מה שהתאים למשה קצב, מאיר שטרית, בייגה שוחט ועמרם מצנע, שהתקדמו מהשלטון המקומי לשלטון המרכזי, כבר איננו קורץ עוד לראשי הערים. היום מסתבר מסקר מיוחד, שנערך לקראת ועידת השלטון המקומי הראשונה שיוזם ביה"ס לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל-אביב, כי כ-70% מראשי הערים אינם רואים בתפקידם קרש קפיצה לתפקידים ממלכתיים.

רק 3% היו רוצים להיבחר כחברי כנסת ו-27% בלבד היו מעדיפים להיבחר לשרים. הממצא הבולט ביותר העולה מהסקר הוא ש-68% מראשי הערים כיום מגיעים מהתחום הביצועי לעומת כ-17% בלבד המגיעים מן הפעילות המפלגתית.

ביה"ס לממשל ולמדינות, בראשותו של פרופ' יוסי שיין, יקיים את הועידה, שבה יידון מצבן של הרשויות המקומיות בישראל. ראשי הערים ציינו בסקר, כי המאפיינים החשובים ביותר עבור מי שמעוניין להיבחר לראש עירייה או רשות מקומית הם יכולת ניהול וגיוס כספים (40%) ומוטיבציה ואישיות (40%). איש מהנשאלים בסקר לא ציין את הקריטריון של "קשר או שייכות מפלגתית" כמאפיין חשוב עבור מי שמעוניין להיבחר לראש רשות מקומית.

המחקר, שבוצע ע"י מכון המחקר "מאגר מוחות", כלל סקר גישוש שנערך באמצעות ראיונות אישיים שנערכו במהלך מרץ 2005 וכלל 20% מראשי הרשויות בישראל. ממצאי המחקר שימשו כבסיס להכנת נייר עמדה בסוגיית המנהיגות במגזר המוניציפלי אשר יוגש לועידת השלטון המקומי שתיערך בסוף חודש מאי בהשתתפות רוה"מ, אריאל שרון.

בועדת ההיגוי שהכינה את נייר העמדה השתתפו פרופ' יצחק כץ, אמיר אורקין ואורי רובין ממכון המחקר "מאגר מוחות" וד"ר אורית גלילי-צוקר ועודד מי-רז מביה"ס לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל-אביב.

פרופ' יצחק כץ וד"ר אורית גלילי-צוקר מציינים, כי קיימת מגמה ברורה של התרחקות מהמפלגות הפוליטיות לרשימות עצמאיות, תוך תלות קטנה והולכת בקשרים פוליטיים כאמצעי להשגת דעת קהל.

למרות ש-57% מראשי הערים היה פעילים בעבר במפלגות פוליטיות, 73% מהם התמודדו ברשימות עצמאיות. אגב, עד שנת 1990 רק 30% מהנבחרים התמודדו ברשימה עצמאית. לדברי פרופ' כץ וד"ר גלילי-צוקר, אלה הם חלק מהמאפיינים של התרחקות מ"פוליטיקה ישנה" התלויה בקשרים, ל"פוליטיקה חדשה" אשר תלויה במצבה הכלכלי של הרשת המקומית.

הסיבות לכך הן רבות וביניהן ניתן לציין את התחזקות התקשורת המקומית המקדמת את השקיפות ברשויות המקומיות ומטילה את האחריות הישירה על ראש הרשות המקומית.

פרופ' כץ וד"ר גלילי-צוקר טוענים עוד, כי בשלטון המקומי, יותר מאשר ברמה הארצית, מתפתחת אוריינטציה צרכנית של לקוחות מול ספקי שירותים. במסגרת זאת, גירעון מביא מייד להפניית אצבע מאשימה לעבר ראש הרשות שנתפס כנושא באחריות הישירה למצב. לדבריהם, תוצאת הסקר מחזקות ממצאים מחקריים קודמים מהם עלה כי קיים קשר הדוק בין יכולתו של ראש העיר לנהל את תקציב העירייה לבין בחירתו לכהונה נוספת.

מהסקר אף מצטייר הפרופיל הממוצע של ראש עיר בישראל: הוא גבר (83%), בעל השכלה אקדמית (76%), אשר מצוי בקדנציה השניה שלו (43%) ועסק בעברו בתחום הציבורי (25%) או העסקי (19%).

בהתייחסות למשבר הכספי ברשויות, 57% מראשי הערים תולים את המשבר בממשלה ובשרי האוצר והפנים, אך 18% רואים בראשי הרשויות עצמם את האחראיים למשבר. עם זאת, איש מהם לא רואה במשבר נקודת שבר בשלטון המקומי ו-67% מגדירים את סיכוייהם לשיפור מצבה של הרשות כטובים או כטובים מאוד.

ראש עיריית מעלות-תרשיחא, שלמה בוחבוט, שהשתתף בסקר טען, שראשי הערים נמצאים במילכוד הנובע מאחריות ללא סמכות מתאימה. לדבריו, על כתפיהם עומדת האחריות לניהול ענייני העיר ותושבי המקום רואים בראש העיר כאחראי וכגורם המניע לשיפור מצבם. אך ראש העיר מוגבל בסמכויותיו ואלה מצויים בידי הגופים הממשלתיים.

בתחום החינוך לדוגמא, הציפייה היא שראש העיר יעלה את אחוז ההצלחה בבגרות ביישוב, אך בפועל הסמכויות לגבי מבנה החומר הנלמד, מבנה ביה"ס ושליטה בתקציבים להתאמת מערכת החינוך לצורכי התושבים, כמעט ואינם קיימים בידי ראש הרשות. כך גם בתחום הרווחה ובתחומים נוספים.

ועידת השלטון המקומי תיערך ב-30 וב-31 במאי באוניברסיטת ת"א וייטלו בה חלק שרים, חברי כנסת, אישי ציבור, אנשי אקדמיה ומשק ובכירי השלטון המקומי. את הועידה ייפתח שר הפנים, אופיר פז-פינס, ויחתום אותה שר האוצר, בנימין נתניהו.