישות את המטבע האמריקאי גם בעולם.

לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.


פתחנו את הבוקר בסיפור על בעל השליטה שהנפיק את החברה שלו ואחרי חודשיים קנה מניות בשליש מחיר. הוא קנה אגב בסכום סמלי. ביקשנו מכם להיזהר - בעדינות כמובן, אנחנו לא נביאים, אבל אף אחד לא ציפה להתרסקות הזו. הרחבה - מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר