חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

• לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
• חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".

• עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
• המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".